קטגוריות
הגנה פנימית טוטמי חיות עבודה עצמית ציפורים תרגול רוחני

טוטם דוכיפת

הדוכיפת היא טוטם ומגן עוצמה של היופי כסגולה רוחנית. היא מעוררת לצמיחה והתפתחות מתוך האהבה הזוגית והמשפחתית. היא מלמדת שימוש בחוכמה פנימית ככוח רוחני, ומכוונת לקרבה לקרקע למציאת איזון פנימי, וחיבור לגוף האנרגיה.

הדוכיפת היא ציפור ממשפחת הכחילאים. מזונה הוא חרקים וזחלים, זרעים וגרגירים. היא ציפור יפה ונפוצה ומועילה לאדם בין היתר בכך שאוכלת מזיקים, ביניהם ערצבים הפוגעים בשורשי הצמחים. והיא בעלת תפוצה נרחבת בעיקר באסיה, אפריקה ואירופה.

הדוכיפת מפורסמת כסמל של מקומות ומוסדות שונים בהיסטוריה מסביב לעולם. ובמלאות 60 למדינה נבחרה הדוכיפת דרך סקר לאומי לציפור הלאומית הרשמית של ישראל. בנוסף היא גם הציפור הרשמית של מחוז פנג’אב בהודו.

היא מופיעה בתנ״ך ובקוראן, ובמצריים העתיקה היא הייתה חלק מכתב החרטומים, וצוירה בפרמידות בהירוגליפים שעל קברים.

הדוכיפת ידועה בקריאתה, ונקראת על שמה בשפות שונות (למשל הודהוד בערבית) ולרוב קוראת שלוש פעמים ברצף.

בחורף הזכרים קוראים למלחמות טריטוריה לזכרים אחרים, ובזמן האביב מופיעה הקריאה כאשר הזכרים קוראים לנקבות, ושוב בעת בקיעת הגוזלים.

השם דוכיפת מגיע מארמית ומשמעותו, שני מקורים: דו- כיפת. מכיוון שכאשר הכתר שלה סגור זה נראה כאילו שיש לה שני מקורים אחד מקדימה ואחד מאחורה.

הסגולה שביופי

הדוכיפת מוזכרת בספרים שונים ביניהם ספר “ויקרא” גם כתרנגול בר, אך בשונה מתרנגול היא בולטת ביופייה. הציצית שלה שונה מכרבולת, ומורכבת מנוצות שעטורות על ראשה ככתר מלכותי. לאורך ההיסטוריה נקשרו אליה אגדות רבות בעיקר בגלל יופיה והכתר- הציצית שבראשה, אותה היא נוהגת לפתוח בעת התרגשות, חשדנות או סקרנות וגם בזמן נחיתה על הקרקע.

הזכר והנקבה שווים ביופיים ולא נבדלים, בדומה לציפורים אחרות.

הדוכיפת העניקה השראה לבני אדם לאורך ההיסטוריה, ואף נרדפה ונרדפת בגלל יופיה וכתרה עד היום. נקשרו בה אמונות טפלות רבות, ולכן צדו אותה לטקסים ומנהגים שונים. כיום יש קנס או מעצר לצדים אותה, היות והיא ציפור מוגנת ברוב המקומות בהם נמצאת בעולם, עקב תועלתה הסביבתית.

הדוכיפת היפה והנפוצה ומזכירה לנו לראות את היופי, ומפגש עם הדוכיפת מזכיר לנו להתבונן ברגע הזה בנו, מבפנים ומבחוץ ולראות איפה אנחנו יפים. טוטם הדוכיפת הוא תזכורת למעלה שביופי. אסתטיקה היא אלוהית, היא גורמת לנו להתרחב ולחוות נעימות. יופי הבריאה נוצר עבור שנחווה אותו בחיינו. הדוכיפת היפה מכוונת אותנו אל עצמנו לראות מה יפה בנו, במראה ומעבר לה.

אדם שמורגל לראות את הפגמים שבו, לא יכול לראות את עצמו באמת. אך דרך חיפוש היפה בנו (חיצונית ופנימית) ובחיינו, נוכל להתקרב לנשגב.

הבחירה המודעת והפנימית של לראות, לחפש ולמצוא מה יפה בנו, בחיינו, וסביבנו, יחזק אותנו ויעניק לנו את המגן העוצמה של הדוכיפת. היופי הוא מעלה וסגולה וניתן למצוא אותו בכל צורות הבריאה. בטבע ובאדם, בהתנהגויות של אנשים, באומנות, במחוות ומעשים שנראה שהם יפים, בתנועה רגשית ועוד. עצם המודעות ליופי בעלת עוצמה ליצור בנו תחושות טובות.

בנוסף סימלה הדוכיפת את היופי שבצמיחה הרוחנית. טוב שנשים לב איפה התפתחנו רוחנית, כי מצוי שם יופי גדול עבורנו.

חוכמה פנימית ככוח רוחני

כציפור עתיקה ששרדה, מלמדת הדוכיפת בהתנהגותה על שימוש בחוכמה פנימית עתיקה, ועל היכולת להיזכר בה ממעמקינו. זוהי ציפור מחושבת הנוהגת בחוכמה בתנועותיה, והמדגימה שימוש באמצעים פשוטים להישרדות ושגשוג. בין היתר בסבלנות הרבה שיש לה, בשימושה בחומרים ובהפרשות להגנה.

על אף היותה טריטוריאלית הדוכיפת נמנעת מעימותים. היא משתמשת בקול, בריח ובתצפיות, ונראה שהיא יודעת מתי להגיב ומתי להימנע. היא מסווה את עצמה מול עופות טורפים בכך שמתפרסת על האדמה ופורשת את כנפיה החומות. הדוכיפת נוהגת בצורה מחושבת ושקולה, וכאשר תבחין בסכנה של טורף שמתקרב שעלול לגרום לחיסול הקן, היא תחכה עד שיוסר האיום על הקן ורק אז תתקרב אליו, גם אם זה ייקח ימים.

טוטם דוכיפת מזכיר את היכולת שבנו להשתמש בהבנות עמוקות וכנות, להתחבר ולהקשיב לחוכמה שטמונה בתוכנו שקיימת מעבר לידע סביבתי חברתי ואישי, או כל ידע שלמדנו.

