קטגוריות
עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם יונה

האהבה והביטחון של הבית

שלום פנימי וחיצוני

פריון ואפשרויות

טוטם יונה – ליונה יש חוש ביתי מפותח והיא יודעת למצוא את דרכה הביתה גם אם התרחקה ממנו מאוד. מסיבה זו, היונה מסמלת לעיתים קרובות את הצורך לחזור לביטחון של הבית, ומלמדת אותנו שאנו יכולים למצוא את דרכנו גם אם איבדנו אותה

עקב הצורה המיוחדת שבה היא שותה, בשאיבת המים אל מקורה, נכתב עליה שהיא יכולה למשוך את אנרגיות הבית רחוק ככל שיהיה

היונה גם קשורה לאנרגיות של עידון ואהבה, וגם לפריון בשל התרבותה המהירה, לכן שימשה רבות סמל של אלי הפריון.

כשנפגוש יונה נבין שהיא תזכורת להשפעות חיוביות שהיו לבית שלנו עלינו בילדותינו, הערכים, המורשת, הבית והמשפחה.

טוטם היונה מבקש להזכיר לנו את המוסר, הגישות והקודים ההתנהגותיים שלמדנו וליישם אותם בחיינו.

יונים מתקבצות יחד בעת סופה, ובכך מזכירות לנו שאם יש סופות בחיינו נוכל למצוא מקלט בחיק משפחתנו הביולוגית או אחרת, למען שנחוש בטוחים יותר. היונה בתרבות שלנו היום גם מסמלת שלום שבפיה עלה של זית.

היונים מזכירות לנו את האפשרויות, האמיתות והאידליות הטמונות בבית ובמשפחה, בשלום פנימי וחיצוני, ובכך טוטם היונה עוזר להבין כלי רוחני שסופר עליו בזמנים עתיקים כאשר למדו נבואה (בני הנבואה):

“זיכרון, דמיון ,אורות ונבואה”

זהו כלי פשוט ונגיש שטוען שניתן להשתמש בבחירה בזכרונות ודמיונות מחזקים ומשמחים, ושזירתם במחשבותינו למען העצמה וריפוי עצמי -בהמשך ניתן שגם יוביל לאורות ונבואה.

השימוש בטוטם היונה עוזר לנו להיזכר שתמיד נוכל להעלות בתוכנו זכרונות מעצמים מהבית והמשפחה (לאו דווקא המשפחה הביולוגית, אלא גם אנשים שאנו קרובים אליהם או רואים בהם משפחה); שנוכל להשתמש בזיכרונות ודמיונות שאנו בוחרים על מנת לחזק את תחושת ביטחון הבסיסי ובכך לא להיסחף בסערות פנימיות וחיצוניות ולשמור על שלום בבית שבתוכנו.

טוטמי החיות = זוהי דרך התבוננות עתיקה לחיבור לחיים, שהתפתחה מסביב לעולם בתרבויות שבטיות בעיקר ביבשת אמריקה. שימוש בטוטמים הוא שימוש במפגש עם חיה ,הבנה ומודעות לסימבולים החיוביים שלה. התבוננות בחוזקות, בתפקידים ובהתנהגיות שלה בטבע כמסרים מהחיים (או הקיום/אלוהים/הרוח הגדולה/אני עליון) למטרת התפתחות רוחנית, ריפוי, הגשמה, דיוק וברכה.

קטגוריות
אימון עצמי עבודה עם טוטמים שיחות עם הקיום תרגול רוחני

טוטם נמלה

לאחרונה הייתה לי מכת נמלים בגינה. בהתחלה זה הטריד אותי והתחלתי לחפש הדברה אקולוגית, הכל להרחיק אותן מפינת גן העדן האהובה עלי, ובעיקר מהערסל 🙂 . עד שנזכרתי שיש את הדף הזה.. ושהרבה זמן לא כתבתי על חיה .. ואולי בגלל זה כל המפגשים האלו עם הנמלים – להיזכר בטוטם שלהן, במגן העוצמה שהן מסמלות- ולחלוק אותו. הרי זה חלק מטוטם הנמלה – טובת הכלל

אז עשיתי את זה. התבוננתי על הטוטם ומפגש של זה עם המציאות שלי ברגע הזה- והאמת שהן נעלמו כלא היו! עכשיו יצאתי החוצה לחפש לצלם נמלה להעלות פה לסטטוס ולא הייתה בשום מקום נמלה גם לא קטנטנה !! אז ככה

הנמלה היא טוטם (מגן עוצמה) של סבלנות, עקביות וטובת הכלל.

הנמלה מזכירה לנו להפגין אמון וסבלנות כלפי מצבים שהחיים מזמנים לנו. מפגש עם הנמלה הוא תזכורת – שלא נשכח, שתמיד נקבל את הדברים שזקוקים לנו בזמן שאנו זקוקים להם ביותר. גם אם הדבר לא באופק וגם אם נצטרך להשתמש באסטרטגיה, זה יגיע אלינו, בעיקר עם אנו פועלים גם לטובת הכלל

ישנו כלל אנרגטי שאומר שכאשר אני משלבת את הסיבות להתגשמות הדברים שאני מבקשת לעצמי, ומחברת את הסיבות לטובת הכלל – ההגשמה תהיה מהירה וחזקה יותר (ותרגיש הרבה יותר טוב). מכיוון שאנו מחוברים

הנמלה מלמדת אותנו על סבלנות, לנמלים יש יכולת לכלות יער שלם בהעדר מזון (גם אם זה לוקח להן שנה שלמה) הנמלה מלמדת את אסטרטגיית הסבלנות. סגולת הנמלה היא לתת אמון בכך שמה שאנו רוצים יגיע אלינו, “שמה ששלנו יגיע אלינו”. מחשבה זו היא אנרגיה יוצרת ומקיימת ויש בה הבטחה, בעיקר ברגע שמתחברים אליה רגשית

כל נמלה בתל הנמלים היא חלק מתודעת הקבוצה, אחת הסגולות של הנמלה היא הכרה בכך. התודעה שלנו מחוברת. נתנו לזה שמות שונים, מסביב לעולם ולאורך ההיסטוריה.. אך ביומיום אנו חושבים על מישהו והוא מתקשר, אנו מגיעים למקום ויודעים שנפגוש את האדם שפגשנו. האחדות הזו מרפאת אותנו, ההכרה בה היא מעוררת ומפקחת! יש בה אוצרות ברגע הזה. דרך הטוב שאנו מכניסים כשאנו משפרים את חיינו אנו מעלים את האנרגיה הטובה בעולם. כשאני תומכת בזולת ברגעים קשים ומפרה בחשיבה מקורית אני בעצמי מתחזקת ומופרת. כשאני מתחברת לתרופה פנימית, אני מקדמת לשם אנשים שמחפשים את אותה התרופה. בתור מי שבעבר הייתה אקטיביסטית מתוסכלת מהשלטון ופעילה חברתית וסביבתית, הידיעה הזו החזירה לי המון אנרגיה. אני משפיעה ומגדילה את הטוב בעולם דרך הטוב בחיי

הנמלה רותמת אותנו לעצב את נסיבות חיינו, ולשתף פעולה עם אחרים לטובת הכלל. היא מלמדת אותנו בכך שמראה לנו עקביות חריצות, וסבלנות בהתקדמות שלנו. מזכירה לנו תמיד לרתום את העשייה לצידנו. לקחת פרויקטים ולשים לב להזדמנויות חדשות. הנמלה מגיעה לחיינו להזכיר לנו את ההבטחה להצלחה במאמצים שלנו

קטגוריות
אימון עצמי טיפול בקושי עבודה עם טוטמים תרגול רוחני

טוטם עש


עש הוא טוטם של היכולת למצוא אור בחשכה, ידע של הלב, מסתורין, נשמות אהובים שאינם בחיים, גילוי וגדילה. מסמל את הסוד שידענו, את הידע הפנימי
.

לעש יש משמעויות דומות מאוד מסביב לכל העולם. ביוונית משמעות שמו של העש הוא נשמה, בפולקלור של האפצ’ים (שבט אינדיאני) נחשב מפגש עם העש (במקומות מסויימים נכתב עש לבן ובמקומות אחרים כל עש) מסר של אהבה מאבות אבותינו -שאינם בין החיים- המודיעים לנו שהם מגינים עלינו. במקסיקו סוג מסוים של עש נקרא ‘מכשפה שחורה’, והאמינו שהמפגש עם העש הזה, הוא הודעה על מוות שלנו הקרב ובא. בג’מייקה העש נקרא נושא הנשמות, והאמינו שאדם שנפטר ורוצה לבקר את משפחתו או להתעלל בשונאיו, נשמתו נכנסת לגוף של עש והוא מגיע לבקר. בהוואי, העש סימל מוות, ונכתב שאם עש נכנס לביתך זה אדם מת שבא לבקר. גם במקומות רבים באסיה משמעותו של העש היא רוח. בסין העשים נחשבו נשמות של אהובים שמתו, ולכן שם להרוג עש נחשב טאבו

לי באופן אישי היו מפגשים מדוייקים עם עש. בהם הרגשתי אנרגיה ספציפית של סבתא שלי או סבא שלי האהובים עלי מאוד זכרונם לברכה, רגע לפני שניצלתי או שמשהו משמעותי נחסך ממני

העש הוא תזכורת לאמון במסע שלנו לכך ש”הדרך חכמה מהצועד בה”.

