טוטם עורב אפור, העורב המצוי
חוקי הקיום
קסם החיים
העורב האפור הוא חיה כל כך מצויה בישראל, עד שלרוב האנשים קשה לחשוב על לעבור יום בלי לפגוש בה. זאת משום שהעורב הינו אחד הטוטמים משני התודעה והחשובים שיש לנו, משום שהוא תזכורת לחוקי הקיום ולקסם הנוכח בכל. כמה פשוט, נכון ונמצא בכל מקום – ככה נחוץ ומשמעותי.
העורב הוא חיה חכמה ומפותחת, ויש שאומרים שהוא הציפור החכמה ביותר. מתוך התנהגותו ודרכי פעולותיו המתוחכמות, סימל העורב האפור את היכולת לאזן את החיים – בין חוקי האדם (חוקי החברה) וחוקי הבריאה/הקיום, ואת הכוח להעזר בחוקים אלה על מנת לשנות מצבים תקועים.
חוקי הקיום הם חוקים אוניברסליים, פיזיקליים ורוחניים, החוזרים על עצמם ומתגלמים כל הזמן, בתוכנו ומחוצה לנו. לכן אנו יכולים ללמוד אמיתות רוחניות גבוהות דרך התבוננות ולמידת הטבע והטבע שבגוף שלנו. כמו שנאמר “כמו בעליונים כך בתחתונים”, החוקים הללו חוזרים על עצמם ונוכחים בכל.
העבודה עם החוקים הללו תומכת בנו במישורים הפיזיים והרוחניים בו זמנית. חוק האהבה, חוק הטבע, חוק הכבידה, חוק כלים שלובים, חוק המשיכה וכדומה, הם דוגמאות לחוקים שכאלה.
אם אדם רוצה שיהיה לו משהו ספציפי, אך במקום זה מתבונן על החוסר בו – הרי שהחוק המקודש מסביר שבהכרח הוא מושך את החוסר ולא את היש. העורב מזכיר לנו שעל מנת שאותו אדם ימשוך את היש לחייו, הוא צריך להיות בהודיה על הקיים, ובהתבוננות על מה יש לו, מתוך מקום של מלאות. זוהי דוגמא לחוק רוחני שהוא גם חוק פיזיקלי- דומה מושך דומה. כפי שרבי נחמן כתב : “אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות”.
מסביב לעולם נכתבו מיתולוגיות רבות על העורב כמכיר את תעלומות הבריאה, ובעל הידע השלם לגבי חוקייה, והמהות האמיתית של תפיסת הטוב והרע. באגדות וסיפורי עם ממקומות שונים בתרבויות שבטיות שונות, נחשב העורב לשומר החוק המקודש, הנמצא מחוץ לאשליות הזמן והמרחב. החוקים הקסומים הינם גם תמיד חוקי תודעה- אותם ניתן לקיים מתוך מחשבה, רגש ומעשה.
ישנם סיפורי ניסים רבים מספור, של אנשים שכנגד כל הסיכויים הצליחו דרך כוח התודעה שלהם. המדען והכירופרקט המפורסם ג’ו דיספונזה, הוא דוגמא שכזו. הוא נפצע באופן קשה ובלתי הפיך, ונחשב מבחינה רפואית לאדם שרוב הסיכויים שיישב על כיסא גלגלים כל חייו. אך הוא לא קיבל את הגזרה הזו, ובמהלך שבועות ארוכים דמיין את גופו מתאחה ונרפא עד שזה קרה לו במציאות, והוא חזר לתפקוד מלא. זוהי דוגמא לתרופת העורב.
קסם החיים
נכתבו סיפורים ואגדות, על כך שבכל מקום שיש עורבים יש קסם. העורבים מסמלים את היצירה והכוחות הרוחניים, ומזכירים לנו ליצור ולהביא לידי ביטוי את קסמם של החיים, אך בו זמנית קסמם של העורבים מכיל גם אזהרה, שמי שלא זוכר את הקסם לא חווה אותו.
עורבים אוהבים להשתעשע, והם עושים זאת בצורות יצירתיות. ואף בתהליכי החיזור שלהם הם מעידים על כוח יצירתי חזק. לכן נחשבים לשליחים הקוראים לנו להיות במודעות לקסמי היצירה שסביבנו – ושלרשותנו.
התכונה הבולטת הנוספת של העורב היא קולו. יש לעורב שפה מורכבת טווח צלילים וטונים רחב. קרקורו של העורב צריך להזכיר לנו שקסמי החיים קוראים לנו (וקורים לנו) מדי יום. על אף שרואים ושומעים את העורבים רבות, קשה להתקרב אליהם. הדבר משקף אצל אנשים רבים, את חוסר מודעותם לקסמי החיים ועל זכותם לבחור במודעות להשתמש בקסמים כדי ליצור מחדש ובצורה המופלאה ביותר את חייהם.
בספרו של טד אנדרוז, שפת החיות כתוב : “שנשמותיהם של בני אדם ובעלי חיים מעורבות בעורב ומשום כך הוא יכול לסייע לכם לשנות את חייכם או הוויתכם”.
העורב הוא תזכורת למשוך מתוכנו את האנרגיה היצירתית והקסומה שתאפשר לנו להגשים את מבוקשנו, הוא תמיד יגיע ברגע הנכון שנצרך לזכור זאת מכיוון שהוא שומר התזכורת של החוק המקודש, שהבריאה כולה היא קסם, כך גם חיינו.
התודעה שלנו משפיעה על היכולת שלנו להכיל ולתת מקום לקסם שמצוי בכל חלק בקיום החיים שלנו. העורב מזכיר לנו את היכולת להשתמש בכוח הרצון שלנו ליצירה ובריאה דרך החוק המקודש הזה.
אנו המצויים בקיום כפי שאנו תופסים אותו, יכולים דרך תודעה חיובית ורחבה, להיות אלכימאים של המציאות שלנו. הדבר תופס לכל אספקט של חיינו, הכל עובר דרך הדמיון שלנו ותפיסת המציאות. בספרו הנהדר אוטוביוגרפיה של יוגי מצוטט יוגננדה (שהביא את היוגה למערב) את המורה הגדול שלו, שמסביר בדיוק את זה באומרו: “הדמיון היא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא, אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.
לכן בפעם הבאה שתפגשו עורב זיכרו שחייכם הינם קסם מוחשי, קסם איננו צריך להיות רחוק מאיתנו או בלתי נגיש למעשה הוא בכל. אם מסר זה רחוק ממכם טוב שתתחילו לחוות זאת בדרך מהירה וקצרה. תוכלו להביא חוויה זו לחייכם בכך שתאמרו בכל בוקר תודה על היש (שאתם באמת מעריכים), שקיים בחייכם. תוכלו להפנות זאת לבורא, לקיום, לאלוהים, לאנרגיה הקיימת בכל, לבריאה או לכל דבר שמרגיש לכם. באומרכם התחברו לחוויה הרגשית שבהודיה שלכם, התחברו לרגש ההודיה האותנטי, זהו הדבר היחידי שמשנה. בסוף ההודיות שבחרתם, אמרו “תודה על המתנות שנתת לי, ותודה על המתנה שנתת לי היום” (עוד לפני שהתחלתם את יומכם). בסופו של כל יום תוכלו לראות שקיבלתם מתנה מהחיים. המשיכו בתרגול זה והגדילו את הטוב בחייכם, אתם ראויים לכך. החיים מלאי קסם וכך גם אתם. העורב מבקש מאיתנו לזכור זאת.