בכולנו יש חוכמה פנימית עמוקה וטבעית, שנמצאת בתוכנו מבלי שנלמד אותה. זוהי התבונה שאיננה נלמדת, אך שיודעת יותר. כמו האינטואיציה או הרפלקסים שיודעים בדיוק איך להגיב בעת הצורך. בתוכנו קיים הידע של תת המודע הקולטיבי האלוהי. לכן טוב שנדע מה מרחיב אותנו ונקשיב לו.

בנוסף ככל המעופפים, גם הדוכיפת במעופה מזכירה לנו את החוכמה שבחופש המחשבה, שתמיד שנשתמש בו יהוו כוח רוחני אדיר.

אגדות רבות נקשרו אל הדוכיפת במקורות היהודיים, הנוצריים והמוסלמיים. היא סמלה את היכולת להרגיש ולהתחבר למחוזות רוחניים, לשם דיוק וצמיחה, וחיבור לתובנה עתיקה ופנימית. עקב זאת שימושה גם כטוטם לצמיחה רוחנית.

ישנן אגדות ערביות על הדוכיפת שהפכה לשייח סופי, או אדון רוחני שמכוון אנשים בדרך האל. בקוראן הדוכיפת מופיעה כזו שקראה למלכת שבא לבדוק האם יש למלך שלמה אמונה באל.

בפולקלור הערבי מופיעה הדוכיפת כציפור שלכל אחד מאיבריה סגולת מרפא לאדם.

באירופה בימי הביניים היא נתפסה כחזקה אנרגטית עד כדי שנחשבה לסמל השטן והכשפים.

במצרים העתיקה הייתה נקראת ״ציפור רופא״, שם גם הופיעה כסמל לחוכמה.

כך גם במקורות היהודים הופיעה כסמל לחוכמה.

בנוסף, במקרא היא הוזכרה כעוף טמא לאכילה. ישנו משל שמספר על כך שהדוכיפת קיבלה את הכתר שלה משלמה המלך לאחר שהצלה עליו מהשמש. במצריים העתיקה הדוכיפת נחשבה ציפור קדושה וצוירה כסמל בקברים, בתבליטים ובמקדשים.

התפתחות מתוך אהבה זוגית ומשפחתית

הדוכיפת היא ציפור מונוגמית. טוטם הדוכיפת מהווה תזכורת ליכולת שלנו להינות ולהתפתח גם דרך אהבה זוגית ומשפחתית. בקוראן מופיעה הדוכיפת כשליחת האהבה, זו שחיברה בין המלך שלמה למלכת שבא, וכזו שהביאה לשלמה מסר ממלכת שבא.

באגדות ערביות ובמקביל גם במקורות יהודיים, הופיע השימוש בעצמות הדוכיפת להשיב אהבה.

הדוכיפתיים נהנים מחיים הזוגיים. בעת החיזור הזכר זורק מזון לתוך מזונה של הנקבה או לפיה וכך למעשה בעת חיזורו מאכיל אותה. הדוכיפתים מקננים בקלות מייצרים קן לגוזליהם מסדקים ופתחים קיימים. הנקבה דוגרת לבד, בזמן שהזכר דואג למזונה. הגוזלים בוקעים אפורים ועיוורים לחלוטין, ושני ההורים מטפלים בהם טיפול מסור ובאופן שווה מאכילים אותם עד שמקורם חזק מספיק שיוכלו ללקט את מזונם בעצמם.

מתצפיות נראה שלא רק שההורים מטפלים בגוזלים אלא שגם הפרטים הצעירים מטפלים בהוריהם הקשישים, בין היתר בכך שבעיתות קור נוטים להכניסם תחת כנפיהם ובכך לחמם אותם.על פי סופרים רומים, כדוגמת אליאנוס בספרו “טבע בעלי חיים”, הדוכיפת הייתה נערצת בגלל הטיפול ההורי המיוחד והקרבתה למען גוזליה. היא סימלה את הזכות שקיימת בטיפול וטיפוח של ההורים והצאצאים.

שימוש בקרקוע לאיזון וחיבור

הדוכיפת ממעיטה לעמוד על עצים או שיחים ומעדיפה לעמוד על הקרקע. ונדיר שתטרוף בעת מעופה. מעופה נמוך וגלי, כתנועת 8 שוכב, או כמעוף פרפר גדול. בנוסף היא מעופפת בכבדות ובקצב לא שווה, בתנועות כנף איטיות ועמוקות. וכאשר היא מנסה להגביר את מעופה היא נחלשת במהירות.

בכך שלא ממריאה מעוף גבווה היא מסמלת את היכולת שבנו להתעלות מעל חששות ארציות דרך חיבור מאוזן לקרקע לאדמה, ליומיומיות ולעשייה.

הדוכיפת מקפידה להיות קרובה לקרקע, שם היא גם ניזונה. לשונה קצרה ומנוונת ולכן היא משתמשת במקורה כבאת חפירה, ובאמצעותו שולה מזון מהאדמה ומעיפה אותו מעלה שיפול לתוך פיה. בתנועתה היא מהווה תזכורת לשהייה על הקרקע, קרקוע ואכילה בריאה מהצומח, על מנת לחזק את החיבור ליכולות האנרגטיות.בזמנים עתיקים יוחסו לדוכיפת יכולות ססמוגרפיות, והיא נחשבה כמזהה רעידת אדמה לפני התרחשותן, (למרות שכיום טרם נמצא לכך סימוך מדעי) היא נתפסה כחשה אנרגיה חשמלית. לכן הופיעה הדוכיפת במקומות רבים כטוטם של חיבור לגוף האנרגיה, שהוא החלק בנו המרגיש דברים שמעבר למודע. מפגש עם הדוכיפת נחשב לתזכורת לבחור בפעולות שמחזקות את הגוף ואת האנרגיה. לאכילה נכונה של אוכל לא מתועש, המבוסס ברובו על מזון מהצומח, ליכולת לבחור בניקיון תודעתי דרך שחרור מהתמכרויות מזיקות. ולשהייה באור השמש, ומודעות לתנועה ונשימה.

מכיוון שדברים אלה במקביל לכך שגורמים להרגשה טובה, מחזקים את הגוף האנרגטי ודרכו את החיבור שלנו לאנרגיה של כדור הארץ, וחיבור עם חלקים גבוהים.

הדוכיפת מדגימה קירבה לאדמה למציאת איזון. עקב המצאותה הרבה בקרבת הקרקע, טוטם זה מזכיר לנו גם את המגע הפיזי עם האדמה למציאת איזון פנימי.