העש מזכיר לנו שגם אם החיים, או המצב נראים מורכבים כרגע, הכל יכול ברגע להשתנות. טוב שנזכור שאנו בדרך אל האור, ושזה חשוב שנשתמש בלב שלנו להנחות אותנו

העש הוא מה שאנו קוראים פרפר לילה, הוא חלק ממשפחת הפרפראים אך אינו פרפר. גופו של העש מלא שערות זעירות כמו פרווה, והוא עדין, ורגיש מאוד לכל דבר. עדינותו מסמלת את היכולת לתת ללב להנחות אותנו, את התשוקות האמיתיות של הלב, המסר השקט שבה מתוכנו

העש נחשב מאסטר התחפשות, המבקש שנהיה ערים לכך שאנו מסתירים משהו מעצמנו- ולהיות במודעות למה שאנו מסתירים. האם אנו משתמשים ברגשות שלנו כדי להתחבא מאחרים ולהסתתר? המפגש אם העש מציין שזה הזמן להתפתח ולהתעלות מעל האנרגיה הרגשית של הדרמה ולהתקרב יותר ללב שלנו

כמו הפרפר העש עובר מטמורפוזה ומסמל תהליכי שינוי וגדילה, הוא טוטם שבא להוביל אותנו לראות שמאנשים צעירים- ברוח או במיינד- עברנו לבגרות רוחנית מלאה, בה נוכל לפרוש כנפיים ולעוף בשמיים של חיינו אל האור הפנימי. אולי אנו בפרוץ דרך חדשה או בתהליך של שינוי בקריירה, במסלול המשפחתי, או שאולי גדלנו מעל תכונות אופי ישנות או התנהגויות שכבר לא משרתות אותנו ואנו צריכים לפנות מקום לאני החדש שגדלנו להיות. העש מראה לנו את הגאולה הפנימית, ושעברנו שיעורים רוחניים

העש הוא המבשר על טרנספורמציה מתוך הצללים.

זיהיתי דרמה או תכונה בי שלא אהבתי- תמיד אני יכולה להשתחרר ולהשתנות, לגדול ולהתפתח מתוך הקשיים הפנימיים בתודעה. כי גם הקשיים החיצוניים מקורם באנרגיה פנימית שתמיד מוכנה לשינוי והתפתחות

באומנות מסביב לעולם לעש תמיד היה ייצוג אפל, זאת לרוב מכיוון שלא נראה עש מעופף ביום אלא לרוב רק בלילה. משיכתו התמידית למקור אור קיבלה ייצוג כמשיכתה של הנשמה לגן העדן, לאור, להארה הפנימית

העש מסמל תזכורת לא לפחד לגלות את עצמנו בתוך המערכות יחסים הקרובות או הרומנטיות שלנו, לא לפחד להימשך ולחלוק

ישנם סוגים רבים של עשים,ומאחוריהם המון אגדות ומיתולוגיות הספציפיות לסוג העש. למעשה קיימים למעלה מ 160,000 סוגי עשים בעולם. אם סוג מסוים של עש מגיע אליכם כל הזמן, שווה לחקור ולמצוא את האגדה שמשוייכת אליו,על מנת להבין ספציפית את המסר שהוא מביא איתו. אך גם אם לא תמצאו, תיווכחו שהעש ימשיך להגיע עד שתקבלו את התשובה הברורה למסר הספציפי שהוא מביא לכם, דרך המציאות והמחשבות שלכם ברגעי המפגש

קטגוריות
טיפול בקושי עבודה עם טוטמים ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם תיקן

הקדמה


החיה הכי קשה למפגש לחלק מהאנשים והנשים, וביניהם אני 🙂 הוא תיקן

השבוע חברה שלי שהיא חברה בדף העסק שלי בפייסבוק נתקלה באחד כזה וכתבה לי מאוחר בלילה, בקשה לברר מה המשמעות שלו כטוטם, מה היקום אומר לה במפגש שהיה לה באותו ערב במעלית בדרך הביתה

אז לקחתי את האתגר, כי גם החיה הזו חולקת איתנו אדמה, אז ברגע שאנו פוגשים אותה או ייצוג שלה, יש לה מה ללמד אותנו כטוטם, יש לה מסר עבורנו בו במקום

לכן גם התיקן הוא כלי מרפא ומצמיח עבורנו, כמו כל חיה על פני האדמה

תיקן/ ג’וק/מקק, זה טוטם של הסתגלות להכל, צמיחה מהצללים, התמדה, עקשנות יחד עם זרימה, ויטאליות, קשר עם העולם. תנועה- לדעת איך ומתי לזוז, חיבור לאינטואיציה ושיעורים רוחניים

החלטתי את הטוטם הזה להתחיל ממקום הפוך- מהפחד ממנו

פחד מג’וקים נחשב פחד אבולוציוני ממזיקים או ממחלות, ופחד ביולוגי מובנה בנו שקשור לפחד מיצורים שונים מאתנו בצורה מהותית. זהו מנגנון שמגן עלינו מאלה שעלולים לסכן אותנו. מכיוון שאין לנו אפשרות לשמר בזיכרון התורשתי שלנו את כל הזנים המסוכנים לנו, אך כן את המאפיינים הכללים שהתיקן מתאים להם- כמו ריפוי רגליים, וגוף מוארך ועוד

יש הבדל ביולוגי בפחד הזה בין גברים ונשים ובין מקומות (ככל שפחות נחשפים לחיה זו כך הפחד ממנה גדל, ביפן הכי פוחדים בעולם מהם ובהודו הכי פחות). אך ממחקרים נראה כי הסיבה המרכזית לפחד מג’וקים הוא הפחד שילדים מעתיקים מהוריהם. זאת אומרת ראינו שמפחדים ממנו וזה נחקק בנו שהוא מפחיד. כמו בהרבה מהפחדים שלנו, שווה להתבונן מאיפה הם מגיעים על מנת לאפשר להם לחלוף

שהתיישבתי עם כל החומרים לפני הכתיבה של הסטטוס הזה ביקשתי לעלות לתקשור ופשוט להביא את הסיבה העמוקה לפחד הנוראי הזה- וקיבלתי שפחד מג’וק שייך לפחד מהמוות, במישור רוחני יותר זהו גם הפחד מסופניות, לכן כדאי שנשתמש במפגשים האלה כתזכורת לבחירה בחיים

אחת הברכות הגבוהות ביותר שניתנו לנו נפתחת דרך הבחירה בחיים. זה יכול לקרות בכל רגע, דרך החלטות ובחירות, וגם דרך התנועה שאנו מייצרים בתוכנו. כשאני שמה את הבחירה בחיים מול עיניי יכול להיות שאנהג אחרת ביום יום שלי -בהמון מובחנים ובחירות. שאעשה פעולה,אצא מהבית, ארים טלפון, שאצור, שאפתח דלת לחיים שייכנסו

הם פעילים בלילה וביום הם מסתתרים במקומות חשוכים. לכן טוטם זה מזמין אותנו לחבק את הצד האפל בנו. כאשר יש פחד חזק ביותר מג’וקים זה סימן שיש חלק בנו שאנחנו לא מקבלים, או לא בסנכרון איתו

הג’וק הוא המגן שלנו מעצמנו ומהאוטומט להדחיק פחדים, ובכך בעצם לגרום להם לגדול. פגישה ביצורים אלה היא הזמנה להתבונן בפחדים שלנו כדי שנוכל להמיר אותם ולאפשר להם טרנספורמציה, כך שנוכל לתת להם להשתנות ולהשתחרר ולתת לנו להפוך למה שאנו באמת

תיקן מחובר לנו עם לכלוך והעברת חולי, ומזמין אותנו לנקות אספקטים לא פרקטיים בחיינו

כמו שהג’וק נעלם לחשכה ברגע שנדלק האור כך אולי גם אנו מסתירים את האור שלנו ברגע הזה, או מבודדים את עצמנו מהאור של אחרים? חוכמת התיקן מלמדת אותנו לשמור על קשר עם העולם שסביבנו. לחזק את הוויטאליות החוזקה והתגובה המהירה ברגע האמת

התיקן מתוך היותו נתפס כחיה מגעילה, מלמד הסתגלות גם לסביבה עויינת. הוא מלמד את אומנות ההסתגלות, מכיוון שהוא השורד האולטימטיבי וחי תחת כל תנאי, תכונה זו הפכה אותו למשנה צורה רוחני ורגשי. הוא מלמד אותנו התמדה והתעקשות בו זמנית עם זרימה עם מה שקורה

דרך התנהגותו הוא מלמד אותנו את היכולת להבחין איך ומתי לזוז ולהשתמש במשאבים זמינים. המפגש עם ג’וק שואל אותנו האם אנו באמת מסתגלים טוב כפי שאנו באמת יכולים

תיקנים מעדיפים להרגיש מגע, לכן הם לא אוהבים חללים פתוחים ויידחפו לכל מיני חורים או ילכו צמוד לפינות. יש להם יכולת להידחק לחריצים קטנטנים תוך כדי תנועה מהירה ולהמשיך בתנועתם כשהם “מעוכים” לחצי מגובהם. יכולתם להמשיך לרוץ בתנאי “מעיכה” מתאפשרת על ידי כוונון מחדש של הגפיים שלהם לכיוון הנגדי תוך שהם שורדים כוח גדול, פי 900 ממשקל גופם, ללא פגיעות. בכך הם מלמדים אותנו לאמץ את הסביבה שלנו ולהסתגל להכל. לשרוד עם כל מה שקורה

הגו’ק מלמד הסתגלות ומציאת מה שמוחבא. מבקש שנזכר שיש לנו את היכולת ושאנו יודעים איך להשתמש במה שיש לנו זמין להישרדות. זה יכול להיות הישרדות שלנו בחברה מסוימת, בקשר, בעסק, בפרויקט, בבית וכו’

לתיקן איברי חישה בקצה גופו, כל גירוי הנקלט באיברי החישה האלה גורם להעברת מידע במהירות עצומה. הוא יכול להרגיש ויברציות או שינויים בזרימת האוויר, ולברוח במהירות

לכן התיקן מלמד אותנו להפיק תועלת מהאינטואיציה ולהבחין בה שאנחנו הכי צריכים אותה, המילה אינטואיציה בשורשה הלטיני משמעותה “הגנה פנימית”. זוהי חלק מתרופת התיקן להבין שיש לנו כזו, להבין אינטואיציה במהירות שבה משתמשים בה, ברגע שהיא מגיעה ולפעול בזריזות.בסנסקריט (השפה ההודית של הכתבים) זה נקרא אֵגַמַה – ידע אינטואיטיבי הנובע מתפיסה רוחנית ישירה

