טיפולים


איך ריפוי עצמי מתרחש?

בדרך כלל ריפוי עצמי עובר דרך הבנה מודעת שמשחררת מחסומים או תחלואים בתת התודעה. ההבנה יכולה להיות בשכל או ברגש, והיא מזיזה איזשהו מגן פנימי בתוך האדם.

איך אנשים מרפאים כמה דברים בעצמם במקביל?

התשובה היא רחבה. ראיתי את זה קורה מולי בקליניקה המון פעמים; בעבודה המשותפת ההנחייה שלי מכוונת אותך פנימה, למרחב מוגן ומוחזק שבו ניתן להיפגש או להתעמת עם חלקים בתוכך שהזדקקו להקשבה ולקשב.

אתם בעלי כוח ראייה פנימי!

בשימוש בכוח הראייה הפנימי שלך טמון אוצר. מה שזכית לראות – לא יוכל יותר לנהל אותך מבלי שנבחין בו. תת-ההכרה יוצרת בעיה או מחלה על מנת לפתור דברים אחרים ולהגן עלינו. כאשר נשתמש בכוח הראייה הפנימי ניקח בחזרה את המושכות ונשתחרר ונצמח מהבעיה.

האם זה עובד גם על מצבים כלכליים או חברתיים?

כמובן. בתת ההכרה מצויים כל המפתחות למציאות שלך, יחד עם כל התרופות הפנימיות והפתרונות הפרקטיים והמדוייקים ביותר עבורך.

זה מאפשר לקבל תשובות אינדבדואליות ספציפיות ממקור הידע שמכיר הכי טוב את כל החלקים שבך.

הטיפולים מתקיימים בטלפון או בקליניקה בתיאום מראש

כמה מילים על טיפולים:

כעס במקום חולשה

הרבה פעמים אנשים במצבי דיכאון חווים הרבה כעס. זהו מנגנון פנימי לא מודע, שלמעשה פועל לחזק אותם, מכיוון שבמצבי דכדוך אנו הופכים חלשים, ויש פחות מוטיבציה ורצון לנוע, שהכעס מגיע הוא מעלה אדרנלין בגוף שמסייע במצבי חולשה, כך שהגוף מרגיש חזק יותר, זורמת אנרגיה ועולה היכולת לנוע. לכן אם אתם מכירים אדם שרוב הזמן זועף, חסר סבלנות או עצבני ייתכן שהוא סוחב דיכאון סמוי או לא, וזהו מנגנון ביולוגי שפועל עליו. אם אדם כזה נמצא בסביבתכם נסו לראות אותו במבט מטיב, לשים לב לאדם שמאחורי השריון, מכיוון שלפעמים מבט טוב עושה הבדל משמעותי בחיי אדם. 

במידה ואתם מרגישים בעצמכם כעס או עצבנות שחוזרים כמעט כל יום, זהו סימן חשוב שאסור להתעלם ממנו, מכיוון שיכול להיות שאתם סוחבים על עצמכם יותר מידי, יותר מידי זמן. גם כאן המבט הטוב והחומל עליכם עשוי ליצור שינוי ענקי.

אשמח לסייע לכם לעזור לעצמכם במספר פגישות ממוקדות שיתנו לכם לחוות אחרת את החיים ואת עצמכם. מוזמנים ליצור איתי קשר לשיחת היכרות ללא תשלום, פנו אלי דרך הצור קשר באתר

ענבל

למצוא את כפתורי ההפעלה הפנימיים

כשהייתי סטודנטית בתקופות מבחנים, גיליתי שיש שעות מסויימות שבהן אני מצליחה להתקדם יותר ולזכור יותר, כך שכשאני לומדת בשעות האלה אני מצליחה יותר במבחנים בצורה משמעותית. הדבר חזר על עצמו ואז חקרתי ומצאתי שהתודעה שלי פועמת כמו במחזורים (ושלכל אדם את המחזוריות הפנימית שלו). גיליתי שבבקרים אני באופן גורף יותר רגישה ושהשמש שוקעת אני מרגישה יותר יצירתית. שהבנתי את זה התחלתי לעבוד עם זה. ליצור לעצמי בקרים עדינים יותר דרך צומת לב למחשבות שלי בבוקר והזנה של התודעה שלי במחשבות על הדברים שאני מודה עליהם או על מי ומה שאני אוהבת, בנוסף השתמשתי בשעות השקיעה לנגינה ויצירה. כך שהצלחתי להוציא מעצמי יותר ביטוי יצירתי דרך זה.

