מחבר: ענבל פוזנר

הדוכיפת היא טוטם ומגן עוצמה של היופי כסגולה רוחנית. היא מעוררת לצמיחה והתפתחות מתוך האהבה הזוגית והמשפחתית. היא מלמדת שימוש בחוכמה פנימית ככוח רוחני, ומכוונת לקרבה לקרקע למציאת איזון פנימי, וחיבור לגוף האנרגיה.

הדוכיפת היא ציפור ממשפחת הכחילאים. מזונה הוא חרקים וזחלים, זרעים וגרגירים. היא ציפור יפה ונפוצה ומועילה לאדם בין היתר בכך שאוכלת מזיקים, ביניהם ערצבים הפוגעים בשורשי הצמחים. והיא בעלת תפוצה נרחבת בעיקר באסיה, אפריקה ואירופה.

הדוכיפת מפורסמת כסמל של מקומות ומוסדות שונים בהיסטוריה מסביב לעולם. ובמלאות 60 למדינה נבחרה הדוכיפת דרך סקר לאומי לציפור הלאומית הרשמית של ישראל. בנוסף היא גם הציפור הרשמית של מחוז פנג’אב בהודו.

היא מופיעה בתנ״ך ובקוראן, ובמצריים העתיקה היא הייתה חלק מכתב החרטומים, וצוירה בפרמידות בהירוגליפים שעל קברים.

הדוכיפת ידועה בקריאתה, ונקראת על שמה בשפות שונות (למשל הודהוד בערבית) ולרוב קוראת שלוש פעמים ברצף.

בחורף הזכרים קוראים למלחמות טריטוריה לזכרים אחרים, ובזמן האביב מופיעה הקריאה כאשר הזכרים קוראים לנקבות, ושוב בעת בקיעת הגוזלים.

השם דוכיפת מגיע מארמית ומשמעותו, שני מקורים: דו- כיפת. מכיוון שכאשר הכתר שלה סגור זה נראה כאילו שיש לה שני מקורים אחד מקדימה ואחד מאחורה.

הסגולה שביופי

הדוכיפת מוזכרת בספרים שונים ביניהם ספר “ויקרא” גם כתרנגול בר, אך בשונה מתרנגול היא בולטת ביופייה. הציצית שלה שונה מכרבולת, ומורכבת מנוצות שעטורות על ראשה ככתר מלכותי. לאורך ההיסטוריה נקשרו אליה אגדות רבות בעיקר בגלל יופיה והכתר- הציצית שבראשה, אותה היא נוהגת לפתוח בעת התרגשות, חשדנות או סקרנות וגם בזמן נחיתה על הקרקע.

הזכר והנקבה שווים ביופיים ולא נבדלים, בדומה לציפורים אחרות.

הדוכיפת העניקה השראה לבני אדם לאורך ההיסטוריה, ואף נרדפה ונרדפת בגלל יופיה וכתרה עד היום. נקשרו בה אמונות טפלות רבות, ולכן צדו אותה לטקסים ומנהגים שונים. כיום יש קנס או מעצר לצדים אותה, היות והיא ציפור מוגנת ברוב המקומות בהם נמצאת בעולם, עקב תועלתה הסביבתית.

הדוכיפת היפה והנפוצה ומזכירה לנו לראות את היופי, ומפגש עם הדוכיפת מזכיר לנו להתבונן ברגע הזה בנו, מבפנים ומבחוץ ולראות איפה אנחנו יפים. טוטם הדוכיפת הוא תזכורת למעלה שביופי. אסתטיקה היא אלוהית, היא גורמת לנו להתרחב ולחוות נעימות. יופי הבריאה נוצר עבור שנחווה אותו בחיינו. הדוכיפת היפה מכוונת אותנו אל עצמנו לראות מה יפה בנו, במראה ומעבר לה.

אדם שמורגל לראות את הפגמים שבו, לא יכול לראות את עצמו באמת. אך דרך חיפוש היפה בנו (חיצונית ופנימית) ובחיינו, נוכל להתקרב לנשגב.

הבחירה המודעת והפנימית של לראות, לחפש ולמצוא מה יפה בנו, בחיינו, וסביבנו, יחזק אותנו ויעניק לנו את המגן העוצמה של הדוכיפת. היופי הוא מעלה וסגולה וניתן למצוא אותו בכל צורות הבריאה. בטבע ובאדם, בהתנהגויות של אנשים, באומנות, במחוות ומעשים שנראה שהם יפים, בתנועה רגשית ועוד. עצם המודעות ליופי בעלת עוצמה ליצור בנו תחושות טובות.

בנוסף סימלה הדוכיפת את היופי שבצמיחה הרוחנית. טוב שנשים לב איפה התפתחנו רוחנית, כי מצוי שם יופי גדול עבורנו.

חוכמה פנימית ככוח רוחני

כציפור עתיקה ששרדה, מלמדת הדוכיפת בהתנהגותה על שימוש בחוכמה פנימית עתיקה, ועל היכולת להיזכר בה ממעמקינו. זוהי ציפור מחושבת הנוהגת בחוכמה בתנועותיה, והמדגימה שימוש באמצעים פשוטים להישרדות ושגשוג. בין היתר בסבלנות הרבה שיש לה, בשימושה בחומרים ובהפרשות להגנה.

על אף היותה טריטוריאלית הדוכיפת נמנעת מעימותים. היא משתמשת בקול, בריח ובתצפיות, ונראה שהיא יודעת מתי להגיב ומתי להימנע. היא מסווה את עצמה מול עופות טורפים בכך שמתפרסת על האדמה ופורשת את כנפיה החומות. הדוכיפת נוהגת בצורה מחושבת ושקולה, וכאשר תבחין בסכנה של טורף שמתקרב שעלול לגרום לחיסול הקן, היא תחכה עד שיוסר האיום על הקן ורק אז תתקרב אליו, גם אם זה ייקח ימים.

טוטם דוכיפת מזכיר את היכולת שבנו להשתמש בהבנות עמוקות וכנות, להתחבר ולהקשיב לחוכמה שטמונה בתוכנו שקיימת מעבר לידע סביבתי חברתי ואישי, או כל ידע שלמדנו.