שימוש באטמוספירה להגנה

גוזלי הדוכיפת משתמשים בריח מצחין שמופרש מבלוטות השומן שלהם על מנת להרחיק טורפים, בנוסף הם מכוונים את גלילהם באופן אסטרטגי לפתחי הקן, ומקיאים הפרשות מסריחות ברגע שמתקרב גורם מאיים. גם הנקבה משתמשת באסטרטגיית הריח בכך שמורחת את האיזור החיצוני של הקן בהפרשות מסריחות על מנת שיהיה מוגן מבפנים ומבחוץ.הנוזל המצחין שמפרישה נוצר בבלוטה שלה ומשתנה במהירות, מעבר לכך שמרתיע טורפים הוא גם מרחיק טפילים, וייתכן שמשמש גם כנוזל אנטי בקטריאלי. ההפרשות מגופה נעצרות רק לפני שהגוזלים עוזבים את הקן.

ההגנה של הדוכיפת היא איננה פיזית, ולכן אחת מתרופות הטוטם הזה הוא להזכיר לנו להעדיף להשתמש בכוח חושי על פני כוח פיזי.הדוכיפת משתמשת בחוש הריח ככלי רב עוצמה להגנתה. חוש הריח הוא החוש היחידי שמחובר ישרות למוח בניגוד לשאר החושים. ובעולם הרוחני נתפס כאחראי על היכולת שלנו להבחין בין טוב לרע.

ביהדות מוזכרת הדוכיפת בסיפור על שלמה המלך, שהניח את השמיר, שעימה נחצבו האבנים לבניית בית המקדש, ליד הקן הדוכיפת, מכיוון ששם היתה מוגנת. זאת מפני שאיש לא התקרב לקן שהיה מאוד ריחני. נאמר על השמיר שלמרות שנחשב לאבן בעלת סגולות ייתכן ומדובר בתולעת. בשנים האחרונות אף נמצאה תולעת שחוצבת באבן.

בשימוש שעושה הדוכיפת בריח להגנה מלמדת אותנו שניתן להשתמש באווירה ובאנרגיה להגנה ושמירה.

למעשה בפועל נוכל להדוף מעלינו בקלות סיטואציות ומצבים לא רצויים, דרך האטמוספירה הפנימית שניצור, היות שתקרין באופן ישיר גם על האטמוספירה החיצונית.כאשר נחזיק גישה חד משמעית ולא מתפשרת בכיוון החיובי שנרצה לברוא, נחווה את האווירה הפנימית המסויימת שנבחר. והיות והרגש החזק ביותר הוא המשפיע, כך למעשה נקריס אפשרויות לא רצויות מלהתממש בחיינו. דרך חזקה ולא מודעת לפגוע אנרגטית באדם שאוהב אותנו ושיקר לנו, היא לדאוג לו. לעומת זאת אחת הדרכים העוצמתיות ביותר לעזור לאדם שאנו דואגים לו היא להחליט ברמת האמונה והידיעה שהדברים יקרו לטובתו באופן חד משמעי, ולשחרר כל חשש לגביו לחלוטין, באופן יציב ובלתי מתפשר.

האטומוספירה החיובית שנחזיק לגביו תסייע לו ולנו בצורה אנרגטית רבת עוצמה.

משחק עם חוזקת טוטם הדוכיפת:

בעת מפגש עם הדוכיפת העלו בתוככם מודעות ליופי שמולכם. זה יכול להיות ליופיו של הרגע הזה, של האדם שמולכם, של הסיטואציה, של מצבכם בחיים או של היופי הפנימי שנמצא בעצם המחשבה שכרגע חשבתם. השתמשו ברגע הזה להעריך את היופי.

שימוש בקסם טוטם הדוכיפת:

דעו את יכולתכם ליצור ולהגן על מה שיקר לכם דרך אטמוספירה פנימית. אם יש משהו שתרצו לברוא בחייכם, גדול כקטן, צרו חוויה פנימית חזקה של איך זה היה מרגיש בתוככם אם הדבר כבר היה קיים, ושהו באנרגיה הזו באופן נינוח ולאורך זמן. הרגישו כאילו הדבר כבר נוצר עבורכם בדרך שאינה ידועה אך תתגלם בקרוב, אפשרו לעצמכם לנוח בידיעה הזו, ותהנו מהאווירה הפנימית שזה מקנה בתוככם.

קטגוריות
הגנה פנימית טוטמי חיות עבודה עם טוטמים ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם סרטן

חיבור לרגשות

מוגנות

צמיחה ותנועה חדשה

סקרנות ואינדיבידואליות

זרימה


חיבור לרגשות

הסרטנים נפוצים בכל העולם ובכל הימים ובמים מתוקים, וחלקם גם ביבשה. הם בעלי חשיבות אקולוגית גדולה, בעיקר עקב היותם מזון למגוון רחב של בעלי חיים. הם יכולים לחיות רק זמן מוגבל מחוץ למים או בלעדיהם, לכן הוצגו מסביב לעולם כמחוברים לאלמנט הרגש – שהוא יסוד המים – ולירח האחראי על תנועת המים. 

הסרטן הוא חלק מגלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית, וגם שם מחובר לירח שהוא כוכבו השליט, המסמל את בין היתר את עולם הרגשות.

הירח המתמלא והמתרוקן, היווה סמל לכך שגם אנחנו חווים שינויים טבעיים של עליות ומורדות ברגש. 

ישנם זמנים קודרים או קשים, שבהם אנו מרגישים רכים ופגיעים, טוטם הסרטן מזכיר לנו לחבק גם את הרגעים הללו, בכך שנאפשר לעצמנו להרגיש את מה שאנו חווים באותו הרגע, מבלי להדחיק, לנתח, לשפוט את עצמנו או להיצמד לרגש ברגע הבא. 

טבע רגשותינו הוא זמניות והשתנות, וטוב שלא נקבעם בכך שנגדיר את עצמנו דרכם. 

תרופת טוטם הסרטן היא היכולת להיות ערים לרגשותינו ולחוות אותם, ובכך לא לטבוע בהם או להיסחף על ידם

טוטם הסרטן קשור גם לחום הבית ולקהילה והיווה סמל לקשר האנושי, ותזכורת לטפח את מערכות היחסים שלנו ואת האנשים שסביבנו, החיוניים לצמיחתנו.

סמל זה קורא לנו לבדוק האם שמנו שיריון רגשי מול עצמנו או מול האנשים שמולנו? ואם הגיע העת להוריד אותו? בתנועתו מלמד הסרטן שבידוד מוחלט יכול לתגמל, אך לא לפרקי זמן ממושכים.

