טוטם קוף

הומור וקלילות

סקרנות

גמישות והסתגלות

אנושיות וחיבור עם אחרים

חיקוי ולמידה

יש למעלה מ300 סוגי קופים בעולם והם אחת הקבוצות המרתקות והמפותחות בעולם החי. במשך 40 מיליון שנה, המוח של הקופים התמחה בדבר אחד יותר מכל בעל חיים אחר – קריאת סימנים חברתיים. הצורך לחיות בקבוצה, לזהות מי המנהיג, ממי להיזהר ואת מי לחקות כדי לשרוד.

הקופים הם גם היונקים שהכי דומים לבני האדם בכל ממלכת החיות, גם בצורתם החיצונית, היות שפניהם אינן מכוסות בפרווה, האוזניים שלהם קטנות בדומה לאוזני בני האדם, וכמו האדם הם בעלי ראיה תלת-ממדית עיניים קדמיות, מיעוט צאצאים, מוח מפותח יחסית, ציפורניים שטוחות (במקום טפרים) וכפות ידיים ורגליים בעלות חמש אצבעות, המשמשות אותם להליכה ולאחיזה. רובם שוכני עצים החיים בין ענפי העצים, ביערות, והם מומחים ברזי הטיפוס והשמירה על שיווי המשקל. הם מאופיינים במוח גדול, אינטליגנציה גבוהה, חושים חדים וחיים חברתיים מורכבים. 

הומור וקלילות: 

באסטרולוגיה הסינית, סימן הקוף שייך לאנשים בעלי חוש הומור מעולה ואינטליגנציה גבוהה. שם שנת הקוף היא הזמן לשחרר את כובד הרצינות ולגלות מחדש את שמחת החיים ברגע ההווה.

טוטם הקוף בא להעיר אותנו לשחרר את המחשבות ולמצוא הומור וקלילות באתגרים החיים והזדמנויות הצמיחה שהם מביאים. הקוף כטוטם מזכיר לנו להתחבר לצד הפשוט והשמח שלנו, דרך כך שלא ניקח את עצמנו או את החיים יותר מדי ברצינות. הוא מעודד גישה שובבה, הומור, צחוק והוא תזכורת לכך שיש בנו את היכולת למצוא שמחה וכיף גם במצבים מאתגרים. 

אם הקוף מופיע בחייכם, ייתכן שזהו מסר לפרוק מתחים, לצחוק על הדברים, לשחק כמו ילדים, היות ושחרור מכבדות יכול לשפר את חיינו משמעותית.

 רבי נחמן טען בליקוטי מוהר”ן (תנינא כד’): “מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד”. בספרו ״משיבת נפש״ נכתב : ״כל מי שרוצה לחיות ולצאת מהמיתה ומהחסימות, ירגיל את עצמו לאבד את הדעת לכמה רגעים, להתנהג כשוטה, וישכח מכל הכבוד והאגואיזם שלו. רק כך הוא יוכל להתלמד בהסתכלות חדשה ומוארת על המציאות. השמח הוא זה שיוצא מהמיתה והחושך שבחייו״. רבי נחמן קרא לזה “שטות קדושה”, שהיא ביטוי עמוק לחירות הרוח ולשמחה האלוהית הפועמת באדם. הוא הבחין בין שטות של טומאה, שהיא ליצנות, רדידות והתרחקות מהפנימיות, לבין שטות של קדושה, שהיא היכולת לשבור את כבלי הכובד, ההיגיון הקר והבושה, ולפתוח את הלב לתמימות, לאמונה ולשמחה. הוא מסביר בחוכמתו שהשטות הקדושה היא שער גבוה לעבודת ה׳ באמת, כי היא משחררת את האדם מן התלות בדעת העולם ומאפשרת לו להיות נאמן לנשמה החפצה בטוב.