בכולנו יש חוכמה פנימית עמוקה וטבעית, שנמצאת בתוכנו מבלי שנלמד אותה. זוהי התבונה שאיננה נלמדת, אך שיודעת יותר. כמו האינטואיציה או הרפלקסים שיודעים בדיוק איך להגיב בעת הצורך. בתוכנו קיים הידע של תת המודע הקולטיבי האלוהי. לכן טוב שנדע מה מרחיב אותנו ונקשיב לו.

בנוסף ככל המעופפים, גם הדוכיפת במעופה מזכירה לנו את החוכמה שבחופש המחשבה, שתמיד שנשתמש בו יהוו כוח רוחני אדיר.

אגדות רבות נקשרו אל הדוכיפת במקורות היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים. היא סמלה את היכולת להרגיש ולהתחבר למחוזות רוחניים, לשם דיוק וצמיחה, וחיבור לתובנה עתיקה ופנימית. עקב זאת שימושה גם כטוטם לצמיחה רוחנית.

ישנן אגדות ערביות על הדוכיפת שהפכה לשייח סופי, או אדון רוחני שמכוון אנשים בדרך האל. בקוראן הדוכיפת מופיעה כזו שקראה למלכת שבא לבדוק האם יש למלך שלמה אמונה באל.

בפולקלור הערבי מופיעה הדוכיפת כציפור שלכל אחד מאיבריה סגולת מרפא לאדם.

באירופה בימי הביניים היא נתפסה כחזקה אנרגטית עד כדי שנחשבה לסמל השטן והכשפים.

במצרים העתיקה הייתה נקראת ״ציפור רופא״, שם גם הופיעה כסמל לחוכמה.

כך גם במקורות היהודים הופיעה כסמל לחוכמה.

בנוסף, במקרא היא הוזכרה כעוף טמא לאכילה. ישנו משל שמספר על כך שהדוכיפת קיבלה את הכתר שלה משלמה המלך לאחר שהצלה עליו מהשמש. במצריים העתיקה הדוכיפת נחשבה ציפור קדושה וצוירה כסמל בקברים, בתבליטים ובמקדשים.

התפתחות מתוך אהבה זוגית ומשפחתית

הדוכיפת היא ציפור מונוגמית. טוטם הדוכיפת מהווה תזכורת ליכולת שלנו להינות ולהתפתח גם דרך אהבה זוגית ומשפחתית. בקוראן מופיעה הדוכיפת כשליחת האהבה, זו שחיברה בין המלך שלמה למלכת שבא, וכזו שהביאה לשלמה מסר ממלכת שבא.

באגדות ערביות ובמקביל גם במקורות יהודיים, הופיע השימוש בעצמות הדוכיפת להשיב אהבה.

הדוכיפתיים נהנים מחיים הזוגיים. בעת החיזור הזכר זורק מזון לתוך מזונה של הנקבה או לפיה וכך למעשה בעת חיזורו מאכיל אותה. הדוכיפתים מקננים בקלות מייצרים קן לגוזליהם מסדקים ופתחים קיימים. הנקבה דוגרת לבד, בזמן שהזכר דואג למזונה. הגוזלים בוקעים אפורים ועיוורים לחלוטין, ושני ההורים מטפלים בהם טיפול מסור ובאופן שווה מאכילים אותם עד שמקורם חזק מספיק שיוכלו ללקט את מזונם בעצמם.

מתצפיות נראה שלא רק שההורים מטפלים בגוזלים אלא שגם הפרטים הצעירים מטפלים בהוריהם הקשישים, בין היתר בכך שבעיתות קור נוטים להכניסם תחת כנפיהם ובכך לחמם אותם.על פי סופרים רומים, כדוגמת אליאנוס בספרו “טבע בעלי חיים”, הדוכיפת הייתה נערצת בגלל הטיפול ההורי המיוחד והקרבתה למען גוזליה. היא סימלה את הזכות שקיימת בטיפול וטיפוח של ההורים והצאצאים.

שימוש בקרקוע לאיזון וחיבור

הדוכיפת ממעיטה לעמוד על עצים או שיחים ומעדיפה לעמוד על הקרקע. ונדיר שתטרוף בעת מעופה. מעופה נמוך וגלי, כתנועת 8 שוכב, או כמעוף פרפר גדול. בנוסף היא מעופפת בכבדות ובקצב לא שווה, בתנועות כנף איטיות ועמוקות. וכאשר היא מנסה להגביר את מעופה היא נחלשת במהירות.

בכך שלא ממריאה מעוף גבווה היא מסמלת את היכולת שבנו להתעלות מעל חששות ארציות דרך חיבור מאוזן לקרקע לאדמה, ליומיומיות ולעשייה.

הדוכיפת מקפידה להיות קרובה לקרקע, שם היא גם ניזונה. לשונה קצרה ומנוונת ולכן היא משתמשת במקורה כבאת חפירה, ובאמצעותו שולה מזון מהאדמה ומעיפה אותו מעלה שיפול לתוך פיה. בתנועתה היא מהווה תזכורת לשהייה על הקרקע, קרקוע ואכילה בריאה מהצומח, על מנת לחזק את החיבור ליכולות האנרגטיות.בזמנים עתיקים יוחסו לדוכיפת יכולות ססמוגרפיות, והיא נחשבה כמזהה רעידת אדמה לפני התרחשותן, (למרות שכיום טרם נמצא לכך סימוך מדעי) היא נתפסה כחשה אנרגיה חשמלית. לכן הופיעה הדוכיפת במקומות רבים כטוטם של חיבור לגוף האנרגיה, שהוא החלק בנו המרגיש דברים שמעבר למודע. מפגש עם הדוכיפת נחשב לתזכורת לבחור בפעולות שמחזקות את הגוף ואת האנרגיה. לאכילה נכונה של אוכל לא מתועש, המבוסס ברובו על מזון מהצומח, ליכולת לבחור בניקיון תודעתי דרך שחרור מהתמכרויות מזיקות. ולשהייה באור השמש, ומודעות לתנועה ונשימה.

מכיוון שדברים אלה במקביל לכך שגורמים להרגשה טובה, מחזקים את הגוף האנרגטי ודרכו את החיבור שלנו לאנרגיה של כדור הארץ, וחיבור עם חלקים גבוהים.

הדוכיפת מדגימה קירבה לאדמה למציאת איזון. עקב המצאותה הרבה בקרבת הקרקע, טוטם זה מזכיר לנו גם את המגע הפיזי עם האדמה למציאת איזון פנימי.