צבתות הסרטנים החזקות והמסוגלות ללפות בעוצמה ולא לשחרר, סימלו את היכולת לא לוותר על עצמנו, על זכויותינו, ועל מה שמשמעותי לנו. טוטם זה מלמד לעשות עבור אחרים אך לא על חשבון האושר והסיפוק האישי.


מוגנות

עקב צורתו ושריונו, טוטם הסרטן מתקשר בביטחון והגנה. ומפגש עמו מזכיר לנו להיות בטוחים שאנו מוגנים מכל סכנה האורבת בדרך, ולדעת שנוכל להגן על עצמנו בעת הצורך. 

קליפתו הקשה מסמלת גבולות כחלק מההגנה. והוא מגיע כתזכורת ליכולת שלנו לפעול להגנתנו ולרווחתנו, בכך שנהיה מודעים ליכולתנו לשמור על הגבולות שלנו להציבם, בהרמוניה ובנחישות לעצמנו ולאחרים כשנצטרך, היות והם יסייע לנו לשפר את הבטחון ולחוות חופש.

לסרטנים המאופיינים בגוף המחולק לפרקים, חיים מלאי קרבות ומלחמות עם מגוון עצום של טורפים רעבים, ועם סרטנים אחרים, לכן פיתחו יכולות הישרדותיות מיוחדות. 

סרטן הנלכד בצורה מסוכנת יקטע לעצמו את רגל התפוסה/ הצבת, בכך יחלץ מהאיום. תהליך זה נקרא אוטוטומיה – קטיעה עצמית. 

הסרטן יגדל את הרגל או הצבת מחדש כאשר ייצא מהשלד החיצוני וייצור אחד חדש וגדול יותר (תהליך זה נקרא התנשלות). 

בכל התנשלות הסרטן יגדל משהיה ויצמיח את האיברים שאיבד. תהליך התחדשות זה נקרא גם רגנרציה, ומסמל שלהשיל מעלינו חלקים שלא מדויקים לנו או מעכבים אותנו, יעזור לנו להתקדם לשלב הבא בחיינו.


צמיחה ותנועה חדשה

הסרטן התקשר גם למסתורין עקב יכולתו לברוח ולהסתתר במהירות. הוא בעל יכולת הליכה הצידה שלא משותפת לתושבי היבשה, ונע בזוויות שונות באופן בלתי שגרתי. 

הסרטן מלמד שנוכל לפנות לדרכים חדשות או לא סלולות ולנסות שיטות או גישות אחרות ממה שנקטנו, על מנת להתקרב יותר למטרותינו.

הסרטן מסמל לפוגשים אותו לבדוק האם זה הרגע לקחת זמן ולהיכנס פנימה למקומות הרכים בתוכנו לשקט או למדיטציה. 

טוב שנדע לחמוק לביתנו הפנימי, להקשבה ללב, שהוא הפתח לעולם טוב יותר. 

טוטם הסרטן מעורר אותנו לפתח את הקשר שלנו עם האינטואיציה והקול הפנימי, הנחוצים לצמיחה ולהתפתחות שלנו. דרך הקשבה לאינטואיציה נדע מתי מדויק ונכון לנו לסגת ומתי להתקרב.

עקב יכולתם של הסרטנים לוותר על שיריונם, הם סימלו בשבטים אינדיאנים מסויימים לידה מחדש או צמיחה מחודשת. 

למרות שמם, הסרטנים אינם קשורים למחלת הסרטן כלל. 

היפוקרטס, הרופא היווני (המפורסם בכך שהמציא את שבועת הרופאים), נתן את השם הזה למחלה בשנת 400 לפנה”ס, מכיוון שראה דמיון בצורה של גידול על העור לצורת של סרטן ים, ומשם למעשה ניתן השם לאוסף גדול ומגוון של מחלות שונות שבהן תא בריא עובר שינוי ומתחיל להתחלק ללא בקרה. 

אך עם זאת, קיים דמיון במשמעויות הרוחניות של סרטן כחיה וכמחלה, בכך שיוצרות איזשהי קריאת התעוררות אל אמת פנימית של כמיהות הלב, ותזכורת שניתן לקחת את החיים מכיוונים אחרים, ולבדוק האם ניתן לחוות את חיינו בצורה שבאמת היינו רוצים, ובמקביל להרפות ולסמוך על הטוב הלא ידוע, להתחבר ללב, לבית, לחום ולחיבוק שבמערכות היחסים וביחס החם. 

סוראן האטלנטי, שהיה מורה רוחני, טען שלחלות בסרטן זו אחת משתי המקפצות ההתפתחותיות העוצמתיות ביותר שיש לנו.

טוטם הסרטן בא להזכיר לנו שאנו מסוגלים לעבור מכשולים ולהתגבר עליהם, גם אם אינם צפויים. דבר זה יאפשר לנו לגדול ולהתפתח משהיינו. היות והכינוי גיבור ניתן למי שגבר על משהו.


סקרנות ואינדיווידואליות

מפגש עם הסרטן מעודד לצמיחה מהנשמה ומקריאת הלב, מניע אותנו לפנות לכיוון הדברים שמעניינים אותנו על מנת לראות כיצד הם משפיעים על חיינו. 

עקב תנועתו בסביבה נקשר טוטם הסרטן להזנה של סקרנות, לחקור ולגלות את העולם שנמצא סביבנו. 

כשנפגוש סרטן נוכל להתרחב למישורים פנימיים, להיכנס פנימה ולבדוק, האם יש משהו שתמיד סקרן אותנו? האם יש כיוונים חדשים שנרצה לפנות אליהם? 

טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו. 

טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו. 

ד”ר חיים שפירא (בהרצאותיו על תורת המשחקים) משתף מחקרים שמראים שבערוב החיים יש נטייה יותר להתחרט על מה שלא עשינו, מאשר על מה שכן עשינו. ובכך מוכיח – שכל עוד זה לא פוגע באדם אחר – תמיד שווה לעשות ולטעות מאשר להיזהר ולא לבדוק, לחקור ולחוות את מה שמסקרן אותנו. 

הסרטן מופיע במיתולוגיות סיניות כמבשר על כך שעלינו לשחות למעמקי עולמנו הפנימי ולא לפחד. 


זרימה

טוטם הסרטן הזקוק למים מלמד חשיבה “נוזלית”, ומזכיר לנו שיש בנו את הכוח לנוע ללא הזדהות עם סיפורים או דעות עלינו ועל חיינו במידה והם לא חיוביים (גם אם הם סיפורים שאנו באופן אוטומטי מספרים). 