הקוף כטוטם מזכיר לנו את החשיבות בלהיות מרוצים מהחיים כעת – ולגלות את שמחת החיים ברגע זה. בליקוטי הלכות כתוב ״כי עיקר הקדושה היא בשמחה״. 

הקוף מסמל את היכולת הפנימית לנווט בשובבות בעליות והירידות של החיים. היות שבסופו של דבר איך שנרגיש תלוי באיך שנתפוס את הסיפור שאנו חווים, בימינו מדובר רבות על ״הגשמות,״ או manfisting”” שהיא אומנות השכנוע העצמי – המביאה לנו את הכלי והכוח לשנות חיים, כפי שכתוב שמחה פותחת שערי שמיים. אך שמחה היא לא משהו שאנו מוצאים בחוץ אלא היא משהו שאנו יוצרים מבפנים

הקוף הוא אחד הסמלים אצל שבט המאיה העתיק, שם סימל בין היתר את היכולת לברוא מציאות חדשה בעזרת צחוק, שובבות ומשחק. לשנות את זווית הראיה באמצעות הומור, הצחוק הוא כתרופה קוסמית לריפוי שחרור וניקוי יחד עם הרחבת גבולות המחשבה ככלי ליישוב סכסוכים וניטרול יריבים (או את כוונתם הרעה). הקוף במאיה מגלם את תודעת הילד הנצחי החכם והמופלא שבנו, והוא שעון מעורר קוסמי המזכיר לנו לברוא דרך ההנחה שהכל הדברים (כוחות העולם) פועלים יחד עבורנו וכך מלמד את החשיבות שבלמרוח חיוך גדול על הפנים (ובלב) כי זה מה שישנה את תמונת המצב. היות שכל חוויה עולמנו הפנימי יוצרת אנרגיה ורטט שהיא כוח יוצר מציאות בעולם החיצוני כפי שנחווה אותו

בספר הזוהר מובא ש״מי שעושה לעצמו צחוק למטה לא עושים לו דין למעלה״ זה מסביר על כך שביכולת הצחוק לבטל דינים של אדם (גם אם כבר נגזרו בשמיים), ולכן אם אדם מתבדח על עצמו או על הקושי שהוא חווה ביכולתו לשנות את חייו. 

הקוף כטוטם מזמין אותנו לעשות את זה – ולשחרר שליטה וכבדות ולשנות את המציאות דרך האנרגיה הרוחנית של המשחק, השובבות והצחוק.

לכן אם הקוף מופיע בזמן שאנו לחוצים וכבדים זה מכיוון שהוא מביא אנרגיה רעננה שמזכירה לא לקחת את החיים יותר מדי ברצינות, וקורא לנו לחזור לשחק עם החיים דרך התודעה שלנו והבחירות שלנו במודעות. 

מפגש עם הקוף כטוטם מהווה תזכורת להיטען בצחוק ושובבות, ולקפץ בשמחה לשלב הבא גם בזמנים אפלים או כבדים.

סקרנות 

התרופה של הקוף טמונה בסקרנות המולדת שלו, כשהוא חוקר את העולם בפליאה הקוף מזכיר לנו להישאר פתוחים לחוויות שטרם חווינו, להיות סקרנים כמו ילדים, ולראות את העולם בעיניים חדשות. על ידי שמירה על תחושת סקרנות, אנו ממשיכים ללמוד ולצמוח, מעשירים את חיינו בחוכמה חדשה. הקוף כטוטם מזמין אותנו לחקור, לשאול שאלות, לבדוק דברים שלא ברורים לנו, להתעניין במה שמסביב. ייתכן שהקוף כטוטם יופע בחייכם בתקופות שבהן יש אתם חווים תקיעות, זה הזמן שבו הקוף קורא לפרוץ גבולות מחשבתיים, ללמוד תחום חדש, להעמיק בחקר עצמי. אך מתוך מודעות שעם הסקרנות עלול לבוא פיזור לכן חשוב להימנע מלרדוף אחרי כל חקר קטן, מבלי להשלים עד הסוף.