התיקן מלמד הרמוניה, גם שמגיעים שינויים. מזכיר לנו יכולת הגנתית, מסוגלות לתקשר בצורה יעילה דרך ראיית האור שבבעיה, והאפשרות להאיר את הפתרון דרך פרספקטיבה נכונה


התיקן מדבר גם על מטמורפוזה ולידה מחדש מתוך התפתחות

לפגוש ג’וק מזכיר לנו להתעורר ולהתבונן על פרספקטיבה מפותחת ביותר בתוכנו כחלק מההתפתחות שלנו

הם מלמדים אותנו את עוצמת ההסתגלות, הם מעדיפים לאכול מתוק אבל יאכלו כמעט כל דבר. בהתאם לתנאי הסביבה וגודלם הם יכולים לשרוד בלי אוכל בין חודש לשלושה חודשים, ובלי מים בין שבוע לחודש. הם אפילו יכולים לשרוד ללא ראש! הם נושמים דרך נקבים לאורך הגוף ואין להם לחץ “דם”, כך שלא ידממו למוות. כלומר, המחסור בראש משפיע (בכל זאת הפה, ה”מוח” וגם אברי החוש העיקריים נמצאים בראשם) אבל לא קטלני. בסופו של דבר מקק חסר ראש ימות מצמא

התיקנים נמצאים בעולם כמעט בלי להשתנות או להתפתח אבולוציונית כבר למעלה מ-250 מיליון שנה

תכונה מעניינת שתרמה לכושר השרידות הגבוה של שלהם, היא לא רק יכולתם לזהות איום ולברוח במהירות, גם להמשיך לרוץ עד שיהיו בחשכה. לכן מזכיר לנו את חשיבותה של מהירות התגובה, שנזכור שבמקרים מסוימים חשוב לפעול במהירות. מהירות הריצה של המקקים לגופים מקבילה לאדם שירוץ במהירות של כ-330 קמ”ש. להשוואה, אפילו צ’יטה רצה רק כ-13 מרחקי גוף בשניה, שהם 95 קמ”ש. לכן נכתב שרוב התיקנים שאנו נתקלים בהם הם או זקנים או צעירים מאוד או פגועים בצורה כלשהי

התיקנים הבוגרים חזקים למדי – יכולים לדחוף עד פי 20 ממשקל גופם – ובכלל יש להם “כוחות על” בהשוואה לאדם. (למרות, שבניגוד למיתוסים הוכח שלא יישרדו שואה גרעינית). מקקים אף מסוגלים לעצור את נשימתם למספר דקות – עד 40 דקות במקרי חירום. תיקן יכול לקפוא לחלוטין ועדיין להמשיך וללכת

טוטם זה עוזר לנו לחקור ולהעמיק בנכסים הרוחניים שלנו, בכלים ובעוצמות שצברנו במסע ההתפתחותי שלנו כדי להתגבר על האתגרים הקשים בחיינו. תרופת התיקן מבקשת מאתנו לשים לב לכך שמצאנו תשובות לשאלות רוחניות

הג’וק מזכיר לנו לזהות באיזה שלב התפתחותי אנחנו נמצאים והאם הזמן כרגע ללכת או לעוף. ומורה לנו לבטוח בתהליך ולהכיר ברגע הנכון לפעולה הנכונה והתנועה הנכונה שיאפשרו לרוח שלנו לשגשג

החיה זו מלמדת אותנו ללכת עם תחושת פוטנטיות ומסוגלות גם בסביבה עויינת, לוותר על מה אחרים יגידו או יחשבו עלינו. התיקן מפנה אותנו להתבונן על האם אנו לא מוציאים לאור את האמת שלנו/הפרוייקט/האומנות/האמירה מתוך פחד כיצד נתקבל

קטגוריות
טוטמי חיות מימוש פונטיצאלים עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית תרגול רוחני

טוטם עכביש

אינסוף אפשרויות בריאת המציאות

אשליית החיים

איזון

יצירה

טוטם עכביש:

העכבישים התפתחו מהזמן העתיק ומתוארכים לפני 420 מיליון שנים. הם אינם חרקים, אלא פרוקי רגליים, וישנם כמעט 50,000 סוגי עכבישים הידועים לאדם ורק 30 מהם בעלי ארס העלול להזיק. הם טורפים חרקים ביניהם גם מזיקים.

אינסוף אפשרויות בריאת המציאות 

מפגש עם העכביש כטוטם מהווה תזכורת לכך שאנו יוצרים ו”אורגים” את חיינו, אמונותינו, ואת הדפוסים שאנו נעים בהם על הרשת המחוברת להכל. העכבישה תוארה בסיפורי האינדיאנים כזו שאורגת את המציאות דרך קוריה. 

העכבישים בעלי שני חלקי גוף (במקום שלושה כמו לחלק מהחרקים) שיוצרים את הספרה 8. הם בעלי 8 רגליים, ולמרביתם שמונה עיניים הפזורות בחלק הקידמי של ראש-חזה שלהם המעניקות להם שדה ראייה רחב במיוחד. במכון דווידסון למדע פורסם כי חלקם אף רואים בשלושה ערוצי צבע בשונים דומה לנו בני האדם. 

הסיפרה 8 מקושרת בצורתה לאינסוף, ולגלגל החיים הזורם ממעגל אחד לשני. טוטם זה מזכיר לנו את אינסוף הבחירות היומיומיות שאנו עושים היוצרות את חיינו, ונאספות לרשת גדולה יותר של הוויתנו בכללי. הכל ידוע מראש והרשות נתונה, זוהי זכות הבחירה, ומפגש עם העכביש מזכיר לנו את זה.

העתיד איננו קיים כרגע אלא רק האפשרויות, וכל אפשרות פותחת המון אפשרויות, וכל אחת מהן פותחת המון אפשרויות וכך זה ממשיך. זוהי אחת מתרופות העכביש. אינסוף אופציות לבחירה בחיים.

בחירה משמעותית שאנו עושים היא בדרך שבה אנו מתבוננים על הדברים שאנו חווים. ככל שנבחר להתבונן על הדברים בצורה שנעימה לנו ומרחיבה אותנו, כך תגדל אפשרות התנועה שלנו במציאות. 

העכביש כטוטם מזכיר את אפשרויות המשחק עם הבחירות הללו.

העכבישים בדרך כלל צדים חרקים על ידי לכידתם ברשת דביקה שהם טווים מהקורים שהם מייצרים. 

קורי עכביש הם בין החומרים הביולוגיים המרשימים ביותר שקיימים, והם עשויים מסיבי חלבון מורכבים, גמישים וחזקים. 

הקורים נוצרים בחלק התחתון של בטן העכביש. עובי קור ממוצע הוא כעשירית מעובי שערת אדם ממוצעת וחוזק הקוטר ביחס לחוט פלדה באותו קוטר הוא פי כמה וכמה. 

אריגת רשת קורי העכביש היא תהליך שמחייב סדר מורכב של פעולות, עבורם העכביש זקוק לתיאום מדויק של תפקודיו החושיים והמוטוריים. 

טוטם עכביש רשת
העכביש ורשתו מהווים תזכורת לכך שאינסוף הפוטנציאלים הגלומים בנו נמצאים בתוכנו, ושאנו מסוגלים להשתמש בהם.

אשליית החיים

העכביש אורג את קוריו ודרכם תופס את טירפו ובכך מזכיר לנו שגם אנחנו יכולים להיתפס באשליית המחשבות, ההבנות, והתנועות הפנימיות שלנו, ולשכוח שיש מעבר למה שאנו יודעים מבינים ורואים. 

אשליית המחשבות משולה לקור העכביש החזק הגמיש ואלסטי.

רשת העכבישה ואלה שנתפסים בה מייצגים את האשליה שבחיים הפיזיים ואת הזמנים בהם אנו נתפסים בקיצוניות של טוב ורע, מתוך שכחה שהכל יכול להשתנות ברגע. 

העכבישים מהווים תזכורת לכך שאם איננו החלטיים מספיק כדי לערוך שינויים במה שאנחנו רואים כגורלנו, יתכן ונתקע ברשת האשליה, במחשבות ובפחדים שנייצר.

לעכבישים אין כנפיים, אך חלקם מסוגלים לחצות מרחקים עצומים באוויר. אך הם לא עפים, הם גולשים על הרוח. 

התופעה הזאת נקראת “בלונאות” – Ballooning, כיוון שמרחפים ברוח בדומה לבלון וכך מסוגלים להתרומם לגובה של כמה קילומטרים.

מחקר שנערך באוניברסיטה הטכנית של ברלין, גילה שהעכבישים חשים את תנועת הרוח, ושהתנאים מתאימים הם יוצרים מעין רשת קורים שמשמשת אותם כמפרש או מצנח רחיפה. 

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת בריסטול, נמצא גם שהעכבישים מסוגלים לחוש את השדה האלקטרומגנטי באטמוספרה, ולנצל אותו להמראה.

איזון

לפני שהעכבישים עולים לאוויר, הם מקבעים את עצמם למשטח באמצעות קורים מסוג אחד. לאחר מכן הם מרימים מעט, את אחת מרגליהן הקדמיות, לחוש את הרוח. ורק כשהם מרגישים שהתנאים מתאימים הם משחררים קורים ארוכים מסוג אחר, באורך ממוצע של כשלושה מטרים, ויוצרים באמצעותם משטח דמוי מניפה שמאפשר להם לגלוש באוויר. 

בהתבוננות על תנועת העכבישים נוכל ללמוד שימוש בתודעה שלנו לטובתנו, דרך שימוש בעוגנים חזקים וטובים בתוכנו.

כאשר אנו מחוברים לעוגנים חזקים (כמו לדוגמא ההכרה האלוהית – שהאנרגיה האלוהית היא אהבה, והיא חזקה מכל מציאות שנראית ממשית), וכשיש לנו מטרה מספיק חזקה (כמו אושרנו ובריאותנו) נוכל להעביר את עצמנו מרחק רב ברוח ובמחשבות לאיזורים תודעתיים שנעימים לנו, ובכך לאזן את מחשבותינו ומשם את הרגשות שלנו ואת חיינו.