בהמשך למדתי שכשקשה לי ואני מביאה מבט הומוריסטי, כמו מגחיכה בתוכי את הסיטואציה או מספרת לעצמי פתאום בדיחה שטותית בראש אז הופך להיות לי פחות קשה בצורה משמעותית, ואז אני מצליחה להוציא יותר כלים וכוחות מתוכי להתמודד. בהמשך גיליתי שאני יכולה להביא את הטון ההומוריסטי לכל מקום פנימי שנשאב לדרמה/ חרדה/ מחשבות מורידות ושזה פועל עבורי בכל פעם מחדש.

היה לי מטופל שחווה אפיזודות של אלימות מילולית שנבעה מתוכו בלי שליטה שהילדים שלו היו חוצים גבולות שהיו חשובים לו, הוא התייסר מזה ולא הצליח לשנות את זה שנים ארוכות. שהוא הגיע לטיפול הבנו ביחד מהם הדברים המסייעים לו ברגע שלפני ההתפרצות, ובכך אפילו מונעים אותה. היו לו דברים ספציפיים במבט ובמחשבה שהפעילו אותו ודברים ספציפיים במבט ובמחשבה שהחזירו אותו לשליטה עצמית ואיזון.

אלה הם ה׳כפתורים׳ פנימיים. לרוב אנו מודעים ל׳כפתורי הלחיצה׳ האלה בתוכנו מהזווית השלילית. אנו יודעים מה מוציא אותנו מדעתנו או מה מעליב אותנו, מאוד קל לנו להבין עם מה אנחנו ״לא מסוגלים להתמודד״. אבל חשוב שנדע להבחין בכך שיש גם המון ׳כפתורי לחיצה׳ חיוביים בתוכנו, טוב ואפשרי עבורנו לזהות מהם הדברים שתמיד יעזרו לנו להתמודד. כמו שיש לנו זמנים ביום שיותר נכון לנו/ ללמוד/ להתרכז / ליצור / לנוח בהם, לכל אחד מאיתנו יש ׳כפתורים׳ השייכים לשיח הפנימי ודרכו למבט שלנו ופילטרים שדרכם אנו מתבוננים שיכולים ממש להציל אותנו ברגע הדברים קורים.

אני מזמינה אתכם לשים לב מתי הרגשתם מועצמים, אסופים, מאושרים ומאוזנים ולתמצת את השיח שאתם זוכרים שהיה לכם במחשבות ולשחזר אותו עוד היום. הדבר יכול ליצור הבדל משמעותי ויתכן שתוכלו דרך זה ממש למצוא את כפתורי ההפעלה הטובים שבכן.ם !

אם זה לא בא לכם בקלות ואתם רוצים עזרה אמיתית בלזהות את הכפתורים המאזנים שבתוככם אתם מוזמנים לקליניקה לקצר תהליכים של שנים ארוכות וכואבות וללמוד ליצור עוצמה פנימית מתוך בחירה מודעת.

תקיפה מינית ועיבוד גופני ריגשי

טופלו אצלי נשים שבאו לעבור תהליך על מנת ליצור זוגיות בחייהן/ מימוש עצמי או איזון רגשי, אך כאשר נכנסנו לעומק התת מודע עלה שרבות מהן חוו הטרדה או פגיעה במיניות. 

לרוב החווויה היתה כל כך כואבת שמשהו פנימי הדחיק אותה ולפעמים אף לא נעשה הקישור בין חווית הלבד/ הסערות/ או הפגיעות הקשה שלהן לפגיעה שחוו.