מחקרים מראים שאנשים שהאמינו שהם בעלי מזל טוב – חוו שיש להם יותר מזל מאחרים מתוך ההתבוננות שלהם על חוויותיהם מפרספקטיבה של מזל, היות ומזל תלוי בגישה שלנו לחוויות החיים, וביכולת שלנו לנוע עם הזרם (בסין גם הופיעה דמותו של הסרטן שזרועותיו פתוחות כסמל לשמש הרודפת אחרי הצללים בחיינו כקמע להגנה וכמבשר על מזל טוב). 

חיית מים זו נעה בקלות עם הגלים והסערות שבים, ויודעת לנווט את דרכה על האדמה בצורה מיוחדת. תנועתה מזכירה לנו את האומץ לסמוך על החיים ובכך להירגע ולהרפות, על מנת שנוכל לזרום עם הזרם הטבעי של חיינו. 

מפגש עם סרטן מזכיר לנו לתת ביטחון בדרך הלא ידועה שאנו הולכים בה, ולא לפחד לשנות כיוון ולהתקדם למסלול חדש כשמגיע הצורך, היות וזה גם חלק מהמסע שלנו. 

כפי שנכתב בספר הטאו “הדרך חכמה מהצועד בה”, והיא זו הלוקחת אותנו. אנשים עם סרטן בטוטם באופן טבעי “זורמים עם הזרם”.

 סרטן מסמל לנו שאנו יודעים להרפות (ולזרום) ולאפשר לחיים לקחת אותנו. 

לאו דזה, אבי תורת הטאואיזם, הורה בדאו (הנחשב לכתב קודש), כי תפקוד הרמוני עם הטבע מתחיל בעיקרון האי עשייה. 

לפיו, עיקרון אי העשייה אומר להיות בהוויה, בעשייה ללא עשייה, מתוך כבוד לרגע, וקשב רציף עם הסביבה. 

טוטם הסרטן מלמד לנוע בקצב הטבעי שלנו ובכך לאפשר לעצמנו לצוף בזרם למקום חדש ומרענן, כי כששום דבר לא ידוע – הכל אפשרי.

קטגוריות
חיבור לקסם הפנימי כוח הריפוי הפנימי ריפוי עצמי תרגול רוחני

אהבה למקור

כל אחד מאיתנו נמצא במרכז של מציאות חייו, במודע ובלא מודע כל אדם הוא בעצמו המקור לאושרו או לסבלו, הנחווה בתוכו והמתגלה דרך עיניו.

יש לנו בחירה על הדרך שבה נחווים חיינו, ומכיוון שזהו המצב, ייטיב לנו אם נעשה זאת דרך אהבה למקור, שהוא עצמנו.

דרך כך נוכל לשנות ולהרחיב התבוננויות ופרשנות שניתן לדברים בחיינו, לגדול ולהתעצם דרך הבחירות התודעתיות שנעשה.

דמיינו שאתם מסתובבים יום שלם עם אדם שמדבר את כל מה שאתם חושבים לעצמכם, ובדקו, האם היה נעים לכם איתו. האם תרצו לבלות את היום הזה עם אדם שידבר אליכם כמו שאתם מדברים על עצמכם? האם היה לכם נעים לשמוע שוב ושוב את מה שאתם חושבים על חייכם ועל האנשים שסביבכם? האם הטון של האדם היה נעים? האם היה מצחיק ונעים בחברתו?

במידה ואחת התשובות היא שלילית יש כאן פתח עצום לשינוי ושיפור תודעתי מהיר, שהוא למעשה שער להטבה עם המציאות הגשמית ועם הדרך שבה אתם חווים אותה.

עולמנו הפנימי נחווה במציאות החיצונית, לכן המבט האוהב והמעצים על עצמנו, על חיינו, ועל האנשים שסביבנו משנה אותנו תודעתית.

הבסיס של כל העבודה היא אהבה למקור.

בתוך כל אחד מאיתנו מתנהל דיאלוג עם האינסוף \ אלוהים \ היקום \ הבריאה \ הרוח הגדולה \ הקיום, גם אם לא נהיה מודעים לדבר. כאשר אנו חושבים מחשבה והיא מכווצת אותנו, מעלה בנו מועקה או עצבות למעשה יצרנו קושי פנימי.

העתיד הוא בלתי צפוי, העבר ניתן לפרשנות והווה קיים עכשיו. נסו לבדוק האם ברגע הזה תוכלו להכניס מחשבה משמחת או מצחיקה ולהטמיר את החוויה הפנימית שלכם עכשיו?

בפיסיקה אנחנו שומעים הרבה על דומה מושך דומה, חוק המשיכה וכו’.

הדברים מתכתבים עם התפיסה הרוחנית ומתאימים לאינסוף קלישאות שאנשים מדקלמים סביבנו. אך האם אנו באמת מוכנים ליצור את ההשתדלות הזו בתוכנו? האם אנו מודעים לכך שאנו באמת בוחרים?

אנו עובדים עם אוטומטים פנימיים שיכולים בקלות להישלט על ידי האגו שלנו, החלק הלא מפותח בנו, שדואג, שרוצה לעצמו, שמשווה אותנו לאחרים או למה שהיינו, לרוב ימשוך אותנו להתבונן על השלילי, איפה אחרים יצאו לא בסדר, לחפש בנו או בחיינו פגמים. אך מה שנתבונן בו גדל.

למעשה הדרך המהירה ביותר לחוות שיפור הוא להתעמק בטוב שכבר קיים.

כלים לעבודה תודעתית של אהבה למקור:

חיזוק האהבה למקור יכול להתבצע בהמון דרכים, כולן טובות היות ומשמעותן התרכזות בהעצמת האהבה. עומדים לרשותנו 3 מפתחות עיקריים: המחשבות שלנו, המילים שלנו והמעשים שלנו.

כאשר יש חלק בתודעתנו שכל הזמן ובלי הפסקה קולט, מקליט ומאחסן כל חוויה וכל מחשבה שנחווית בנו – עבור החלק הזה אנו המלכים של ממלכת התודעה שלנו. וכשאני כותבת אנחנו, אני מתכוונת לחלק המודע והבוחר בנו.