העכביש סימל את האיזון שבין העבר לעתיד ובין הפיזי לרוחני, והזכרי לנקבי. ומהווה תזכורת לכך שמה שאנו עושים היום טווה את עתידנו. 

העכבישים הם עדינים מאוד, ואם מפילים עכביש מגובה סביר שישבר וימות. אך למרות עדינותם העכבישים הולכים על קוריהם במהירות. הליכתם המהירה תוך שמירה על איזון היא אחת מסגולות טוטם העכביש, להלך בין שתי קצוות, פיזי לרוחני, ערות ושינה ועוד. 

בניית העכביש את הרשת וצורתה מהווים תזכורת לכך שאנו תמיד במרכז חיינו, שעולמנו נארג סביבנו. קורי חיינו נטווים מהדרך שבה אנו מתבוננים ומגישתנו, מתוך המחשבות הרגשות, המילים והמעשים שלנו. לכן טוב שנאזן אותם לכיוון שנרצה מכיוון שהם אלה שיקבעו את גורלנו.

יצירה

העכביש נחשב במקומות שונים בעולם כטוטם של חיזוק אנרגיה נשית יצירתית, ונקרא גם שומר על ידע האלף בית הקדום המתגלם ברשת. כתזכורת להשתמש בשפה הכתובה ובכוח היצירתיות, כך שמילותינו יטוו רשת סביב אלה שיקראו אותן.

אנו מושפעים רגשית ומחשבתית מאינספור גורמים מבפנים ומחוץ לנו: מהמציאות עצמה, מהדברים שקורים לנו, מהאנשים סביבנו, מהאנרגיה שלהם, מהסביבה והחברה, מתנועת כוכבים, מהכוכבים שלנו(אסטרולוגיה), מהחיידקים במעיים שלנו, הכמות הוויטמינים והמינרלים שיש או שחסרים לנו ועוד ועוד. 

טוטם העכביש מזכיר לנו שבתוך כל הקורים של הדברים שאנחנו מושפעים מהם, טוב שנדע שאנחנו יכולים לבחור לאיזה כיוון לטוות את הרשת. כך שנוכל לבחור במחשבה מאפשרת, לזוז, לעשות, ובעיקר להניע את התפיסה שלנו למקום מטיב. 

לכן כשנפגוש עכביש נוכל להתעורר ולשים לב, האם אנו טווים את חלומותינו ושאיפותנו למציאות, האם אנו משתמשים ביכולת היצירתית שלנו לברוא חיים טובים שמחים לנו ולעולם.

כטוטם של יצירה מפגש עם העכביש מזמין אותנו ליצור, מזכיר לנו לטוות חלומות חדשים, לחפש פתרונות למה שכולא אותנו, להשתחרר לגדול, ולטוות קורים בכיוונים שנרצה להלך בהם.

קטגוריות
אימון עצמי מימוש פונטיצאלים עבודה עם טוטמים תרגול רוחני

טוטם צב

טוטם עוצמתי זה מדבר איתנו על מספר נקודות מרכזיות

אמא אדמה, החיבור לאדמה וקרקוע, קצב והגנה פנימית, ואיזון

הצבים הינם החיה העתיקה ביותר מבין בעלי החוליות, הם היוו מסביב לעולם את הסמל הקדום ביותר לכדור הארץ. לפי מסורות אינדיאניות, אנו נולדים מתוך אנרגיית רחמה של האדמה ושאנו מתים אנו חוזרים לקרבה, ציוריי הצב ושיריונו היפייפה סימלו את אנרגיית האם הנצחית הזו שממנה צומחים חיינו

צבים הם אוכלי כל, סתגלנים ובעלי מסוגלויות רבות, לכן גם סימלו בשבטים רבים תזכורת לכך שאמא אדמה מספקת לנו את כל צרכינו

ישנם צבים גם ביבשה וגם במים. צבי ים בוקעים מביצים שמוטלות על החוף, אך מבלים את רוב חייהם ברחבי האוקיינוסים. רק בהגיעם לבגרות מינית, בסביבות גיל 20, הם יזדווגו, והנקבות יחזרו לחוף ולמקום המדויק שבו בקעו כדי להטיל את ביציהן. ממחקרים נמצאה ההשערה שיכולת זו ויכולות ניווט נוספות מדהימות של הצבים, מקורן בעובדה שהם מתואמים בתנועתם לשדה המגנטי של כדור הארץ

השדה המגנטי נוצר בגלל תנועת הגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של אלפי קילומטרים, והשפעתו מגיעה גם לפני השטח ועד לחלל. בין השאר השדה הודף חלקיקים טעונים חשמלית שמגיעים מהשמש בחלקים הגבוהים ביותר של האטמוספרה, (יש שמעריכים שזה אחד מהגורמים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ). היכולת לחוש בשדה המגנטי ולהתמצא במרחב היא בתחושה המתקבלת באיברים, תחושה זו נגרמת כנראה מכיוון שהזווית והעוצמה של השדה משתנים במרחב בהתאם לקווי הרוחב- כך שככל שמתרחקים מקו המשווה (צפונה או דרומה) הזווית והעוצמה של השדה גדלים. דבר זה יוצר חתימה ייחודית לכל נקודה בכדור הארץ, החתימה מתבטאת בתחושה מסויימת. תחושה זו מתקבלת בגוף הצב

הצב הינו מורה לקרקוע, התנהגותו מלמדת אותנו שקיימת בנו היכולת המולדת להתחבר לרגע הזה. הליכתו האיטית והבטוחה מראה לנו שדרך כך שנבטח בקצב הפנימי נוכל להבטיח הגעה למקום שאילו אנו מייעדים. ושלפעמים “הדרך הארוכה ביותר היא הקצרה ביותר”. ומזכיר לנו את היכולת שלנו להתקדם מתוך כוונה ולא להתפזר

הצב מלמד אותנו לסמוך על כך “שהדרך חכמה מהצועד בה”, שהתשובות בתוכנו. ושאם יש עיכובים הם פועלים לטובתנו, גם אם הסיבה בלתי ניראת. נוכל לעצור את המרדף לנשום לליבנו רוך ונעימות ולהמשיך בקצב הלב

טוטם הצב מזכיר לנו שחלק מלהיות קשובים לקצב הפנימי הוא לוודא שלא טעינו בדרך וחשבנו שהחיים הם מירוץ- כי הם לא, ואם הפכנו אותם לכאלה, טוב שנעצור ונחזור לעצמנו לאהבה המדריכה אותנו. לעיתים רק דרך כך נוכל להספיק יותר

מי מנוחות זוהי למידה חשובה שנותנת לנו תרופת הצב. החופש להתקדם על מי מנוחות, לנסוע בקצב, לא למהר ועדיין להגיע בזמן. לנהוג לאט ולהגיע לרמזור כמו כולם, לוותר על הלחץ, גם שהשעון מראה כאילו שנאחר ועדיין להגיע במועד הנכון, לחוות עיכוב ולסמוך על כך שהוא לטובתנו – ולראות את זה נקרש במציאות. לסמוך על הקצב בו הדברים קורים. מכיוון שלשחרר את הדבר שאנו רוצים מכל יאפשר לו להגיע, כמו החוק היקומי שאומר- שמה שנברח ממנו יתפוס אותנו, ומה שנרוץ אחריו יברח

הצב משמש תזכורת לחיבור האדיר והאינסופי שיש בנו לאדמה ולטבע- זה שבנו וזה שמחוצה לנו, וגם את העובדה שנוכל בכל עת לפנות לאדמה לקבל שפע וריפוי

לכן אם נעלמנו בסבך של הזדהות עם רגשות שליליים ותפיסת מציאות קשה, האמנו למחשבות שאינן בוטחות בקיום ובכך פיתחנו חרדות ולחצים הגיע הזמן שנתחבר לתרופת האדמה- נוכחות ברגע הזה, הכאן ועכשיו.נוכל לעשות זאת בכך שכל יום נתבונן מה אנו כן מעריכים בחיינו, ומה טוב במה שניתן לנו. ההתחברות לטוב והכרת התודה תחבר אותנו לתרופת האדמה, ותעלה לנו את הסרטונין. ולאחר תרגול של שבוע ומעלה נתחיל לחוות את החיים אחרת, טובים ומאפשרים יותר. טוב שנתרגל את תרופות הצב ככלי לחיים

הצב כסמלה של האדמה, מזכיר גם את החשיבות שבמגע עם האדמה, הקשורה לאנרגיה היצירתית השוכנת בתוכנו ומחוצה לנו. ומזכיר לנו שבמידה ואיבדנו אנרגיה, או שהפכנו מרחפים או לא מרוכזים, וגם בעת סערה פנימית – טוב שנצעד יחפים על אדמה על מנת לייצר הארכה ולהתקרקע

למעשה ייטיב עם גופנו ונפשנו שנדרוך יחפים על אדמה לפחות פעם ביום. ההשפעה הטובה של הליכה על האדמה נאוצה בין היתר בכך שהמטען החשמלי של האדמה הוא שלילי, (גם עקב פגיעת הברקים בקרקע), לעומת המטען החשמלי של הגוף שלנו שהוא חיובי. כשנצעד יחפים על אדמה תתרחש זרימה של אלקטרונים מהאדמה לתוך גופנו. זרימה זו עוזרת באופן ישיר לריפוי טבעי של דלקות ופצעים, הפחתת סטרס וכאב, מסייעת לשינה איכותית ומגנה מהשפעות של קרינה מזיקה. כל זאת רק מללכת יחפים על האדמה

הצב טומן את ביציו בחול ובכך מלמד על היכולת לפתח את הרעיונות שלנו לפני שאנו מוציאים אותם לאור. לא לרוץ ובכך לפספס אלא להיכנס פנימה להתבונן, לשקול ודרך זה לפעול את הפעולה הנכונה. הצב מדגים לנו את איכויות ההאטה. אנו רואים זאת בחי ובצומח. נוכל להינות מהפרי רק אם נקטוף אותו בזמן כאשר יבשיל, ואם נרצה לגדל גור לא נפריד אותו מהוריו לפני הזמן. בכך מזכיר לנו את ההזדמנות להתפתח בקצב ובעונה הטבעית