כאשר משהו פוגע בנו רגשית ברמה שהיא כל כך עמוקה שאנו אפילו לא מסוגלים לזכור אותה זהו מנגנון הגנה פסיכולוגי שנקרא הדחקה, המוח כמו מזיז את הזיכרון הנוראי הצידה לנבכי החלקים הלא מודעים ושם מופקדת אנרגיה שתפקידה לשמור את הזיכרון הזה בצורה שאינה חשופה לנו. 

הבעיה העיקרית היא שהאנרגיה הזאת הופכת פחות זמינה לנו לשימוש ולכן כאשר אנו במשבר זה הזמן שעולות הדחקות של זכרונות נוראיים, התודעה מעלה אותם כדי לפנות לנו אנרגיה שתהיהי זמינה לשימוש, בנוסף התת מודע עובד עם הזכרונות האלה ומייצר בנו מחסומים והגנות כך שלא נסתכן שוב. ואפילו אם אנו במודע רוצות להשיג משהו בחיינו ופעולות לשם כך אנו נתקלות במחסומים או הגנות מפניו, מבלי שתהיה לנו את אפשרות הבחירה מכיון שאנו כלל לא מודעות למה שחוסם אותנו היות והוא בחלקים הלא מודעים שבתוכנו.

אחת השיטות העוצמתיות והמשפיעות ביותר במצב כזה היא לעשות יחד עיבוד רגשי גופני. יחד בהדרכה מנוסה ובטוחה, במרחב מוגן וקשוב אנו צוללות לזכרון הרגשי שבתאי הגוף, ונותנות לחוכמה של הגוף לייצר מעיין זרימה אנרגטית, מעבר בין תחושות ורגשות שלכודים בגוף לבין סערות וכאבים בנפש מבלי שהחלק החושב מספיק להבין מה קורה, החוכמה של הגוף כבר מייצרת את התנועה לריפוי הפנימי. 

שלאחריו כל התמונה משתנה ודברים נחווים אחרת במציאות, ומגיעות לפתחנו הכרויות והזדמנויות שלא היו קודם. והסיבה לכך היא שכאשר אנו משתחררות מהזכרון הרגשי והחוויה שמשהו פנימי חייב להגן עלינו מהתקפה/ מגברים/ מפגיעה וכדומה, אז במודע אנו מזהות הזדמנויות שלא זיהינו קודם, נמשכות, ומגיבות מחלקים אחרים בתודעה שלנו. ובגדול אנו הופכות לבעלות יותר אנרגיה זמינה לשימוש בחיי היום יום שלנו.

אם המאמר הזה דיבר אלייך אני מזמינה אותך לפנות אלי לשיחת היכרות וללא עלות, כתבי לי למייל בצור הקשר ואחזור אלייך

קושי רגשי אוטומטי

יש ימים שבהם אנו מוצפים, עצובים או פשוט חסרי סבלנות. לעיתים האוטומט המחשבתי שלנו ישייך את זה למשהו קשה שעבר עלינו, לתסכול או לחוסר של משהו שאנו רוצה, ויבריח אותנו למחשבות על הבעיות שיש לנו בחיים. ההגיון תמיד יכול לתת סיבות ללמה להרגיש משהו שלילי. 

אבל ייתכן שכאשר נחשוב על זה ונתבונן רגע במה שעובר בנו, אולי נקלוט שגם אם היו לנו את הדברים שחסרים, וגם אם לא היינו מתמודדים עם הקושי או הבעיות שהחיים הביאו לנו כרגע, יש מצב שהיינו מרגישים בול אותו הדבר.

לעיתים נוכל לקלוט שעובר בנו רגש קשה שאינו קשור לשום דבר שאנו חווים, ושאנו לא צריכה להצדיק אותו או לתת לו סיבה. אז אולי פשוט נוכל לתרגל רגע להיות עם הרגש, לא כדי לעשות מניפולציה שיעבור, אלא פשוט כי זה מעניין ושובר תבניות במחשבה.