שימוש באטמוספירה להגנה

גוזלי הדוכיפת משתמשים בריח מצחין שמופרש מבלוטות השומן שלהם על מנת להרחיק טורפים, בנוסף הם מכוונים את גלילהם באופן אסטרטגי לפתחי הקן, ומקיאים הפרשות מסריחות ברגע שמתקרב גורם מאיים. גם הנקבה משתמשת באסטרטגיית הריח בכך שמורחת את האיזור החיצוני של הקן בהפרשות מסריחות על מנת שיהיה מוגן מבפנים ומבחוץ.הנוזל המצחין שמפרישה נוצר בבלוטה שלה ומשתנה במהירות, מעבר לכך שמרתיע טורפים הוא גם מרחיק טפילים, וייתכן שמשמש גם כנוזל אנטי בקטריאלי. ההפרשות מגופה נעצרות רק לפני שהגוזלים עוזבים את הקן.

ההגנה של הדוכיפת היא איננה פיזית, ולכן אחת מתרופות הטוטם הזה הוא להזכיר לנו להעדיף להשתמש בכוח חושי על פני כוח פיזי.הדוכיפת משתמשת בחוש הריח ככלי רב עוצמה להגנתה. חוש הריח הוא החוש היחידי שמחובר ישרות למוח בניגוד לשאר החושים. ובעולם הרוחני נתפס כאחראי על היכולת שלנו להבחין בין טוב לרע.

ביהדות מוזכרת הדוכיפת בסיפור על שלמה המלך, שהניח את השמיר, שעימה נחצבו האבנים לבניית בית המקדש, ליד הקן הדוכיפת, מכיוון ששם היתה מוגנת. זאת מפני שאיש לא התקרב לקן שהיה מאוד ריחני. נאמר על השמיר שלמרות שנחשב לאבן בעלת סגולות ייתכן ומדובר בתולעת. בשנים האחרונות אף נמצאה תולעת שחוצבת באבן.

בשימוש שעושה הדוכיפת בריח להגנה מלמדת אותנו שניתן להשתמש באווירה ובאנרגיה להגנה ושמירה.

למעשה בפועל נוכל להדוף מעלינו בקלות סיטואציות ומצבים לא רצויים, דרך האטמוספירה הפנימית שניצור, היות שתקרין באופן ישיר גם על האטמוספירה החיצונית.כאשר נחזיק גישה חד משמעית ולא מתפשרת בכיוון החיובי שנרצה לברוא, נחווה את האווירה הפנימית המסויימת שנבחר. והיות והרגש החזק ביותר הוא המשפיע, כך למעשה נקריס אפשרויות לא רצויות מלהתממש בחיינו. דרך חזקה ולא מודעת לפגוע אנרגטית באדם שאוהב אותנו ושיקר לנו, היא לדאוג לו. לעומת זאת אחת הדרכים העוצמתיות ביותר לעזור לאדם שאנו דואגים לו היא להחליט ברמת האמונה והידיעה שהדברים יקרו לטובתו באופן חד משמעי, ולשחרר כל חשש לגביו לחלוטין, באופן יציב ובלתי מתפשר.

האטומוספירה החיובית שנחזיק לגביו תסייע לו ולנו בצורה אנרגטית רבת עוצמה.

משחק עם חוזקת טוטם הדוכיפת:

בעת מפגש עם הדוכיפת העלו בתוככם מודעות ליופי שמולכם. זה יכול להיות ליופיו של הרגע הזה, של האדם שמולכם, של הסיטואציה, של מצבכם בחיים או של היופי הפנימי שנמצא בעצם המחשבה שכרגע חשבתם. השתמשו ברגע הזה להעריך את היופי.

שימוש בקסם טוטם הדוכיפת:

דעו את יכולתכם ליצור ולהגן על מה שיקר לכם דרך אטמוספירה פנימית. אם יש משהו שתרצו לברוא בחייכם, גדול כקטן, צרו חוויה פנימית חזקה של איך זה היה מרגיש בתוככם אם הדבר כבר היה קיים, ושהו באנרגיה הזו באופן נינוח ולאורך זמן. הרגישו כאילו הדבר כבר נוצר עבורכם בדרך שאינה ידועה אך תתגלם בקרוב, אפשרו לעצמכם לנוח בידיעה הזו, ותהנו מהאווירה הפנימית שזה מקנה בתוככם.

כוחו של האור
אשליה והחלום
עולמות הקסם

השפירית היא מהחיות הוותיקות ביותר בכדור הארץ, היא נמצאת בעולם למעלה מ300 מיליון שנים, עוד לפני הדינוזאורים, והיא החרק המהיר בעולם. היא בעלת מסוגלת לעוף במהירות של למעלה מ50 קמ”ש ויכולה לעוף מרחקים גדולים במהירות.

השפירית היא הטוטם של כוחו של האור, ומפגש עם השפירית הוא תזכורת ליכולת שלנו לנתב את האור שבתוכנו.

למרות שלחלק מהשפיריות יש פיגמנטים של צבע על עורן, הצבעים שאנו רואים אליהן ובכנפיהן נגלים לנו כפי שנגלת לנו הקשת בענן, היות שהמבנים שעל גופן מחזירי אור ויוצרים את הגוונים שאנו רואים. לכן השפירית היוותה תזכורת לאור הפנימי הקיים בנו והיכולת שלנו לשקף אותו בצבעוניות ובקסם הייחודי לנו.

השפירית מוזכרת בתלמוד, שם היא מזוהה כחרק חיובי בדומה לפרפר. היא נקראת בשמה מהמילה שפיר שזה בעברית קדומה, יפה.

השפירית היפה טובה לבני האדם מכיוון שצדה מזיקים ונחשבת מהטורפים היעילים בעולם. היא ניזונה מחרקים קטנים ממנה בין היתר מיתושים וזבובים (יכולה לטרוף עד כ 30 זבובים בדקה). היא ציידת מוכשרת עם 95% הצלחה (לעומת אריות אפריקאים עם 25% הצלחה) והיא צדה תוך כדי מעופה כך שהיא קורעת את טרפה ומועכת אותו בלעיסה.

ממחקרים עלתה העובדה המפתיעה שבעת שהיא טורפת היא איננה רודפת אחרי הטרף אלא מחשבת את זווית ההתקפה, ומסוגלת לזהות את הקורבן ממרחק ולנוע באוויר בשקט מושלם. היא בעלת יכולות טיסה אקרובטיות מופלאות, ויכולה בכל רגע לשנות כיוון במעופה, לעוף על גבה, ואף לעוף לאחור. היא יכולה לעוף ולצוד גם עם כנף חסרה.