לכן, העבודה שתוצע בחלקים הבאים היא עבודה של בחירה. אך במידה ולא בחרנו, או בחרנו ולא הצלחנו, חשוב שנתרגל לכל אורך הדרך גם סליחה אדיבה לעצמנו, ושנבין שיכול להיות שאנו בתחילתו של שינוי שדורש השתדלות ובנייה תהליכית.

הדבר הראשון שעומד לרשותנו הוא השיח הפנימי שלנו.

שימו לב, לאיך אתם מדברים לעצמכם, כיצד אתם מדברים עליכם בתוככם, ומה אתם ממלמלים בינכם לבין עצמכם. התבוננו איך ומתי ניתן להכניס טון דומיננטי מטיב נעים ומחבק? והתאמנו על לתרגל בתוך השיח הפנימי שלכם רכות וסליחה, חמלה והכרה בטוב.

השתילו בתודעתכם התבוננויות מרחיבות ומטיבות על חיים ועל עצמכם, הכניסו במודע מחשבות שמעוררות בליבכם אהבה, שמשמחות אתכם.

רבים חושבים שבמבט הרציני, הכבד, העצוב או המבקר – הוא המפותח רוחני, אך למעשה מה שמרגיש טוב הוא מה שנכון לנו לחוות – וההומור, השמחה והשלווה הן המתקדמות רוחנית באמת. איזה מהמחשבות שלכם מעוררות בכם חוויה כזו?

תוכלו להביא דרך בחירה את המבט המשמח אל תפיסת המציאות הנחוות בתוככם.

נחזור לאדם שדיברנו עליו בתחילת המאמר. נגיד והייתם מבלים יום שלם עם אדם שמדבר את אוטוסטרדת המחשבות הזורמת ללא הפסק בתוככם, ועכשיו אתם שותלים בפיו את המילים בידיעה שהן בוראות אתכם ואת חייכם, מכיוון שאחראיות למציאות הפנימית, על החוויה ועל הרגש שתרגישו, מהן המילים שתחליטו לשים בפיו?

אדם שיראה אותנו, שיאפשר לנו להיות במודעות לרגשות שלנו, שיידע לתת לנו חיבוק שאנחנו צריכים, שיעודד אותנו לנוח באמת שנצטרך, שיסתכל עלינו בעיניים אוהבות ויראה כמה אנחנו ראויים, טובים ונכונים, שיידע לסלוח לנו ולחזק אותנו בלי תנאים ויזכיר לנו כמה שאנחנו באמת מדהימים – יגרום לנו למעשה לאהוב אותו, ויעורר בנו פוטנציאלים לצמיחה אדירה. בהתנהגותו הנפלאה והעקבית יאפשר לנו לפתוח בפניו את הלב מכיוון שהראה לנו שניתן לסמוך עליו ושהוא רוצה בטובתנו. כך גם מול עצמנו.

נוכל לתרגל אהבה למקור דרך פעולות מודעות.

דרך חיבוק עצמי, ניתן לעשות רשימה של דברים שאנו אוהבים לעשות, ולעשות משם כל יום משהו אחד לפחות, הדבר יוקלט בתוכנו כאקט של אהבה עצמית ויחזק את חווית הwellbeing בתוכנו.

קטגוריות
טיפול בקושי כוח הריפוי הפנימי עבודה תודעתית תרגול רוחני

חפות


ככל שהתפיסה יותר גבוהה כך היא הופכת גם לרחבה ומטיבה יותר.

אנו תמיד רואים את הדברים דרך המבט האישי שלנו, מהעיניים שלנו.

אך היות ואנו חלק מהתמונה, את הרוב לא נראה. חז”ל נתנו לנו את המשפט “רב הנסתר על הגלוי”, וזו אמת חד משמעית. ככל שהמבט הופך גבוה יותר, כך הוא גם מרחיב ומתרחב.

אם נתבונן מנקודת מבט פיזיקלית, פיזיקת קוונטים מלמדת אותנו שהכל מורכב מאטומים ושאנו רואים 0.0001 מכל אטום, כך שלמעשה מבחינה מדעית, אנו לא שומעים, רואים וחווים 99.9999 המציאות כפי שהיא.

חפות היא בהגדרתה היכולת שלנו ושל אחרים להיות “חפים מפשע” בתפיסתנו, להיות תמיד, ולמרות כל הנסיבות, לא אשמים.

היכולת שלנו לתרגל חפות היא יכולת מרחיבה, ולכן גם נכונה ובריאה לנו, היות ובריא ומטיב איתנו לחוות התרחבות, ושחרור ממה שמכווץ אותנו.

כאשר אנו מתרחבים, התודעה שלנו מתרחבת, הקוגניציה שלנו גדלה, היכולת שלנו להבין, לראות, ליצור לחשוב ביצירתיות גדלה. וההפך כאשר אנו בכיווץ.

האשמה, בושה, קורבנות והתקרבנות מכווצות אותנו ומקטינות את היכולות שלנו לנוע בחופשיות בתודעה. לכן טוב שנפעל לייצר בתוכנו התרחבות.

חפות הינה כלי תודעתי לכך, והוא נפלא בנגישותו, מכיוון שניתן להיעזר בו בכל סיטואציה או מקרה מכווץ, מלחיץ ומכאיב, הדרך לעשות זאת היא דרך תרגול

כל אשמה, בושה, אכזבה וקורבנות תמיד מכווצות ולא בריאות לנו תודעתית. לכן גם אם עשית את הדבר הנורא ביותר בעינייך, חשוב שכאשר נעצום עיניים, יהיה בנו בית פנימי נעים לשהות בו

המרחב הפנימי הוא המרחב שמייצר אותך, ודרכו גם יגיע הריפוי, שמלכתחילה תמיד מוטמן בתוכך

אין למרחב הפנימי תחליף. לכן לכל אדם טוב שתהיה את האפשרות לנוכח בתוך עצמו בנעימים. זוהי בחירה מודעת ומפוקחת ליצור בית פנימי מכיל ואוהב. מסיבה זאת מיטיב השימוש בחפות

ברמה הגבוהה ביותר אנחנו אחד. לכן כאשר נחשוב על אדם אחר שהוא לא בסדר, נרגיש לא טוב. כי מבחינת תת המודע מה שמוקלט בתוכנו הוא “אני לא בסדר”

כל מי שאי פעם פגע באחר הוא אדם שפגעו בו, כל מי שפצע אחרים הופעל בידיעתו או שלא בידיעתו מפצע עמוק בתודעתו. טוב לנו לדעת, שגם האדם הפוגע ביותר, בכלל הופעל מפצע בתוכו, מילד פנימי משתולל, מכאבים לא מטופלים וכ’ו, כך נוכל להבין שיש שם חפות.