הצב מסוגל להתהפך כאשר הוא מונח על גבו דרך שריריי הראש והצוואר החזקים שלו, ולכן יופיע כטוטם שיעזור לנו בזמנים בהם חשוב שנשתמש בראשנו ובידע שלנו כדי לייצב את עצמנו כשעולמנו מתהפך

כאשר נפגוש צב מת או הפוך על גבו ולא מצליח להתהפך בחזרה, ייתכן וזוהי תזכורת שהתרחקנו מהאדמה, שהפרזנו בשימוש בפלסטיק, שהשתמשנו לשווא במוצרים לא מתכלים, שזיהמנו, או זרקנו אשפה במלי לחשוב למחזר או לנקות אחרינו. חשוב שנזכור שאת כל מה שהרסנו נוכל תמיד לתקן. שריון הצבים מהווה למעשה את עמוד שדרה שלהם והצלעות. ומזכיר לנו שכל הדברים מחוברים, כך גם אנחנו וכדור הארץ בו אנו חיים

הצבים יכולים להכניס את כול איבריהם לשיריון, תרופת הצב מזכירה לנו את היכולת שבנו להיכנס פנימה על מנת לצאת החוצה מתוך הדיוק הפנימי. טוטם הצב מעורר אותנו לכניסה פנימה להתבוננות לפני פעולה, לתת לזרימה הטבעית של הדברים לפעול עבורנו

שריון הצב הינו חלק אינטגרלי מגופו, ומורכב מהצלעות שלו, חלק מעצמות הכתפיים, ועצמות נוספות ועוד. החלק החיצוני של השריון מורכב מקשקשים מיוחדים, שמקורם בעורו. חלקו התחתון של הצב מכוסה ומחובר אל שריון הגב ב”גשרים” של עצם. השריון בעצם מחובר לעמוד השדרה של הצב

מדעני גילו ממצאים המעידים שהשריון התפתח כחלק ממנגנון חפירה באדמה וכי מיני צבים קדמונים חיו לפני כ- 260 מיליוני שנה באדמות דרום אפריקה. תנאי המחיה באזור הזה היו קשים מאוד ולכן הצבים פיתחו תכונה פיזיולוגית ייחודית בצורת שריון

התרחבות הצלעות נועדה לחזק את השלד כך שישמש בסיס יציב לאיברי חפירה חזקים. ההתחפרות באדמה אפשרה לצבים להימלט מתנאי המחיה הקשים וכך הם שרדו, הדבר מזכיר לנו את יכולת ההגנה הפנימית ההישרדות הטבועה בנו

קיימת בנו יכולת הגנה פנימית, היא מוטמעת בגופנו, דרך חוויה ריגשית, אינטואיציה או ידיעה פנימית עמוקה. הצב מזכיר לנו שזה קיים בתוכנו. ויכול לבוא לידי ביטוי ביכולת המדוייקת להבחין מתי נכון לנו ללכת ומתי להישאר, ברגעים בהם אנו יודעים בתוכנו מתי טוב שנכבד את רגשותינו וניכנס פנימה, בהתבוננות מודעת על העולם הפנימי שלנו ועוד

שריון הצב הוויה מגוון סמלים עתיקי יומין. במזרח הרחוק, חלקו העליון היווה סמל לשמיים – וחלקו התחתון היווה סמל לארץ- לכן במקומות אלה קסם הצב נחשב כמקשר בין חומר לרוח, המחבר בין העליונים לתחתונים, והשתמשו בו בטקסים לקבלת ברכת שמיים וארץ

הצב מזכיר לנו שהדרך לשמיים עוברת דרך האדמה לכן חשוב שצמיחה רוחנית לא תהיהי מנותקת מהקרקע. לכן אם חוויתם הארה או קפיצה תודעתית, זכרו לתת לגוף מה שהוא צריך, להתקרקע, להתמיד בתנועה טובה ובאכילה נכונה

בזמנים אלה בהם ההתפתחות התודעתית מואצת, חשוב שנטפח את הגוף הפיזי הרי הוא הכלי שיש לנו כאן על האדמה המאפשר את הצמיחה אל האור הפנימי. הקשבה לקצב הפנימי, תנועה, תזונה נכונה, וכל דבר חיובי המקרקע אותנו כמו להיות חלק מקהילה והעמקה וטיפוח מערכות יחסים. אלו כלים אדמתיים רבי עוצמה בצמיחה הרוחנית

תזכורת טובה זו תגיע אלינו בדמות הצב

קטגוריות
מימוש פונטיצאלים עבודה עם טוטמים עבודה עצמית תרגול רוחני

טוטם יתוש ענק הטיפולתיים

יתוש ענק

האטה

איזון ומחזוריות

הקשבה ויציבות

זמניות ונוכחות ברגע

בתקופה האחרונה הם נוכחים בכל מקום שאני מסתכלת, לכן החלטתי לחקור את הטוטם שלהם, נדהמתי עד כמה הם מתאימים לזמן המיוחד והכל כך שונה שאנו חווים היום. אז קבלו אותם, יתושי הענק

היתוש הענק הוא למעשה שייך למשפחה הגדולה ביותר בסדרת הזבובאים, הנקראים הטיפולתיים, שהם לא יתושים. אך הם נקראים יתושי ענק/יתוש זכר/ יתוש ארוך רגליים בהגהה עממית, היות והם בעלי דמיון ליתוש במראה. אך הם גדולים בהרבה, מעופם איטי וגמלוני, בניגוד ליתושים עוקצים הם אינם ניזונים מדם, וגפי הפה שלהם אינן מאפשרות לעקוץ. אז אינם עוקצים או פוגעים בבני אדם

משפחת הטיפולתיים מונה למעלה מ15000 מינים, 23 בישראל. רוב המינים דומים

למרות צורתם ותנועתם בחלל הנראית כמעט מסורבלת, זוהי חיה עתיקה, הקיימת מתחילת העידן הנוכחי, שלמעשה הצליחה לשרוד ולשגשג מתקופת היורה הראשון (לאחר תום עידן הדינוזאורים) שזה למעלה ממאה מיליון שנים.

הטיפולתיים נפוצים כמעט בכל העולם, אך חובבי לחות ואזורים עשירים בצמחים, ומעדיפים בעיקר אזורים טרופיים. הם יצורים של מים ושל יבשה, אך היות והם עפים נחשבים גם ליצורי אוויר, מכאן שמחזיקים בשלושה אלמנטים, מים, אוויר ואדמה. המיים מסמלים את האלמנט של הרגשות ותגובות, האוויר של האינסופיות של המחשבות, והאדמה את הקרקע והיכולת לפעול טכנית וברגע. מזכירים לנו שגם אם אנו נשטפים בזרם רגשות נוכל להנהיג את מחשבותינו לטובתנו ופעול טכנית על מנת להתקדם לאן שרצינו.

האטה

הטיפולתיים עפים באיטיות מרשימה, התנועות שלהם נראות כבדות ומדשדשות. אם הטיפולה התעופף באיטיות לידנו נוכל לשאול בתוכנו, האם זה זמן נכון עברנו לקחת מרווח נשימה? האם יש דברים לא נחוצים שכופים עלינו קצב שלא תואם ניגון פנימי, שנוכל לשחרר? האם זהו זמן שמאפשר להרפות בו את הקצב, ולהאט? אם כך הדבר, נוכל לעשות זאת בדרך של מודעות, להתמקד בתחושות הגוף, ולהוריד הילוך דרך מודעות לנשימה, ולהרפות. גם בסיפור המקראי של בריאת העולם, אלוהים בורא כל, לקח יום למנוחה, בכך לימד אותנו את העוצמה והחשיבות שבזה. יש משפט שאומר שבתי החולים מלאים באנשים שלא היה להם זמן לנוח, וסופסוף עכשיו יכולים “לשחרר את הרגל מהגז”

מנוחה מלאה היא בכל הגופים. לנוח זה לא רק לשכב ולהרפות את הגוף, מנוחה מלאה היא להרפות מדאגות ולחצים, לשחרר את השכל והמחשבות שמייצרות אי שקט. במקביל ניתן גם לחוות מנוחה בגוף הרגש, לשחרר את הרגשות, דרך ביטוי ריגשי (כאשר אנו לבד לבכות/לצעוק/לשחרר רק דרך הרגש ולא דרך המחשבות, לבטא מול עצמנו כל דבר שעולה בנו באופן אותנטי, עד שמשתחררת מתוכנו אנחת רווחה או עד שאנו מרגישים הקלה). על מנת שנוכל לפרוק רגשות תקועים ומועקה רגשית, ולנוח

נוכל לנוח גם ברוח. יש תרגול שמזמין אותנו “לנוח באלוהים“. לנשום את העובדה שיש משהו גדול יותר מאיתנו, שפועל עלינו כל הזמן. (נוכל לקרוא לו איך שמרגיש לנו, אלוהים/ קיום/ אחדות/ קוסמוס/ ניצוץ נשמתי וכ’ו) וניתן לסמוך עליו ולנוח בידיעה שהוא אהבה, ושגם ככה המושכות בידיים שלו ולא שלנו, אז אפשר להרפות ולתרגל מנוחה בו

איזון ומחזוריות

הטיפולתיים מתפתחים בגלגול מלא, ביצה, זחל גולם ובוגר. משך מחזור ההתפתחות יכול להימשך בין כמה חודשים, עד 6 שנים (באזורים ארקטיים בעלי אביב קצר שלא מאפשר סיום מחזור גדילה של הזחלים) אך זה משתנה מאוד בין המינים, ומושפע מאוד מגורמי אקלים ומגורמים נוספים שטרם הובנו למדע. בכך מזכירים לנו שאנו במטמורפוזה. ההשתנות והיכולת להיות משהו שונה לחלוטין בכל שלב התפתחותי, מזכיר לנו שאנו דבר קבוע שמשתנה כל הזמן. נכון לנו להתבונן על כך. הטיפולה שולח אותנו להעריך את עצמנו על השינויים שכבר יצרנו, ולראות ולתכנן לאן אנו רוצים להתפתח עוד, מי אנו בוחרים להיות.