לשפירית אין יכולת שמיעה והזיפים בגופה אינם משמשים קולטנים הרגישים לריח או פרומונים, כמעופפים אחרים, אך היא חזקה ושורדת מכולם. היות ואין לה חוש ריח המסמל את ההבחנה שבין טוב ורע, טוטם השפירית מלמד אותנו שהיכולת לכוון את האור (להחליט איך להתבונן ועל מה ולהביא גישה חיובית, חכמה ואדיבה) הינה מעל הטוב והרע, והיא זאת שלמעשה משנה את המציאות ומגדילה את היכולת לזכות במתנות החיים הגדולות. האנרגיה האלוהית השוכנת בכולנו היא ניאטרלית ועובדת בלי הפסקה, שם מעל הטוב והרע שוכן הנשגב הטוב והמופלא.

השפירית מזכירה לנו שהחלום הוא עכשיו והוא נברא כל רגע.

השפירית בעלת הראייה החדה בעולם החרקים. ראשה גדול ועיניה ענקיות יחסית לגופה וראייתה מפותחת ביותר, יש לה שדה ראייה מלא והיא בעלת יכולת ראיה של 360 מעלות, ובכל אחת מעיניה יש כ30 אלף עדשות\עיניות.
בנוסף היא בעלת יכולות עיבוד מידע מהירות, ובעלת זמן תגובה של 30 אלפיות השנייה!

כטוטם מזכירה לנו השפירית את היכולת שלנו לראות טוב יותר ממראת המציאות, מעבר לאשליה של השכל, ולראות את התמונה השלמה.

השפירית קרויה באנגלית גם דרקון מעופף, ובאגדות ומיתולוגיות עתיקות סופר עליה שלמעשה הייתה דרקון ענקי ויורק אש, וישנן אגדות שלפיהן היא למעשה עדיין דרקון בעולמות הקסם, ורק פה נראית כמעופף קטן וצבעוני, וזו גם אחת מסגולותיה.

איך שנראה את המציאות ישפיע על איך שנחווה אותה. לכן ייטב לנו שתמיד ננסה להסתכל בראייה חיובית, היות שככל שהתפיסה שלנו תהיה יותר מרחיבה כך נוכל לקלוט יותר מהקיים. למעשה פה קיים גם ההיגיון הקוונטי, דרך ההתבוננות החיובית נוכל לנקוט ברצף פעולות שייצרו הדף חיובי בחיינו.
השפירית היותה סמל לזמן החלום ולאשליה של החיים, האשליה נקראת בכתבים ההודים העתיקים “המאיה” והיא מתייחסת לכך שכל הקיום כפי שאנו תופסים אותו הוא אשליה.

בעולם האמת אנחנו אחד. למעשה אנו חולקים נשמה אחת, עם אלוהים אחד בתוכנו, אך פה בעולם האשליה אנו חווים את הקיום כנפרדים לחלוטין ועל ידי כך זוכים לחיים כפי שאנו חווים אותם.

השפירית מדהימה את החוקרים אותה וכיום מרבית המחקר העולמי על השפירית ממומן על ידי צבא ארה”ב מכיון שהיא מודל אולטימטיבי למטוס זעיר ללא טייס. ממחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Current Biology ופורסם גם בניו יורק טיימס, דפוסיה של השפירית מעידים על הליך ניהול קשב מתקדם, המיוחס על פי רוב לחשיבה מדרג גבוה יותר.

עורך המחקר ד”ר סטיב וידרמן מסביר על השפירית “אנחנו מדברים למעשה על מוח עם פחות ממיליון נוירונים, שמתנהג כמו המוח האנושי, שכולל כ-100 מיליארד נוירונים”.

השפירית מזכירה לנו שאנו בעלי יכולות אדירות הרבה מעבר לכל מה שנוכל אי פעם להבין. היא טוטם של מהירות המאפשר משחק עם האור (שהוא כל הקיים) למעשה מלמדת שטוב שנמהר להסכים ולחוות כמה בלתי מוגבלים אנו. למעשה אנחנו יותר ממה שניתן לתפוס ומכילים כישרונות וסגולות אינסופיות. תפקידנו פה לגבור על האשליה בכך שנחווה שפע אלוהי בלתי מוגבל בעולם הפנימי והחיצוני.

ההבנה שהמציאות כפי שאנו תופסים אותה היא אשליה, היא המפתח לתודעה המפותחת רוחנית שבה שום דבר לא רציני. למעשה קלילות והומור הם החלקים הכי מפותחים רוחנית שנוכל לחוות, בניגוד לדרמה או כעס, פחד, בושה או אשמה שהם חלקים נמוכים מאוד ולא מפתחים.

המודעות לקיומה של אשליה היא התזכורת שיכולה לשמש כמפתח לצמיחה רוחנית קלה ומטיבה.

מפגש עם השפירית מזמין אותנו להיכנס פנימה ולבדוק האם נגררנו בסבך מחשבותינו ונעלמנו בעודנו מאמינים לאשליה כלשהי? אם אנו עצובים ומתוסכלים חרדים או מדוכאים זהו סימן שכן ויש אפשרות לצאת מכך. בכך שננפץ כל מה שמגביל אותנו, עוצר או מעציב, דרך היכולת שלנו לנתב את התודעה שלנו בעוצמה אל הטוב. נרכז את המודעות שלנו איפה שנרצה להגדיל ולפתח, איפה שנשים את האנרגיה שם היא תמצא.

השפירית היא טוטם המזמין אותנו לגבור על האשליה והחלום.

עצם החלימה הינה הוכחה ליכולת שלנו ליצור קיום מלא בתוכנו, החלום מזכיר את זה שהמציאות כפי שהיא נחוות היא חלום וניתן לשנותו דרך הפרשנות שאנו נותנים לו.

אם עופפה לידכם שפירית התבוננו פנימה, האם יש רעש פנימי, מועקה או לחץ בתוככם? עיצרו והקשיבו לו, תנו לעצמכם להרגישו תנו לרגש מקום על מנת שיוכל בזמנו לחלוף.