נתרגל חפות בעיקר על עצמנו, בצורה זאת התרגול של החפות על אחרים ייעשה קל יותר.  לכן בכל מקרה, גם אם בחרנו לא נכון, כשלנו, טעינו, פגענו, ופצענו את עצמנו או את האחרים, טוב נזכור שהדרך לתרגל צמיחה לעולם תהיה דרך גדילה והתרחבות. שווה שנראה שאנו חפים בכל מצב, וכך גם אלה שממולנו.

כוח הריפוי הפנימי – תרגילים לחיזוק וריפוי עצמי

חפות מאפשרת גדילה ושחרור מכלא של שיפוטיות. ביהדות נאמר שאין לנו לשפוט כי רק האלוהים יכול לשפוט. ושאם כבר חטאנו ושפטנו שנזכור  שיש דרך אחרת לשפוט והיא שתוצא שפיטתנו היא חפות מוחלטת. תרגול חפות מאפשר לנו לצמוח בשמחה ומהירות, ולחזק אותנו בדרך.

קטגוריות
עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם יונה

האהבה והביטחון של הבית

שלום פנימי וחיצוני

פריון ואפשרויות

טוטם יונה – ליונה יש חוש ביתי מפותח והיא יודעת למצוא את דרכה הביתה גם אם התרחקה ממנו מאוד. מסיבה זו, היונה מסמלת לעיתים קרובות את הצורך לחזור לביטחון של הבית, ומלמדת אותנו שאנו יכולים למצוא את דרכנו גם אם איבדנו אותה

עקב הצורה המיוחדת שבה היא שותה, בשאיבת המים אל מקורה, נכתב עליה שהיא יכולה למשוך את אנרגיות הבית רחוק ככל שיהיה

היונה גם קשורה לאנרגיות של עידון ואהבה, וגם לפריון בשל התרבותה המהירה, לכן שימשה רבות סמל של אלי הפריון.

כשנפגוש יונה נבין שהיא תזכורת להשפעות חיוביות שהיו לבית שלנו עלינו בילדותינו, הערכים, המורשת, הבית והמשפחה.

טוטם היונה מבקש להזכיר לנו את המוסר, הגישות והקודים ההתנהגותיים שלמדנו וליישם אותם בחיינו.

יונים מתקבצות יחד בעת סופה, ובכך מזכירות לנו שאם יש סופות בחיינו נוכל למצוא מקלט בחיק משפחתנו הביולוגית או אחרת, למען שנחוש בטוחים יותר. היונה בתרבות שלנו היום גם מסמלת שלום שבפיה עלה של זית.

היונים מזכירות לנו את האפשרויות, האמיתות והאידליות הטמונות בבית ובמשפחה, בשלום פנימי וחיצוני, ובכך טוטם היונה עוזר להבין כלי רוחני שסופר עליו בזמנים עתיקים כאשר למדו נבואה (בני הנבואה):

“זיכרון, דמיון ,אורות ונבואה”

זהו כלי פשוט ונגיש שטוען שניתן להשתמש בבחירה בזכרונות ודמיונות מחזקים ומשמחים, ושזירתם במחשבותינו למען העצמה וריפוי עצמי -בהמשך ניתן שגם יוביל לאורות ונבואה.

השימוש בטוטם היונה עוזר לנו להיזכר שתמיד נוכל להעלות בתוכנו זכרונות מעצמים מהבית והמשפחה (לאו דווקא המשפחה הביולוגית, אלא גם אנשים שאנו קרובים אליהם או רואים בהם משפחה); שנוכל להשתמש בזיכרונות ודמיונות שאנו בוחרים על מנת לחזק את תחושת ביטחון הבסיסי ובכך לא להיסחף בסערות פנימיות וחיצוניות ולשמור על שלום בבית שבתוכנו.

טוטמי החיות = זוהי דרך התבוננות עתיקה לחיבור לחיים, שהתפתחה מסביב לעולם בתרבויות שבטיות בעיקר ביבשת אמריקה. שימוש בטוטמים הוא שימוש במפגש עם חיה ,הבנה ומודעות לסימבולים החיוביים שלה. התבוננות בחוזקות, בתפקידים ובהתנהגיות שלה בטבע כמסרים מהחיים (או הקיום/אלוהים/הרוח הגדולה/אני עליון) למטרת התפתחות רוחנית, ריפוי, הגשמה, דיוק וברכה.

קטגוריות
אימון עצמי עבודה עם טוטמים שיחות עם הקיום תרגול רוחני

טוטם נמלה

לאחרונה הייתה לי מכת נמלים בגינה. בהתחלה זה הטריד אותי והתחלתי לחפש הדברה אקולוגית, הכל להרחיק אותן מפינת גן העדן האהובה עלי, ובעיקר מהערסל 🙂 . עד שנזכרתי שיש את הדף הזה.. ושהרבה זמן לא כתבתי על חיה .. ואולי בגלל זה כל המפגשים האלו עם הנמלים – להיזכר בטוטם שלהן, במגן העוצמה שהן מסמלות- ולחלוק אותו. הרי זה חלק מטוטם הנמלה – טובת הכלל

אז עשיתי את זה. התבוננתי על הטוטם ומפגש של זה עם המציאות שלי ברגע הזה- והאמת שהן נעלמו כלא היו! עכשיו יצאתי החוצה לחפש לצלם נמלה להעלות פה לסטטוס ולא הייתה בשום מקום נמלה גם לא קטנטנה !! אז ככה

הנמלה היא טוטם (מגן עוצמה) של סבלנות, עקביות וטובת הכלל.