למעשה אנו מושפעים רגשית מאינסוף של דברים לא מודעים כל הזמן. ממחזוריות בגוף, מחיידקים שיש לנו במעיים, וויטמינים ומינרלים שבעודף או שחסרים לנו בגוף, ועד השפעת תנועת הכוכבים שמזיזה את המים בכדור הארץ ובשדה האנרגטי הספציפי שלנו, מחשבות וחווית של אנשים שאנחנו מחוברים אליהם, אפילו עד ההשפעה של השושלת הגנטית שלנו עלינו ברגע הזה ועוד ועוד. רב הנסתר על הגלוי.

ועם זאת רבים מאיתנו חווים שיפוטיות על מה שאנו מרגישים. אני פוגשת בקליניקה אנשים מפותחים ומתפתחים שעושים תהליכים פנימיים מרהיבים, אך שפתאום חווים גל רגשי קשה, הם בקלות משייכים את זה לחולשה, לרגרסיה או לחוסר התקדמות או למידה.

הרבה נכתב על משמעות השמחה, על עוצמת ההשפעה של הרגש שלנו על בריאת המציאות שלנו, ועל האחריות שיש לנו.. ‘מוכרחים להיות שמח’.. אבל פחות כתוב על כך שלא תמיד זה מתאפשר.

לפעמים אנו עובדים עם כוחות פנימיים שנחווים כחזקים משליטתנו, והחוויה של לא להצליח ‘להשתלט’ על הרגש יוצרת הגדלה של הייאוש והשבי הנפשי. הרגשות בתוכנו משוייכים לאלמנט המים כי תפקידם לזרום, ומתוך כך תמיד יוכלו להשתנות. אם עצוב לך עכשיו עוד יהיה לך שמח ואם שמח עוד יהיה עצוב, התנועה הרגשית היא בסדר, מכיוון שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים.

דווקא להגדיר את הרגש ולנסות להבין אותו, או למה הוא הגיע, יכול לפעמים פשוט לקבע אותו ולא לתת לו לזרום ולהשתנות. כמו שהוא יכול ואמור.. כמו מים שזורמים והופכים למים חיים וטובים.

אני מאמינה שאין חוקים בלמידת עיבוד רגשי, אלא רק דעות וטכניקות. ושאנשים שעזרו לעצמם תמיד יוכלו לתת לנו כלים שווים לעזור לעצמנו, אבל הכלים הכי עוצמתיים הם הכלים שנגלה בתוכנו ואלה שנתרגל.

באחד המפגשים הפנימיים דרך הכלי של ״כוח הריפוי הפנימי״ התקבל מסר ששיעור חשוב ומשפיע הוא ש״התשובה היא בגישה״. שלמעשה כוח עצום ומחולל בחיים ניתן לנו דרך גישה מרפאת, אדיבה, בעלת נעימות בלתי מתפשרת.

ולמעשה כשנתבונן על הדאגות שעולות בנו מתוך החוויה הרגשית האוטומטית, נוכל גם לבחור לשנות גישה. ואפילו  להיזכר באדיבות של הקיום, לתרגל איך זה מרגיש לסמוך שאנו בידיים המרפאות של הבריאה/אלוהים, ולהזכיר לעצמנו שגם רגשות קשים הם חלק מזה, ושזו מתנה אדירה. ואולי קצת לדמיין איך זה מרגיש לנוח בידיעה שגם אם זה לא נראה ככה הכל בסדר!

זה לא שיפסיקו לעבור בנו כל מיני רגשות חזקים, אלא שנוסיף עוד נופך של התבוננות שלווה, שהיא בעלת כוח לשנות לנו אתכל החוויה.

 קרישנמורטי כתב: ״דרישה נולדת מתוך קוטביות – ‘אני אומלל ואני חייב להיות מאושר’ – ושבעצם הדרישה הזאת להיות מאושר, קיימת אומללות”.

לכן בפעם הבאה שעולה קושי מוזמנים לבדוק אם אפשר להשתמש בגישה מפתיעה לגביו, מעניין מה יקרה 🙂

לפרטים נוספים או קביעת מפגש אישי מוזמנים לפנות אלי

מבטיחה שיהיה מקשיב ומכיל