מחזור החיים שלהם מתקיים פעם בשנה, אך רק בהינתן תנאים. מכיוון שביצי  טיפולתיים לא בוקעות אם אין להן תנאי מזג אוויר נוחים ונעימים. באיזורים בעלי תנאים קשים הביצים נשארות בתרדמת עד שנעים בחוץ מספיק על מנת להתבקע. במינים מסויימים, ביצי הטיפולתיים יכולות במזג אוויר קר לקפוא ולהפשיר שנים, ומספר מחזורים, ולהישאר ללא פגע, בהמתנה לתנאים נוחים יותר לצאת לאוויר העולם. ברגע שבוקעים הזחלים שורדים וחיים בסביבות חיים שונות ומגוונות, במים וביבשה. והם קומפוסטרים נפלאים, בעלי תפקיד חשוב בתהליך האורגני של פירוק עלים.  כך גם הזחלים, זחלי הטיפולה יכולים לחיות עד ארבע שנים בטרם יהפכו לגולם, המדע עוד לא גילה מה משפיע על קצב זה.

שנראה טיפולתיים נוכל לשאול את עצמנו האם לחצנו ליצור, לפעול, לבחור או להוציא דבר מה מתוכנו, בזמן שעדיין לא נעים לנו? האם נלחצנו מהזמן שחולף? מהגיל שלנו? מהספק? מרעיונות שכליים שאינם מתואמים איתנו ועקב זה רצינו לפעול, למרות שזה הרגיש לא מדויק? וכ’ו.. נוכל להתבונן בטיפולתיים ולראות איך להיות מחוברים לקצב הפנימי ולסמוך עליו, בסבלנות בהקשבה.

הקצב יוצר את המוזיקה, וכך גם הקצב הפנימי שלנו. על מנת שנחווה את הניגון שאנו רוצים לחוות נצטרך ללמוד להקשיב גם לתנועה הטבעית שבתוכנו. בכך שנסלח לעצמנו, נסמוך עלינו, ונהיה קשובים למה שאנו יודעים שאנו צריכים על מנת לשרוד להיות ולשגשג.

מרגע שבקעו מהגולם הטיפולות הבוגרות מחפשות להזדווג בלבד. וברובן לא צריכות שתיה או מזון כלל(למעשה פיהן לא מותאם לאכילה), ולעיתים רחוקות, רק אם נמצא לידן, ילקקו מעט טל. בכך מפנה אותנו הטיפולה להתבונן על ההזנה שלנו. שהטיפולה מופיעה נוכל להרגיש האם אנו באמת צריכים את כמות המזון שאנו צורכים והאם נוכל לוותר על הארוחה הבאה, לפעמים הארוחה החשובה ביותר היא הארוחה שלא אכלנו.

יציבות

רגליהם ארוכות מאוד וכוללת 5 פרקים, הירך, פיסת הרגל, השוק, הטבעת קולית, והקולית, שבין השתיים האחרונות קיים סדק מובנה. ככל הנראה על מנת לאפשר ניתוק מהיר של הרגל, מכיוון שכאשר הם נתפסים על ידי טורף הם פשוט מנתקים את הרגל ונחלצים, והטורף נשאר שרגל בפיו. בכך מלמדים אותנו שאנו יכולים ברגע להתנתק מכל דבר שטורף אותנו. בין אם זה הרגלים, מחשבות, מערכות יחסים, רעיונות, ותפיסות והגדרות עצמי, אם זה לא תומך בנו, אין צורך לחכות שיטרוף ותנו. שנפגוש טיפולה נוכל להתבונן האם יש משהו שכדאי שנחלץ ממנו, אם כן טוב שנזכור שבכל נפש מצוייה היכולת להתעלות, כך גם בנפשנו. נתנתק ונשחרר ממה שמזיק לנו. יכולת זו מלמדת אותנו ומאפשרת לנו יציבות, לכן הטיולה נחשבים כטוטם ליציבות, שכתמיד היא קודם כל פנימית.

זמניות ונוכחות ברגע

מרבית ההזנה של הטיפולתיים היא בתקופה שבה הם זחלים, כבגירים כל מרצם מיועד להזדווגות. ברגע שבוקעים מהגולם, הטיפולות הבגירים מחפשים להזדווג, למעשה הם מזדווגים לרוב זמן קצר לאחר הגיחה מהגולם. ההזדווגות לרוב נמשכת כמה דקות אך במספר במינים שונים עשויה להימשך שעות ארוכות. הם יכולים להזדווג בדרכים רבות ומגוונות, אפילו בכך שרגל נוגעת ברגל. בכך מלמדים אותנו על הישרדות

מרגע שיכולים ולעוף ולהתרבות, זה מה שהם עושים ולכן בין היתר נחשבים למשפחה מאוד מצליחה ומרשימה ביכולת שלה לשרוד כמין

הטיפולה שימוש כטוטם לנוכחות ברגע ושימת לב להשקיע את הכי טוב שלנו ברגע הזה. החיים אינם תרגול לרגע הבא, הרגע הזה הוא המשמעותי ביותר

הטיפוליים הבגירים חיים פרק זמן קצר, בין כמה ימים לכמה שבועות. ככאלה, הם משמשים תזכורת מתמדת להעריך ולנצל את אורך החיים שיש לנו, ולקבל החלטות נבונות ביחס למה כדאי לנו להעביר את זמננו היקר

אז אם  גם אתם פוגשים את הטיפלה, האטו וקחו את הזמן למצוא את היכולות והתרופות הללו בתוככם.

קטגוריות
הגנה פנימית עבודה עם טוטמים תרגול רוחני

טוטם אריה

מלכות

הגנה פנימית יציבה

אצילות, חותם אישי, מנהיגות פנימית

חיזוק ועוצמת האנרגיה הנשית

עוצמה, אסרטיביות, אומץ

הקדמה מהפן היהודי


ישנם עמים או שבטים שיש להם חיה שהיא הטוטם המובהק שלהם. האריה הוא טוטם המתקשר עם שבט יהודה והיווה הסמל המובהק של שבט יהודה, שעל שמו נקראים היום- היהודים. מבין 12 האחים, שעל כול אחד נקרא שבט, שבט יהודה הינו על שמו של האח הבכור יהודה

ישנן טענות שמכל שבטי ישראל זהו השבט המרכיב את כמעט את כל היהודים הקיימים בימינו(מלבד יהודה ישנה סברה שקיים מיעוט קטן שהינו משבט הלוי, קובץ משבט דן וביהדות אתיופיה שבחלקים ממנה מחשיבים את עצמם שבט אשר). 

בתקופת שבטי ישראל היה לכל שבט תפקיד, שבט יהודה היה שבט הלוחמים אשר הגנו על כול שבטי ישראל. אך הם לא היו כמו חיילים, הם היו סוג מאוד מפותח ואצילי של לוחמים.

הם היו מחוברים לתקשור וכוחות שמיים. הלחימה שלהם הייתה אסטרטגית ואצילית וכל לוחם היווה יחידה של כוח סמכות ואצילות. אומנויות הלחימה, ההבנות של הטבע והכלים שבהם השתמשו האריות של שבט יהודה לא נשתמרו לא בתורה ולא בתורה שבעל פה.

האריות הלוחמים היו נחשבים מודעים, אינטואיטיביים בעלי מוניטין מכובד בין כל השבטים.

​הם היו המגנים הגדולים, הם ראו את עצמם כשייכים לכל בני ישראל. סמלם האריה המוזהב, הלוחם האציל השומר על כל בני עמו מכל השבטים, וימסור את חייו בהגנה על כל בני ישראל

למרות זאת, היה קל לזהות אותם. הם היו נראים אחרת משאר השבטים. גברי אנשי שבט יהודה היו גדולים יותר בגופם, חסונים ואף גבוהים יותר, והיו שומרים על שיערם ארוך, היו נראים כאריות. ישנם אמונות שדרך השיער מגיע התקשור.

האריה מוזכר במקרא כ 157 פעמים. יותר מכל בעל חיים אחר. כך גם מסביב לעולם האריה זכה לכבוד ויוקרה, זאת עוד משחר האנושות, הוא נבחר כסמל לבתי מלוכה ואצילים. הוא הופיע בסמלי מממלכות רבות גם כאלה שמעולם לא חי בהן מהממלכה הבריטית, בלגיה, הולנד, שבדיה, וכן ובממלכת אתיופיה, מונטנגרו, הודו, סינגפור, ועוד

האריה שימש כסמל במיתולוגיות וסיפורי דת של עמים רבים ואף שימש כאל, פסלים ותחריטים של גופו נפוצו באומנות העתיקה. הוא הופיע בייצוג של מלכות ופאר בסיפורי עם עתיקים של האשורים, הבבלים המצריים, היוונים והרומאים

בספרות התלמודית היחס לאריה מציין איש דגול באישיותו או בגבורתו הארי שבחבורה.

​האריה נחשב לחיה אהובה אצילית וחזקה. במקומות רבים הוא תואר כמלך החיות, או מלך הג’ונגל, הוא מסמל אומץ לב, הדר ומלכות מייצג כוח, אסרטיביות, ומזכיר לנו עוצמה אישית

​לאריה אין צורך שיגנו עליו, כוחו ניכר בעוצמתו. לכן האריה הוא תזכורת להגנה הטובה שיש בתוכנו. טוטם האריה משמש כתזכורת לכך שהננו מוגנים, תמיד. מכאן שהוא סמל להגנה והגנה פנימית

האריה יוצא דופן במשפחת החתולים מכיוון שהוא חיי בקבוצות. האריות בטבע פיתחו מיומנות וטכניקות מעולות לצייד משותף, ומשתמשים באסטרטגיית כוחם של רבים.הלביאות עושות את מרבית העבודה בקבוצה, כטוטם עובדה זו מסמלת את התגברותן של האנרגיות הנשיות, הכוח הנשי היולד ומזין את החיים, ואת החיבור לכוח פנימי זה בתוכנו.

הלביאה קלה מהאריה ב-40%, גופה חטוב נמוך ושריריו היא אינה סובלת מעודף משקל.