גמישות והסתגלות

קופים מצויים בבתי גידול מגוונים ברחבי העולם. יכולת ההסתגלות שלהם מאפשרת להם גם לאכלס נופים שהשתנו על ידי אדם, מה שהופך אותם ליצורים מגוונים. הם בעלי תפקיד חיוני במערכות האקולוגיות, תורמים למגוון הביולוגי ומעשיר את עולם הטבע בנוכחותם. הם יודעים לנוע בסביבה משתנה, לקפוץ ולשנות כיוון, דרך שימוש בענפים, בזנב ובמה שמסביב. בתנועתו הקוף מלמד חיים דינמיים, מזכיר לנו למצוא פתרונות יצירתיים כשנתקלים בשינויים או אתגרים בלתי צפויים. 

הקוף מזכיר שחשיבה עלולה “לקפוץ בלי שליטה”, חשוב שנהיה במודעות לכך שבתקופות של קושי ייתכן שנחווה מחשבות תקיפה ופיזור מחשבתי הנובע מתודעה קופצנית.  מזכיר לנו שנוכל להביא גמישות גם במחשבה להביא נקודת מבט מפתיעה שגורמת לנו חייך, להעביר את הגוף ממצב של סבל להנאה דרך השפעה על המחשבה שלנו והאנרגיה שאנו מנתבים בתוכנו דרכה. הקוף מורה על צורך לרכוש שליטה פנימית על המחשבות 

בבודהיזם קיים המושג ה-“Monkey Mind” (נפש הקוף). זוהי מטאפורה למחשבה התזזיתית, הקופצת מענף לענף ללא מנוח. הקוף כטוטם מזכיר לנו שאי-יציבות מחשבתית איננה בריאה, וקורא לנו לתרגל הקשבה פנימית ולשלוט במודעות שלנו, כדי שהאנרגיה הערנית של הקוף תהפוך לכלי של ריכוז ולא למקור של רעש.

הקוף המתנדנד על ענפי התנסויות החיים, מזכיר לנו לשלב הנאה וכייף בחיינו באופן יומיומי. היות וכאשר אנו עושים דברים לשם הכיף בלבד אנו למעשה מחזקים את המוח שלנו ואת יתר האיברים הפנימיים בגלל שכך אנו אנו מעלים את ייצור הסרוטונין במוח, הסרוטונין הוא מוליך עצבי בעל תפקיד ראשי בהשפעה על תחושות ורגשות. הוא משפיע על מצב הרוח, דיכאון, שינה, חרדה, תוקפנות ועל בעיות נפשיות. משפיע על המחשבה, הזיכרון, יכולת חשיבה (קוגניציה), תהליך העיכול, זרימת דם, מערכת העצבים והנשימה. על שיכוך כאב, על המערכת ההורמונלית, כלי הדם והלב. על ויסות טמפרטורת הגוף, על התאבון ועל היכולת לחוש הנאה.

הקוף המסתגל נותן לנו כלים להסתגלות דרך ההתבוננות בו. החיים דורשים מאיתנו להסתגל מתוך ההקשבה למציאות המשתנה תמיד, הסתגלות היא היכולת לנוע עם מה שהחיים מביאים לפתחנו. צ׳ארלס דארווין אבי תורת האבולוציה טען ש״לא החזק שורד, אלא זה שיודע להסתגל. הסתגלות היא ביטוי לחוכמה דינמית, היכולת לנוע עם החיים במקום להיאבק בהם״.

טוטם קוף מדבר על גמישות במחשבה, בתפיסה, בחיים. שנראה קוף טוב שנבדוק איפה קיימת נוקשות בחיינו ? איפה אנו נוקשים ? ונבדוק כיצד ניתן להביא גמישות לשם. 

לאו צ׳ה מגדולי חכמי הטאו אמר ש״המים, שהם סמל ההסתגלות, מלמדים אותנו על כוחו של הרוך. דווקא מה שמוותר על התנגדות – שורד את הכל״.