השפירית נולדת במים ולמעשה לא יודעת שיגיע רגע בו תתפתח ותוכל לעוף, בכך טוטם זה מלמד אותנו שהעתיד הוא הוא לא צפוי ובלתי ניתן לחיזוי, מפגש עם השפירית הינו תזכורת לטוב שטרם חווינו. סגולת השפירית מזמינה אותנו לחיות מעבר לאשליה שאנו יודעים מה יהיה, או שזה תלוי בנו, ומלמדת אותנו להירגע ולסמוך על הטוב הלא ידוע שבדרכו אלינו.

שפירית הינה מעופף צבעוני שרק עם בגרותה מפתחת צבעוניות ומלמדת שאנו יכולים להביא לביטוי את צבענו האמיתיים עם הבגרות. אנשים שמחזיקים בשפירית כטוטם יזכו לפריחה בבגרותם ויגלו מי הם או מה הם רצונותיהם האמיתיים רק שיגיעו לבגרות, ואז יוכלו להנות מהמתנות הטמונות בהם.
השפירית נמצאת במים ובאוויר ובכך מחברת את האיכויות שיש באלמנטים הללו בתוכנו.

אלמנט המים – משוויך לרגש, לכן המפגש עם השפירית הוא תזכורת לעבודה עם רגשותינו. את הרגשות שלנו לא ניתן לדחוק הצידה או להעלים, למעשה אם יש בנו רגש לא נעים או קשה שנרצה שיחלוף, הדרך היחידה היא לתת לו מקום. להסכים להרגיש את מה שאנו מרגישים. רגש שניתן לו מקום ונרגיש אותו יוכל לעבור עיבוד פנימי ובכך גם לחלוף ואף להתמיר את עצמו.

אלמנט האוויר – משווייך לשכל, לעבודה עם המחשבות שלנו. השכל שלנו יכול להיות אויב נוראי או משרת נאמן באותה המידה, זה רק תלוי איך נעבוד איתו. התודעה ניתנת לניהול ולכן חשוב שנתרגל את החוכמה דרך המחשבות שלנו, בכך שנזכיר לעצמנו מה שעושה לנו טוב ונכוון את עצמנו לשימוש בשיעורים הרוחניים הטובים שצברנו את המודעות שלנו למקומות שבהם נוח ונעים לנו לשהות.

את הרגשות אנו רוצים להרגיש ואת המחשבות לנהל.

השפירית כמגן עוצמה מזכירה לנו שיש בנו מקום לביטוי רגשי ומנטלי כאחד. לבטא רגשות באופן מלא ורק שאנחנו לגמרי לבד, מאפשר להשיל את הכובד הרגשי לפנות מקום לרגשות חדשים ורעננים, ושכשזה נעשה נוכל להשתמש בהבנה ולהתפתח.

כשנראה שפירית נוכל עצור ולשאול: מה הבנו? מה האמת שמרחיבה אותנו ומקלה עלינו? טוב שנתבונן בה כך שנאפשר לה להוביל אותנו לשלב ההתפתחותי הבא שאנו שואפים אליו.

השפירית סימלה בתרבויות שמאניות ידע של עולם הקסם, השפיריות מסמלות חיבור לישויות של טבע, וליצורים המזעריים. ישנן סיפורים על היצורים האסטרלים, האלמנטים מעולם הפיות שנראו רוכבים על שפיריות מזהב.

החיבור לטבע הוא נחוץ וטוב עבור כל אדם המהלך על האדמה, ניתן להעצים את החיבור הזה ולגדול איתו דרך יחס אוהב ומוקיר תודה לכדור הארץ.

השפירית מזכירה לנו לטפח את הטבע ולא לזהמו. להרים את הזבל שלנו מכל מקום ובטח מחופים ושמורות. להשקות את הצמחים ולתת מים לחיות, לא לזרוק זרעים מהפירות והירקות לשקית זבל (גם לא לשקית קומפוסט) מכיוון שהזרעים הם חיים ובפלסטיק ימותו, לכן חשוב תמיד להחזיר אותם לאדמה. היות וכל זרע מכיל אנרגיית חיים יקרה. כך שגם גם אם לא ינבטו ורק יזינו את האדמה, הדבר יאפשר לאנרגיה הזו להמשיך לפעום, ואותנו יעצים.

ארבעת כנפיה של השפירית מלמדות על איזון, הן שקופות וגמישות, ומחוברות לחזה עם שרירים נפרדים, כך שכל אחת מכנפיה ניתנת לתמרון בנפרד. לכן מהווה גם סמל ליכולת שלנו לאיזון והרמוניה.

פגישה עם השפירית היא הזמנה להחזיר את המודעות פנימה ולבדוק, איך אני מרגיש/ה? האם נעים לי? האם יש משהו שאני יכול/ה לעשות על מנת שיהיה לי נעים? אם כן השפירית מזכירה שחשוב שנפעל במודעות לאיך שאנו מרגישים. הרי זה הדבר המשפיע והמשמעותי ביותר, שנרגיש טוב בכל רגע, גם ברגע הזה.

כל אחד מאיתנו נמצא במרכז של מציאות חייו, במודע ובלא מודע כל אדם הוא בעצמו המקור לאושרו או לסבלו, הנחווה בתוכו והמתגלה דרך עיניו.

יש לנו בחירה על הדרך שבה נחווים חיינו, ומכיוון שזהו המצב, ייטיב לנו אם נעשה זאת דרך אהבה למקור, שהוא עצמנו.

דרך כך נוכל לשנות ולהרחיב התבוננויות ופרשנות שניתן לדברים בחיינו, לגדול ולהתעצם דרך הבחירות התודעתיות שנעשה.

דמיינו שאתם מסתובבים יום שלם עם אדם שמדבר את כל מה שאתם חושבים לעצמכם, ובדקו, האם היה נעים לכם איתו. האם תרצו לבלות את היום הזה עם אדם שידבר אליכם כמו שאתם מדברים על עצמכם? האם היה לכם נעים לשמוע שוב ושוב את מה שאתם חושבים על חייכם ועל האנשים שסביבכם? האם הטון של האדם היה נעים? האם היה מצחיק ונעים בחברתו?

במידה ואחת התשובות היא שלילית יש כאן פתח עצום לשינוי ושיפור תודעתי מהיר, שהוא למעשה שער להטבה עם המציאות הגשמית ועם הדרך שבה אתם חווים אותה.