​תפקיד הנקבות הוא הצייד, (אותו הן עושות בשיתוף פעולה מלא עבור כל הלהקה), גידול הצאצאים ולימוד רזי הציד לגורים המתבגרים. גופה של הלביאה מותאם למתקפת פתע מהמארב. היא ציידת – לוחמת חסרת רחמים והחלטית ביותר בשעת מרדף. למרות שהינה יצור בעל מצבי רוח מנוגדים, היא מטפלות בגורים בסבלנות ובחיבה, (גורי האריות מנהלים חיים חופשיים למדיי) היא מסורה ביותר בטיפול בצאצאיה.

​בכדי שהלביאות תוכלנה למלא את התפקידים הללו, הן זקוקות לביטחון אותו הן מקבלות מהאריות הזכרים. לאריות ממין זכר תפקיד קיומי, לדאוג לביטחונה של הקבוצה כולה ובכך להבטיח את קיומה כקבוצת רבייה.

האריות מבלים את רוב זמנם בשינה ורביצה, הם מהווים דוגמא יפה של שימור אנרגיה – הם לא יבצעו שום תנועה מיותרת ללא צורך ,(הם לא פוחדים משום יצור).

האריה נמנע מעימותים ויסתלק ממקום סכנה במידת האפשר, הוא לעולם אינו נאבק לשם המאבק, ולכן הוא משמש תזכורת לכך, האצילות שבלבחור את המאבקים הצודקים שלנו

האריות אוכלים פעם בשלושה-ארבעה ימים, ואם הם שבעים הם לא ינסו לצוד טרף פוטנציאלי גם אם יתקרב אליהם. הם צדים בהתגנבות חתולית ותופסים את טרפם בדרך כלל דרך חנק (לרוב הלביאות הן הציידות). את הטרף הם מחלקים ביניהם בקבוצה על פי היררכיה ברורה, ראשית הזכרים, אחריהם הנקבות ולבסוף הגורים שיקבלו רק את השאריות שהשאירו להם הפרטים הבוגרים

​האריות מגנים על העדה מפני טורפים, כאשר הם צדים הם משתמשים בשאגתם כדי להבהיל את הטרף לעבר הלביאה שממתינה לו, לכן המפגש אם אריה מעלה בנו את השאלה האצילית האם אנו מביאים תועלת לקבוצה או לקהילה שלנו? האם עלינו לעשות יותר ? /לשתף פעולה יותר

​האריות הזכרים מתאפיינים ברעמה המקיפה את ראשם ולא מראה את הגולגולת, הרעמה היא מכשיר הלחימה של האריה (כוחה בהרתעה, מונעת פלישת שכנים לא רצויים לטריטוריה ומונעת קרבות, ומגינה על עורף האריה מנשיכות ופגיעות מקרבות עם זכרים אחרים), והיא קטנה משהיא נראית.

אריה גדול או אריה הבטוח בכוחו, יכול להכביד על עצמו בכך שגולגלתו תראה קטנה משהיא באמת. מה שלא כדאי לאריה קטן המעוניין שיראוהו גדול ככל האפשר. זוהי תופעה אופטית – נוכל להתנסות ראות את התופעה דרך כך שנניח אובייקט במסגרת ואז אובייקט זהה לו ללא מסגרת וניווכח שזה החסר מסגרת נראה גדול מזה שבמסגרת. מזכיר לנו את היכולת שלנו להותיר רושם אצילי וסמכותי גם אם איננו מרגישים כך

לאריות אין אויבים, אף אחד לא טורף אותם והם נמצאים בראש מארג המזון.

​האריה צועד באלגנטיות ואצילות חתולית, צעדיו נראים רכים והוא כמו מרפרף בהליכתו על האדמה, אך עם זאת הוא משאיר אחריו טביעת רגל עמוקה מאוד וגדולה, תזכורת לכך שאנו לא זקוקים לוותר על האצילות או העדינות על מנת להשאיר חותם עוצמתי.

​האריה הוא חיה דומיננטית המתקשרת עם מנהיגות, אדם שיש לו בטוטם אריה, שמרגיש חיבור פנימי עם החיה הזאת, יכול שיש בכך תזכורת ליכולות המנהיגות שלו והדומיננטיות במערכות יחסים ובעבודה. כמו גם להצביע על נטייה לאגרסיביות, לאש פנימית שיכולה גם לשרוף בשעת זעם או כעס.

​משיכה פנימית לאריה יכולה להצביע על רצון לשלוט במזג הפנימי שיצא משליטה, או חשש מפניו. החיבור לאריה והמפגש עמו יכול להוות הזמנה פנימית לבטא כעס בפתיחות כדי לחוות פחות תסכול, או להקשיב לפני שנותנים תשובה, להישאר רגועים בזמן שהתשובה ניתנת לנו, בזמן שהאחר מדבר בעת וויכוח. האריה מזכיר לנו את היכולת לנשום ולהיווכח ביכולת שלנו להירגע. האריה הוא המגן של מערכות היחסים, הבית והמשפחה.

​מסביב לכל אדם ודבר קיים שדה אלקטרומגנטי שמשפיע עליו. אנו חשופים לשדות זה של זה, והשדות מושפעים מהמחשבות והרגשות שלנו. לעיתים אנו יכולים לפגוש אדם ולהרגיש כל כך הרבה מבלי שהוא יגיד כלום. תמיד בשיח עם אדם אנו קולטים הרבה מעבר מילים הנאמרות לנו על ידו, לכן כשאנו מרגישים חלשים או זקוקים לכוח או הגנה ורואים אריה, גם אם זה רק בתמונה, או מסך ורק לרגע קט, זו תזכורת טובה עבורנו שיש בתוכנו את הכוח, ההגנה הפנימית הטובה, העוצמה והחוזק שאנו נזקקים לו.

​דרך ההיזכרות בטוטם האריה נוכל לחזק את השדה שלנו להיזכר בעוצמת האריה הפנימית שבנו- כך שאנו יכולים לשדר חסינות והגנה פנימית שתתבטא כמסר מהחוץ אל הפנים שאנו מקרינים החוצה.

​האריה הינו סמל למלכות, בכל אדם יש מלכות שמיים ומלכות אדמה וגם מלכות הלב. אנו המלכים של הממלכה שלנו, כאשר אנו יודעים שאנו אלה שצריכים ויכולים לספק לעצמנו את ההגנה והצרכים, אנו משחררים תודעה של תלות (לחכות שמישהו יעזור לנו או משהו יציל אותנו). כשאין לנו צורך בתודעת קורבן או נזקקות אנו משיבים לעצמנו את הכתר למלכות חיינו.

​ישנו תרגיל אנרגטי קבלי מדהים, שכאשר אדם מסוים מאתגר אותנו, או שאנו בקונפליקט קשה מול אדם וצריכים לדבר איתו, לעשות משא-ומתן וכדומה, נוכל לדמיין לפרטים כתר מדהים ומרשים (את הזהב והאבנים היקרות המשובצות, העיצוב וכו’) ולהניח את הכתר הדמיוני הזה על הראש שלנו (עם כל כובדו), ואז לדמיין שאנו מניחים כתר נוסף נפלא ומרשים באותה מידה על ראשו של האדם המאתגר אותנו לפני שאנו משוחחים איתו. האנרגיה תשתנה ! בשיוויון ובתודעת מלכות יש ריפוי.

​אנו המלכים של הממלכה שלנו, של העולם שלנו. מלכות האריה לא באה על חשבון האחר להיפך היא תומכת בשיתוף פעולה ובקבוצה. אנו אלה המחליטים על האנרגיה הפנימית שאנו בוראים (בעולם הפנימי ומשם בעולם החיצוני). טוטם האריה מזכיר לנו להשיב את הכתר לראשנו

קטגוריות
עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם כלב

כלב כשמו כן הוא- כמו לב, הוא יאהב את בעליו ויהיה נאמן להם גם אם יקבל יחס קר או קשה, זאת מכיוון שתוכו רצוף אהבה

בעולם האנרגטי כל כלב נחשב כמרפא, (בניגוד לחתולים לדוגמא, שחלקם בעלי איכויות גבוהות ושונות של ריפוי. בממלכת הכלבים כולם בעלי איכות מרפאת), הכלבים מרפאים דרך אהבה ללא תנאי לבעליהם

לכלבים איכות מרפאת בדרך של לב, מתוך האהבה שהם נותנים. מזכירים לנו שאהבה שבנו היא מרפאת, שלפעמים כל מה שנידרש זה לאהוב ודרך האהבה נרפא ונירפא

מקור ריפוי לחיים הינו האהבה ואהבה העצמית, לכן שאנו חווים קושי וחוסר אהבה מבחוץ כנראה שזהו שיקוף של תנועה פנימית. במקרה כזה שווה לכוון את המבט פנימה

כלי נפלא לתרגול אהבה עצמית הוא לכתוב איך מבטאים אהבה זוגית/הורית וכ’ו (מה שאתם הכי מפותחים בו), ולהתבונן על הפערים בין היחס שלכם אליכם – לבין מה שרשמתם, מה שתמצאו הינו כלי עבורכם. תנו לעצמכם את ההורות הפנימית הטובה ביותר שתוכלו/ והיו בני הזוג הטובים ביותר לעצמכם-(בכולנו יש אור אמיתי לאהוב). סגולת הכלב מזכירה לנו את היכולת העצומה שלנו לאהוב

מפגש עם הכלב מזכיר לנו שאנו יודעים לבטא ולקבל אהבה בלתי מותנית. שנכון לנו לתרגל אהבה ללא תנאי לעצמנו

רוחו של הכלב חזקה ועמידה, נאמנותו וחיבתו לבעליו עצומה ואיננה מסוגלת להינזק. גם אם הבעלים יתעלל בו הוא עדיין ישיב אהבה. נשמתו של כל כלב סלחנית ומהותו לאהוב, לשרת, להגן ולתמוך. לכן הכלב מזכיר לנו את היכולת שלנו להתגבר ולעודד את עצמנו