הקוף כחיה בעלת כישורי הסתגלות מופלאים מזכירה לנו את היכולת המולדת שבנו להסתגל להיפתח לשינויים לגלות את הטוב העתידי.

אנושיות וחיבור עם אחרים

הקופים הם בעלי חיים מאוד חברתיים החיים בקבוצות ומשגשגים בתמיכה הדדית. טבעם השובב מאפשר להם להתחבר בקלות, והם מסתמכים על קשרים חזקים ותקשורת בתוך הקבוצה. טוטם הקוף מלמד על הערך של קהילה ושל להקיף את עצמנו בחברים או אנשים תומכים. טוטם קוף מזכיר לנו את כוחה של עבודת צוות ותקשורת יעילה בשיתוף פעולה עם האחרים, בשיתוף הרעיונות שלנו והיכולת ולמנף חוכמה וניסיון קולקטיבים להשגת הצלחה.

במיתולוגיה ההודית דמות הקוף נמצא בדמותו של האנומן (Hanuman). המסמל נאמנות מוחלטת, התמסרות ותרומה חסרת אגו. להאנומן כוחות על-אנושיים (הוא מסוגל לשנות גודל ולזנק למרחקים עצומים), מופיע במיתולוגיה כמציל ומסייע, ומלמד דרך רוחנית של כוח המוקדש למטרה נעלה ושירות הזולת. הוא מלמד על שימוש בכוח מתוך ענווה, ומזמינה אותנו לבחון מהו השימוש הראוי והאמיתי בעוצמות הטמונות בנו לטובת האחרים.

תחושות של שונות או בדידות הן חלק מהחוויה האנושית, כאשר מופיע סמל של קוף כשאנו חווים בדידות ייתכן שזוהי הזמנה להרחיב את התודעה – ולהתעורר ליציאה מהבידוד. הקוף מסמל שקיים מרחב חברתי הממתין לנו, הוא קורא לנו לפתוח את הלב, להשתחרר מהכובד ולהתחבר מחדש לאחרים מתוך פשטות וקלילות.

באסטרולוגיה הסינית, הקוף הוא אחד מ-12 המזלות, והוא מיוחס לאנשים בעלי כישרון, תחכום, יכולת תמרון וחוש הומור יוצא דופן, לצד נטייה להפתעות ולעיתים חוסר יציבות. טוטם הקוף קורא לנו להפתיע את עצמנו, ולהביא אנרגיה רעננה וחיוך רחב למפגשים אנושיים. הוא מזכיר לנו שבכוחו של הצחוק להמיס הגנות ולהעמיק קשרים, שכן הכנסת קלילות לאינטראקציות חברתיות מסירה מחסומים טבעיים.

קוף הוא סמל ליכולת האנושית ליצור קרבה, לגשר על פערים באמצעות הומור ולטפח תחושת שייכות ואחדות. עקב התנהגותו הייחודית ובינתו, הפך הקוף לסמל משמעותי בתרבויות רבות מסביב לעולם, המזכיר לנו שהדרך אל האחר רצופה בצחוק ובשותפות.

חיקוי ולמידה: 

ישנו סמל מפורסם של שלושת קופי החוכמה (Three Wise Monkeys), קוף שמכסה את העיניים, קוף שמכסה את האוזניים וקוף שמכסה את הפה –  משמעותם ״אל תראה רע, אל תשמע רע, ואל תדבר רע״. זהו סמל שמדבר על שליטה על חושים, הגבלת השפעות שליליות ואחריות מוסרית שיש לנו על מה שאנו שומעים רואים ומדברים.

אחד מסמליו של טוטם הקוף הוא החיקוי. בטבע, הקופים ידועים ביכולתם לחקות פעולות, וזוהי עבורם אסטרטגיית למידה והישרדות. הקוף כטוטם מלמד אותנו להשתמש בחיקוי ככלי לצמיחה, אנו יכולים לחקות הליכה בטוחה כדי להעלות את הביטחון העצמי שלנו, או לחקות כריזמה של אחרים כדי להעצים את זו שלנו.