עולמנו הפנימי נחווה במציאות החיצונית, לכן המבט האוהב והמעצים על עצמנו, על חיינו, ועל האנשים שסביבנו משנה אותנו תודעתית.

הבסיס של כל העבודה היא אהבה למקור.

בתוך כל אחד מאיתנו מתנהל דיאלוג עם האינסוף \ אלוהים \ היקום \ הבריאה \ הרוח הגדולה \ הקיום, גם אם לא נהיה מודעים לדבר. כאשר אנו חושבים מחשבה והיא מכווצת אותנו, מעלה בנו מועקה או עצבות למעשה יצרנו קושי פנימי.

העתיד הוא בלתי צפוי, העבר ניתן לפרשנות והווה קיים עכשיו. נסו לבדוק האם ברגע הזה תוכלו להכניס מחשבה משמחת או מצחיקה ולהטמיר את החוויה הפנימית שלכם עכשיו?

בפיסיקה אנחנו שומעים הרבה על דומה מושך דומה, חוק המשיכה וכו’.

הדברים מתכתבים עם התפיסה הרוחנית ומתאימים לאינסוף קלישאות שאנשים מדקלמים סביבנו. אך האם אנו באמת מוכנים ליצור את ההשתדלות הזו בתוכנו? האם אנו מודעים לכך שאנו באמת בוחרים?

אנו עובדים עם אוטומטים פנימיים שיכולים בקלות להישלט על ידי האגו שלנו, החלק הלא מפותח בנו, שדואג, שרוצה לעצמו, שמשווה אותנו לאחרים או למה שהיינו, לרוב ימשוך אותנו להתבונן על השלילי, איפה אחרים יצאו לא בסדר, לחפש בנו או בחיינו פגמים. אך מה שנתבונן בו גדל.

למעשה הדרך המהירה ביותר לחוות שיפור הוא להתעמק בטוב שכבר קיים.

כלים לעבודה תודעתית של אהבה למקור:

חיזוק האהבה למקור יכול להתבצע בהמון דרכים, כולן טובות היות ומשמעותן התרכזות בהעצמת האהבה. עומדים לרשותנו 3 מפתחות עיקריים: המחשבות שלנו, המילים שלנו והמעשים שלנו.

כאשר יש חלק בתודעתנו שכל הזמן ובלי הפסקה קולט, מקליט ומאחסן כל חוויה וכל מחשבה שנחווית בנו – עבור החלק הזה אנו המלכים של ממלכת התודעה שלנו. וכשאני כותבת אנחנו, אני מתכוונת לחלק המודע והבוחר בנו.

לכן, העבודה שתוצע בחלקים הבאים היא עבודה של בחירה. אך במידה ולא בחרנו, או בחרנו ולא הצלחנו, חשוב שנתרגל לכל אורך הדרך גם סליחה אדיבה לעצמנו, ושנבין שיכול להיות שאנו בתחילתו של שינוי שדורש השתדלות ובנייה תהליכית.

הדבר הראשון שעומד לרשותנו הוא השיח הפנימי שלנו.

שימו לב, לאיך אתם מדברים לעצמכם, כיצד אתם מדברים עליכם בתוככם, ומה אתם ממלמלים בינכם לבין עצמכם. התבוננו איך ומתי ניתן להכניס טון דומיננטי מטיב נעים ומחבק? והתאמנו על לתרגל בתוך השיח הפנימי שלכם רכות וסליחה, חמלה והכרה בטוב.

השתילו בתודעתכם התבוננויות מרחיבות ומטיבות על חיים ועל עצמכם, הכניסו במודע מחשבות שמעוררות בליבכם אהבה, שמשמחות אתכם.

רבים חושבים שבמבט הרציני, הכבד, העצוב או המבקר – הוא המפותח רוחני, אך למעשה מה שמרגיש טוב הוא מה שנכון לנו לחוות – וההומור, השמחה והשלווה הן המתקדמות רוחנית באמת. איזה מהמחשבות שלכם מעוררות בכם חוויה כזו?

תוכלו להביא דרך בחירה את המבט המשמח אל תפיסת המציאות הנחוות בתוככם.

נחזור לאדם שדיברנו עליו בתחילת המאמר. נגיד והייתם מבלים יום שלם עם אדם שמדבר את אוטוסטרדת המחשבות הזורמת ללא הפסק בתוככם, ועכשיו אתם שותלים בפיו את המילים בידיעה שהן בוראות אתכם ואת חייכם, מכיוון שאחראיות למציאות הפנימית, על החוויה ועל הרגש שתרגישו, מהן המילים שתחליטו לשים בפיו?

אדם שיראה אותנו, שיאפשר לנו להיות במודעות לרגשות שלנו, שיידע לתת לנו חיבוק שאנחנו צריכים, שיעודד אותנו לנוח באמת שנצטרך, שיסתכל עלינו בעיניים אוהבות ויראה כמה אנחנו ראויים, טובים ונכונים, שיידע לסלוח לנו ולחזק אותנו בלי תנאים ויזכיר לנו כמה שאנחנו באמת מדהימים – יגרום לנו למעשה לאהוב אותו, ויעורר בנו פוטנציאלים לצמיחה אדירה. בהתנהגותו הנפלאה והעקבית יאפשר לנו לפתוח בפניו את הלב מכיוון שהראה לנו שניתן לסמוך עליו ושהוא רוצה בטובתנו. כך גם מול עצמנו.

נוכל לתרגל אהבה למקור דרך פעולות מודעות.

דרך חיבוק עצמי, ניתן לעשות רשימה של דברים שאנו אוהבים לעשות, ולעשות משם כל יום משהו אחד לפחות, הדבר יוקלט בתוכנו כאקט של אהבה עצמית ויחזק את חווית הwellbeing בתוכנו.

החיפושית מתקשרת עם התחדשות ושינוי ומסמלת את המטומרפוזה.