הכלב נחשב חברו הטוב של האדם דרך הסגולה של להיות באהבה ובשירות של בעליו, לכן נחשב גם טוטם לשירות טובת האנושות. אנשים בעלי כלב בטוטם תמיד משרתים באופן כל שהוא את האנושות

כלבים חברותיים לבני אדם, גם כאלה שאינם מכירים. במכון וויצמן למדע, נעשה ניסויי הבודק כלבים לעומת זאבים- בעזרתו בודדו את הגן האחראי על חברותיות, ודרכו כיום מנסים ולאתר בסיס גנטי של הפרעות חברתיות בבני אדם. הכלב מזכיר לנו את יכולתנו להתגבר ולהתנהג בחברותיות גם שנראה שאיננו מסוגלים

הכלב נחשב גם המגן. בעולם העתיק היה נחשב שומר ומגן, ויש מיתולגיות שבהן הכלב שומר על הסודות/האוצרות/הילדים ובכלל שומר כל דברים בעלי ערך רב. הכלב מפנה אותנו להתבונן האם ניתן להגן טוב יותר על מרחב המחייה שלנו

לכלב חוש הריח מהחדים ביותר בעולם החי, המכיל 180 מיליון תאים שקולטים ריח. הוא זוכר ומבחין בריחות שונים והאזור במוח שאחראי על זיכרון הריח מפותח אצלו פי 40 מאשר אצל האדם. הכלב מבחין בריחות שהמוח האנושי כלל אינו יודע לקלוט. אחת הסיבות לכך הן שלכלב תא מיוחד באף שבו הוא אוסף אוויר, כך שחלקיקי ריח מצטברים שם עד שהריכוז שלהם גדול מספיק כדי לאפשר לכלב לזהות אותם

מחקרים הוכיחו שכלבים יודעים להריח ולזהות גידולים ומחלות שונות, למצוא חומרי נפץ ועוד

חוש ריח מלמד אותנו על היכולת לזהות בין טוב לרע, היכולת לחוות את האמת דרך המצפן הפנימי שלנו. סגולת הכלב מזכירה לנו שאין לנו צורך באישור מאחרים, ושביכולתנו לזהות אמת ולדעת מה האמת האישית שלנו – ולהישאר נאמנים לה

קטגוריות
חיבור לקסם הפנימי עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית תרגול רוחני

טוטם עורב אפור

טוטם עורב אפור, העורב המצוי

חוקי הקיום

קסם החיים

העורב האפור הוא חיה כל כך מצויה בישראל, עד שלרוב האנשים קשה לחשוב על לעבור יום בלי לפגוש בה. זאת משום שהעורב הינו אחד הטוטמים משני התודעה והחשובים שיש לנו, משום שהוא תזכורת לחוקי הקיום ולקסם הנוכח בכל. כמה פשוט, נכון ונמצא בכל מקום – ככה נחוץ ומשמעותי. 

העורב הוא חיה חכמה ומפותחת, ויש שאומרים שהוא הציפור החכמה ביותר. מתוך התנהגותו ודרכי פעולותיו המתוחכמות, סימל העורב האפור את היכולת לאזן את החיים – בין חוקי האדם (חוקי החברה) וחוקי הבריאה/הקיום, ואת הכוח להעזר בחוקים אלה על מנת לשנות מצבים תקועים.

חוקי הקיום הם חוקים אוניברסליים, פיזיקליים ורוחניים, החוזרים על עצמם ומתגלמים כל הזמן, בתוכנו ומחוצה לנו. לכן אנו יכולים ללמוד אמיתות רוחניות גבוהות דרך התבוננות ולמידת הטבע והטבע שבגוף שלנו. כמו שנאמר “כמו בעליונים כך בתחתונים”, החוקים הללו חוזרים על עצמם ונוכחים בכל. 

העבודה עם החוקים הללו תומכת בנו במישורים הפיזיים והרוחניים בו זמנית. חוק האהבה, חוק הטבע, חוק הכבידה, חוק כלים שלובים, חוק המשיכה וכדומה, הם דוגמאות לחוקים שכאלה. 

אם אדם רוצה שיהיה לו משהו ספציפי, אך במקום זה מתבונן על החוסר בו – הרי שהחוק המקודש מסביר שבהכרח הוא מושך את החוסר ולא את היש. העורב מזכיר לנו שעל מנת שאותו אדם ימשוך את היש לחייו, הוא צריך להיות בהודיה על הקיים, ובהתבוננות על מה יש לו, מתוך מקום של מלאות. זוהי דוגמא לחוק רוחני שהוא גם חוק פיזיקלי- דומה מושך דומה. כפי שרבי נחמן כתב : “אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות”.

מסביב לעולם נכתבו מיתולוגיות רבות על העורב כמכיר את תעלומות הבריאה, ובעל הידע השלם לגבי חוקייה, והמהות האמיתית של תפיסת הטוב והרע. באגדות וסיפורי עם ממקומות שונים בתרבויות שבטיות שונות, נחשב העורב לשומר החוק המקודש, הנמצא מחוץ לאשליות הזמן והמרחב. החוקים הקסומים הינם גם תמיד חוקי תודעה- אותם ניתן לקיים מתוך מחשבה, רגש ומעשה. 

ישנם סיפורי ניסים רבים מספור, של אנשים שכנגד כל הסיכויים הצליחו דרך כוח התודעה שלהם. המדען והכירופרקט המפורסם ג’ו דיספונזה, הוא דוגמא שכזו. הוא נפצע באופן קשה ובלתי הפיך, ונחשב מבחינה רפואית לאדם שרוב הסיכויים שיישב על כיסא גלגלים כל חייו. אך הוא לא קיבל את הגזרה הזו, ובמהלך שבועות ארוכים דמיין את גופו מתאחה ונרפא עד שזה קרה לו במציאות, והוא חזר לתפקוד מלא. זוהי דוגמא לתרופת העורב.

קסם החיים

נכתבו סיפורים ואגדות, על כך שבכל מקום שיש עורבים יש קסם. העורבים מסמלים את היצירה והכוחות הרוחניים, ומזכירים לנו ליצור ולהביא לידי ביטוי את קסמם של החיים, אך בו זמנית קסמם של העורבים מכיל גם אזהרה, שמי שלא זוכר את הקסם לא חווה אותו.

עורבים אוהבים להשתעשע, והם עושים זאת בצורות יצירתיות. ואף בתהליכי החיזור שלהם הם מעידים על כוח יצירתי חזק. לכן נחשבים לשליחים הקוראים לנו להיות במודעות לקסמי היצירה שסביבנו – ושלרשותנו. 

התכונה הבולטת הנוספת של העורב היא קולו. יש לעורב שפה מורכבת טווח צלילים וטונים רחב. קרקורו של העורב צריך להזכיר לנו שקסמי החיים קוראים לנו (וקורים לנו) מדי יום. על אף שרואים ושומעים את העורבים רבות, קשה להתקרב אליהם. הדבר משקף אצל אנשים רבים, את חוסר מודעותם לקסמי החיים ועל זכותם לבחור במודעות להשתמש בקסמים כדי ליצור מחדש ובצורה המופלאה ביותר את חייהם.

בספרו של טד אנדרוז, שפת החיות כתוב : “שנשמותיהם של בני אדם ובעלי חיים מעורבות בעורב ומשום כך הוא יכול לסייע לכם לשנות את חייכם או הוויתכם”. 

העורב הוא תזכורת למשוך מתוכנו את האנרגיה היצירתית והקסומה שתאפשר לנו להגשים את מבוקשנו, הוא תמיד יגיע ברגע הנכון שנצרך לזכור זאת מכיוון שהוא שומר התזכורת של החוק המקודש, שהבריאה כולה היא קסם, כך גם חיינו. 

התודעה שלנו משפיעה על היכולת שלנו להכיל ולתת מקום לקסם שמצוי בכל חלק בקיום החיים שלנו. העורב מזכיר לנו את היכולת להשתמש בכוח הרצון שלנו ליצירה ובריאה דרך החוק המקודש הזה.

אנו המצויים בקיום כפי שאנו תופסים אותו, יכולים דרך תודעה חיובית ורחבה, להיות אלכימאים של המציאות שלנו. הדבר תופס לכל אספקט של חיינו, הכל עובר דרך הדמיון שלנו ותפיסת המציאות. בספרו הנהדר אוטוביוגרפיה של יוגי מצוטט יוגננדה (שהביא את היוגה למערב) את המורה הגדול שלו, שמסביר בדיוק את זה באומרו: “הדמיון היא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא, אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”. 

לכן בפעם הבאה שתפגשו עורב זיכרו שחייכם הינם קסם מוחשי, קסם איננו צריך להיות רחוק מאיתנו או בלתי נגיש למעשה הוא בכל. אם מסר זה רחוק ממכם טוב שתתחילו לחוות זאת בדרך מהירה וקצרה. תוכלו להביא חוויה זו לחייכם בכך שתאמרו בכל בוקר תודה על היש (שאתם באמת מעריכים), שקיים בחייכם. תוכלו להפנות זאת לבורא, לקיום, לאלוהים, לאנרגיה הקיימת בכל, לבריאה או לכל דבר שמרגיש לכם. באומרכם התחברו לחוויה הרגשית שבהודיה שלכם, התחברו לרגש ההודיה האותנטי, זהו הדבר היחידי שמשנה. בסוף ההודיות שבחרתם, אמרו “תודה על המתנות שנתת לי, ותודה על המתנה שנתת לי היום” (עוד לפני שהתחלתם את יומכם). בסופו של כל יום תוכלו לראות שקיבלתם מתנה מהחיים. המשיכו בתרגול זה והגדילו את הטוב בחייכם, אתם ראויים לכך. החיים מלאי קסם וכך גם אתם. העורב מבקש מאיתנו לזכור זאת.

לסרטון מדהים של עורב עושה סנואו בורד


כל הזכויות שמורות לכוח הריפוי הפנימי - ענבל פוזנר.


אין להעתיק לשכפל, להפיץ להדפיס או לעשות כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב.


תודה :)


תפריט נגישות

error: התוכן שניסית להעתיק מוגן בזכויות יוצרים