עם זאת, הקוף גם מזכיר לנו להתבונן על דוגמאות שסביבנו ולבדוק האם יש התנהגויות שאנו מחקים שאינן משרתות אותנו (בין אם חיוביות ובין אם שליליות). 

בלב הפסיכולוגיה החברתית האבולוציונית מופיע האופן שבו אנחנו הופכים למי שאנחנו דרך התבוננות באחרים. זה שילוב מרתק בין מנגנונים ביולוגיים עתיקים לבין מבנים תרבותיים מורכבים.

המדע המודרני נותן תוקף ליכולת “השיקוף” של הקוף דרך נוירוני המראה, שהם תאי עצב במוחנו שמהווים את הבסיס העצבי לחיקוי, למידה חברתית והבנת כוונות, שנדלקים לא רק כשאנו פועלים, אלא גם כשאנו צופים במישהו אחר פועל. הם המאפשרים לנו “להרגיש” את האחר, ללמוד מיומנויות חדשות ללא ניסוי וטעייה, ולפתח אמפתיה עמוקה.

נוירונים אלו הם הגשר הביולוגי שהופך את החיקוי ללמידה ואת הצפייה לחיבור אנושי.

אחד מהמנגנונים המופעלים על ידם נקרא ״העברה בין דורית״ והוא למעשה הדרך שבה ערכים, טראומות, התנהגויות ותבניות חשיבה עוברים מההורים לילדים והלאה. זה יכול לקרות בצורה מודעת דרך חינוך ישיר או חיקוי של הילדים את ההורים, או בצורה לא מודעת דרך ספיגה של פחדים, שפת גוף ותגובות רגשיות מבלי שהדברים נאמרו במפורש. בדומה לקוף צעיר המחקה את פחדו של קוף מבוגר מנחש למרות שמעולם לא הוכש, כך גם אנו סופגים דפוסי הישרדות מסביבתנו. 

המדע מוכיח שהבנה מודעת של הסיפור על העבר יחד עם תרגול של נוכחות (עצירה פיזית של התגובה), הם כלים ביולוגיים רבי עוצמה שיכולים “לנצח” את נוירוני המראה האוטומטיים. פרופ׳ דן סיגל, פסיכיאטר מוביל וחלוץ בתחום הנוירוביולוגיה הבין-אישית, הוכיח במחקריו שהמוח מחווט את עצמו כל פעם מחדש, וכי תרגול של תשומת לב מודעת מעבה את הקשרים ב-Prefrontal Cortex (קליפת המוח הקדמית) אזור המשמש כמרכז הבקרה והניהול המפקח על נוירוני המראה המייצרים את החיקוי והעברה הבין-דורית. חיזוק האזור הזה מאפשר עיכוב של תגובות אוטומטיות. כלומר, ככל שנתאמן בזיהוי הדפוס בזמן אמת (כשנקלוט שאנו עומדים לחקות מישהו באופן אוטומטי ונעצור), המוח שלנו ישתנה פיזית ונפתח “בלמים” חזקים יותר מול הנטייה לחקות את האחר, כך למעשה נעצור את החיקוי של דברים שאנו עושים (ולא רוצים לעשות) כמו הורינו. עצם הזיהוי של החלק המחקה שבנו בזמן אמת מעביר את השליטה מהמערכות העתיקות למערכות הניהוליות הגבוהות במוח ויחזיר לנו את אפשרות הבחירה.

גם זו אחת מתרופות טוטם הקוף, לשים לב שאנו יכולים לבחור את מי לחקות.

הקוף הוא בעל החיים הקרוב ביותר לבני האדם, המלמד אותנו אנושיות, את טבע החיקוי והחיבור בין אנשים ומזכיר לנו שהדרך אל האחדות רצופה בצחוק ובחיוך גדול.