זאת בזכות השינוי המשמעתי שעוברת מזחל ליצור עם כנפיים. כמו כל חיה שעוברת גלגול התפתחותי משתנה, הטוטם שלה מזמין אותה להתבונן האם אנחנו בתהליך ואם כן אז באיזה שלב

החיפושית היא החרק המגוון ביותר עם כמות מינים אדירה(הגדולה ביותר בממלכת החרקים ובטבע בכלל). היא התקשרה במצריים העתיקה עם השמש ומינים שלה אף נחשבו שם כקדושים, וכך גם במקומות אחרים החיפושית נקשרה עם אלי השמש וחיים חדשים

לחיפושית כנפיים כפולות, זוג כנפיים עליון קדמי עבה וקשה היוצר הגנה על חלק תחתון רך, הכנפיים הפנימיות. כשחיפושית בסכנה גופה מתקשה והיא מתחזרה למתה והיא גם נקשרה באנשים שיש להם צורך להגן על עצמם או באנשים סגורים מידיי

לפני מספר שנים חברה שלי עברה משבר קשה, אני בדיוק טסתי לכמה חודשים והיא ביקשה שאשלח לה ריפוי ואנרגיה מרחוק, שלחתי לה וראיתי עדות של חיפושית משה רבנו בטבע, שיש לה כנפיים ארוכות וגדולות יחסית מתחת לכנפיים המנוקדות הקטנות. ראיתי איך החיפושית משה רבנו מרימה את הכנפיים האדומות שלה עם הנקודות ולאט לאט ובהתאמה פותחת כנף תחתונה ארוכה וגדולה יותר ומיישרת אותה ומותחת אותה לצורה של תעופה ואז את כנפייה השניות ועפה עם כנפיים חזקות ועצומות בהרבה מהכנפיים (שנראה שיש לה רק אותן) האדומות עם הנקודות, ושזה תכל’ס הטבע שלה להישתמש בעוד כנפיים תחתונות ומוסתרות שיש לה. זה היה מרגש, יש לה עוד זוג כנפיים והן גדולות וחזקות ועפות מהר יותר וגבוה יותר .. היא עשתה את זה לאט אבל בנחישות.

החיפושית היא גם סמל להשארת העבר לאחור והיפתחות לשמש נעימה ולאור חדש (מבפנים ומבחוץ).

כטבע פנימי. החיפושית מלמדת על אפשרות להיפתח ליכולות פנימיות חדשות, אמיתיות וחבויות, לגלות בנו תכונות טובות, ולהתעלות כחלק מתהליכים טבעיים.

אם פגשתם חיפושית בדרככם בחנו את האפשרות לזה בחייכם 

יכולת וכוח, מודעות וביטוי רגשי
וויתור על שיפוטיות
תזמון, עיבוד וסבלנות
איזון אנרגיה נשית ואמהית
מוות ולידה מחדש

התנין הוא טורף ששמר על צורתו מהזמן העתיק, תנועתו וצורתו הם חלק מסמליות של טורף כארכיטיפ קולקטיבי. תפיסת התנין ציינה טורף מבית, מכיוון שמצוי במיים מדבר גם על טורף רגשי, על איך שאנו טורפים את עצמנו מבפנים.

דרך התנהגותו טוטם התנין מלמדנו הערכה של מה שיש לחיים להציע, המתנות והכאבים.

התנין מלמד אותנו את המתנה של שחרור משיפוטיות דורסנית. שחרור מכעס וחשיבות עצמית. התנין מזכיר לצחוק, ששכחנו את המהות של הדברים, שנקלענו לשכחה ורצינות.

פגישה עם טוטם התנין מלמדת שזה הרגע לשחרר משיפוטיות, חוסר גמישות ומודעות, כדי לאפשר למציאות להתגלות מעבר לערפל הדעה ששמנו עליה. לשמור על גמישות על מנת להתרחב מבעד לגבולות ששמנו לעצמנו בתודעה.

התנין נאבק ונותן את כל כולו מול טרפו ובכך מלמד שאין לנו צורך להידרס על ידי מצבי החיים. וכשניתן, טוב שנעמוד על זכותנו ויכולתנו להאבק בכל הכוח, כאשר אנו מותקפים על ידי סיטואציות דורסניות.

התנין מלמד על סבלנות ותזמון נכון בהתנהגותו, הוא יודע לאכסן את טרפו מתחת למים שיתרכך, מלמד לעבד ולעכל, לפני שאנו מגיבים. התנין מזכיר לנו שלעיתים יש לעכל את התהליכים שאנו עוברים, על מנת לראות ולצמוח מהשיעור שלמדנו.

התנין מלמד תנועה שהיא שקולה מודעת אך גם קלה/קלילה. דרך שחרור משיפוטיות (שמקורה באגו הנמוך), נוקשות וחשיבה מטביעה, אל עבר הערכה נקייה וברורה של המתרחש.

התנין מזכיר לנו שלעיתים חשוב שנעצור ונתבונן במה שלומנו, מה אנחנו מרגישים? מה אנחנו צריכים? מכיוון שאם נעצור ונשים לב איפה אנחנו בחוויה הפנימית שלנו, נוכל להתעורר לדברים לא רצויים שהתחוללו בתוכנו, ומתוך מודעות ובחירה לחזור למרכז שלנו, אם סטינו ממנו.

מפגש עם טוטם התנין גם יכול לבשר שמשהו חמק מהתפיסה. שיש נקודת מבט שלא נלקחה בחשבון, ולכן מראת המציאות שמתגלה איננה מהימנה. התנין מזמין להתבונן ממקום לא שיפוטי וגמיש, על מנת באמת לראות את הדבר שמסתכלים עליו.

במצריים העתיקה התנינים היו סמל לזעם פרעות והתפרעות, אך במקביל גם לסמל לפוריות וכוח בתנ”ך, הוזכרו תנינים כמפלצות אדירות, מעין סוג של אלים קדומים, שנלחמו באלוהים ומרדו בו. הסיפור המקראי מלמד שאינם יצורים שווי כוח לאלוהים, אלא יצירי כפיו.

האם התנינה היא היחידה מבין הזוחלים אשר אשר נכנסת לצום עם ההשרצה, שומרת ומגנה על ביציה. אך מסיבה שאיננה ברורה, היא יכולה גם לטרוף אותם. מכאן שהתנין מהווה גם תזכורת לכך שניתן שקולות פנימיים יהפכו הרסנים.

התנינה מדברת איתנו על העוצמות ההרסניות של האנרגיה הנשית. בחברה המודרנית קיים לעיתים מוניטין בעייתי על נשים והמושפעות ההורמונלית. ויש הרואים במחזור הרס פנימי חודשי. יש נשים הסובלות כאב פיזי ורגשי כל חודש, היות והן חוות מצבי רוח, סערות, תנועה מתוך פזיזות, וחוסר איזון עקב הפרעות כאלה ואחרות.

אך למעשה החוויה ההורמונלית מפתחת אותנו רוחנית בצורה מואצת, בכך שמלמדת אותנו מבפנים, ומאפשרת לנו לראות חוויה פנימית כסמן. לדעת מתי עדיף לחכות, ולא להגיב/ ולא לפעול. מתי מדוייק לנו להתבונן שוב, האם מה שהסעיר אותנו באמת מעליב או מרגיז? מתי נכון לנו לא לדעת ופשוט לתת לזמן ואיתו לגלים לשכוך.

הדבר מתאים לגברים ונשים כאחד, מכיוון שבשני המינים מתקיימת אנרגיה נשית, ולשניהם מחזורים פנימיים, מושפעות הורמונלית ומצבי רוח משתנים.

התנינה מלמדת אותנו עוצמה נשית מנוהלת, דרך המים הפנימיים. החיבור למקורות הרגש(המים), מתוך החוכמה לזהות את העוצמה הנשית הפנימית (גם אצל גברים). ובכך לקחת בעלות על היכולת לבחור בהתכנסות בעת כאב רגשי וסערה, לעכל לפני תגובה, לתת לעצמך את הזמן להרגיש ולהבין, לחשב ולהשיג מבט רחב יותר- ומכאן גם גבוה יותר על מה שהתבוננת עליו.

לתנינים דמעות שתפקידן לנקות את עיניהם, אלו אינן דמעות של עצב, (מכאן הביטוי דמעות תנין) ולכן מפגש עם התנין יכול להעיר אותנו לשאלות האם הגיע הזמן לבטא את הרגשות שלנו? האם אנו מבטאים רגשות מדומים או אמיתיים.

התנין נמצא במים שרק עיניו ואוזניו מציצות מעל פני השטח, כך הוא יכול להמתין שעות ארוכות לטרפו, או לשמור על טרף שהחביא. לכן נכתב שמפגש עם תנין (גם אם בתמונה/ ציור וכו) יכול להצביע על הפוטנציאל ברגע הזה, להתבונן ולהגיע לתבונה ותובנה חדשה. אך גם על כך שחוסר שימוש בהבנות ובתובנות שלנו עלול לטרוף או להטביע אותנו.

בשל הימצאותו של התנין גם במים וגם ביבשה הטוטם שלו מדבר גם על הלידה והמוות. מכוון אותנו להתחלות חדשות, לאנרגיה של לידה ומוות.

בכל פעם שבה אנו נולדים מחדש, מתקיים מוות של משהו ישן. גם כאשר אנו בוחרים, בכל בחירה שלנו יש מוות של כל האפשרויות האחרות. התנין מזוהה עם אנרגיות הלידה הראשוניות, המלמדות שאן מוות ללא חיים וחיים ללא מוות.

כדי שדרך חדשה תיוולד בנו או בחיינו, ועל מנת שנוכל לפנות מקום לצמיחה החדשה, יש לפעמים לתת לדרכים הישנות שבנו למות ולאפשר לחיים חדשים בנו להיוולד.

האהבה והביטחון של הבית

שלום פנימי וחיצוני

פריון ואפשרויות

טוטם יונה – ליונה יש חוש ביתי מפותח והיא יודעת למצוא את דרכה הביתה גם אם התרחקה ממנו מאוד. מסיבה זו, היונה מסמלת לעיתים קרובות את הצורך לחזור לביטחון של הבית, ומלמדת אותנו שאנו יכולים למצוא את דרכנו גם אם איבדנו אותה

עקב הצורה המיוחדת שבה היא שותה, בשאיבת המים אל מקורה, נכתב עליה שהיא יכולה למשוך את אנרגיות הבית רחוק ככל שיהיה

​

היונה גם קשורה לאנרגיות של עידון ואהבה, וגם לפריון בשל התרבותה המהירה, לכן שימשה רבות סמל של אלי הפריון.

כשנפגוש יונה נבין שהיא תזכורת להשפעות חיוביות שהיו לבית שלנו עלינו בילדותינו, הערכים, המורשת, הבית והמשפחה.

טוטם היונה מבקש להזכיר לנו את המוסר, הגישות והקודים ההתנהגותיים שלמדנו וליישם אותם בחיינו.

יונים מתקבצות יחד בעת סופה, ובכך מזכירות לנו שאם יש סופות בחיינו נוכל למצוא מקלט בחיק משפחתנו הביולוגית או אחרת, למען שנחוש בטוחים יותר. היונה בתרבות שלנו היום גם מסמלת שלום שבפיה עלה של זית.

​

היונים מזכירות לנו את האפשרויות, האמיתות והאידליות הטמונות בבית ובמשפחה, בשלום פנימי וחיצוני, ובכך טוטם היונה עוזר להבין כלי רוחני שסופר עליו בזמנים עתיקים כאשר למדו נבואה (בני הנבואה):

“זיכרון, דמיון ,אורות ונבואה”

זהו כלי פשוט ונגיש שטוען שניתן להשתמש בבחירה בזכרונות ודמיונות מחזקים ומשמחים, ושזירתם במחשבותינו למען העצמה וריפוי עצמי -בהמשך ניתן שגם יוביל לאורות ונבואה.

​

השימוש בטוטם היונה עוזר לנו להיזכר שתמיד נוכל להעלות בתוכנו זכרונות מעצמים מהבית והמשפחה (לאו דווקא המשפחה הביולוגית, אלא גם אנשים שאנו קרובים אליהם או רואים בהם משפחה); שנוכל להשתמש בזיכרונות ודמיונות שאנו בוחרים על מנת לחזק את תחושת ביטחון הבסיסי ובכך לא להיסחף בסערות פנימיות וחיצוניות ולשמור על שלום בבית שבתוכנו.

​

טוטמי החיות = זוהי דרך התבוננות עתיקה לחיבור לחיים, שהתפתחה מסביב לעולם בתרבויות שבטיות בעיקר ביבשת אמריקה. שימוש בטוטמים הוא שימוש במפגש עם חיה ,הבנה ומודעות לסימבולים החיוביים שלה. התבוננות בחוזקות, בתפקידים ובהתנהגיות שלה בטבע כמסרים מהחיים (או הקיום/אלוהים/הרוח הגדולה/אני עליון) למטרת התפתחות רוחנית, ריפוי, הגשמה, דיוק וברכה.