הנמלה מזכירה לנו להפגין אמון וסבלנות כלפי מצבים שהחיים מזמנים לנו. מפגש עם הנמלה הוא תזכורת – שלא נשכח, שתמיד נקבל את הדברים שזקוקים לנו בזמן שאנו זקוקים להם ביותר. גם אם הדבר לא באופק וגם אם נצטרך להשתמש באסטרטגיה, זה יגיע אלינו, בעיקר עם אנו פועלים גם לטובת הכלל

ישנו כלל אנרגטי שאומר שכאשר אני משלבת את הסיבות להתגשמות הדברים שאני מבקשת לעצמי, ומחברת את הסיבות לטובת הכלל – ההגשמה תהיה מהירה וחזקה יותר (ותרגיש הרבה יותר טוב). מכיוון שאנו מחוברים

הנמלה מלמדת אותנו על סבלנות, לנמלים יש יכולת לכלות יער שלם בהעדר מזון (גם אם זה לוקח להן שנה שלמה) הנמלה מלמדת את אסטרטגיית הסבלנות. סגולת הנמלה היא לתת אמון בכך שמה שאנו רוצים יגיע אלינו, “שמה ששלנו יגיע אלינו”. מחשבה זו היא אנרגיה יוצרת ומקיימת ויש בה הבטחה, בעיקר ברגע שמתחברים אליה רגשית

כל נמלה בתל הנמלים היא חלק מתודעת הקבוצה, אחת הסגולות של הנמלה היא הכרה בכך. התודעה שלנו מחוברת. נתנו לזה שמות שונים, מסביב לעולם ולאורך ההיסטוריה.. אך ביומיום אנו חושבים על מישהו והוא מתקשר, אנו מגיעים למקום ויודעים שנפגוש את האדם שפגשנו. האחדות הזו מרפאת אותנו, ההכרה בה היא מעוררת ומפקחת! יש בה אוצרות ברגע הזה. דרך הטוב שאנו מכניסים כשאנו משפרים את חיינו אנו מעלים את האנרגיה הטובה בעולם. כשאני תומכת בזולת ברגעים קשים ומפרה בחשיבה מקורית אני בעצמי מתחזקת ומופרת. כשאני מתחברת לתרופה פנימית, אני מקדמת לשם אנשים שמחפשים את אותה התרופה. בתור מי שבעבר הייתה אקטיביסטית מתוסכלת מהשלטון ופעילה חברתית וסביבתית, הידיעה הזו החזירה לי המון אנרגיה. אני משפיעה ומגדילה את הטוב בעולם דרך הטוב בחיי

הנמלה רותמת אותנו לעצב את נסיבות חיינו, ולשתף פעולה עם אחרים לטובת הכלל. היא מלמדת אותנו בכך שמראה לנו עקביות חריצות, וסבלנות בהתקדמות שלנו. מזכירה לנו תמיד לרתום את העשייה לצידנו. לקחת פרויקטים ולשים לב להזדמנויות חדשות. הנמלה מגיעה לחיינו להזכיר לנו את ההבטחה להצלחה במאמצים שלנו

#נמלה #טוטמיהחיות #spiritanimal

קטגוריות
אימון עצמי טיפול בקושי עבודה עם טוטמים תרגול רוחני

טוטם עש


עש הוא טוטם של היכולת למצוא אור בחשכה, ידע של הלב, מסתורין, נשמות אהובים שאינם בחיים, גילוי וגדילה. מסמל את הסוד שידענו, את הידע הפנימי
.

לעש יש משמעויות דומות מאוד מסביב לכל העולם. ביוונית משמעות שמו של העש הוא נשמה, בפולקלור של האפצ’ים (שבט אינדיאני) נחשב מפגש עם העש (במקומות מסויימים נכתב עש לבן ובמקומות אחרים כל עש) מסר של אהבה מאבות אבותינו -שאינם בין החיים- המודיעים לנו שהם מגינים עלינו. במקסיקו סוג מסוים של עש נקרא ‘מכשפה שחורה’, והאמינו שהמפגש עם העש הזה, הוא הודעה על מוות שלנו הקרב ובא. בג’מייקה העש נקרא נושא הנשמות, והאמינו שאדם שנפטר ורוצה לבקר את משפחתו או להתעלל בשונאיו, נשמתו נכנסת לגוף של עש והוא מגיע לבקר. בהוואי, העש סימל מוות, ונכתב שאם עש נכנס לביתך זה אדם מת שבא לבקר. גם במקומות רבים באסיה משמעותו של העש היא רוח. בסין העשים נחשבו נשמות של אהובים שמתו, ולכן שם להרוג עש נחשב טאבו

לי באופן אישי היו מפגשים מדוייקים עם עש. בהם הרגשתי אנרגיה ספציפית של סבתא שלי או סבא שלי האהובים עלי מאוד זכרונם לברכה, רגע לפני שניצלתי או שמשהו משמעותי נחסך ממני

העש הוא תזכורת לאמון במסע שלנו לכך ש”הדרך חכמה מהצועד בה”.

העש מזכיר לנו שגם אם החיים, או המצב נראים מורכבים כרגע, הכל יכול ברגע להשתנות. טוב שנזכור שאנו בדרך אל האור, ושזה חשוב שנשתמש בלב שלנו להנחות אותנו

העש הוא מה שאנו קוראים פרפר לילה, הוא חלק ממשפחת הפרפראים אך אינו פרפר. גופו של העש מלא שערות זעירות כמו פרווה, והוא עדין, ורגיש מאוד לכל דבר. עדינותו מסמלת את היכולת לתת ללב להנחות אותנו, את התשוקות האמיתיות של הלב, המסר השקט שבה מתוכנו

העש נחשב מאסטר התחפשות, המבקש שנהיה ערים לכך שאנו מסתירים משהו מעצמנו- ולהיות במודעות למה שאנו מסתירים. האם אנו משתמשים ברגשות שלנו כדי להתחבא מאחרים ולהסתתר? המפגש אם העש מציין שזה הזמן להתפתח ולהתעלות מעל האנרגיה הרגשית של הדרמה ולהתקרב יותר ללב שלנו

כמו הפרפר העש עובר מטמורפוזה ומסמל תהליכי שינוי וגדילה, הוא טוטם שבא להוביל אותנו לראות שמאנשים צעירים- ברוח או במיינד- עברנו לבגרות רוחנית מלאה, בה נוכל לפרוש כנפיים ולעוף בשמיים של חיינו אל האור הפנימי. אולי אנו בפרוץ דרך חדשה או בתהליך של שינוי בקריירה, במסלול המשפחתי, או שאולי גדלנו מעל תכונות אופי ישנות או התנהגויות שכבר לא משרתות אותנו ואנו צריכים לפנות מקום לאני החדש שגדלנו להיות. העש מראה לנו את הגאולה הפנימית, ושעברנו שיעורים רוחניים

העש הוא המבשר על טרנספורמציה מתוך הצללים.

זיהיתי דרמה או תכונה בי שלא אהבתי- תמיד אני יכולה להשתחרר ולהשתנות, לגדול ולהתפתח מתוך הקשיים הפנימיים בתודעה. כי גם הקשיים החיצוניים מקורם באנרגיה פנימית שתמיד מוכנה לשינוי והתפתחות

באומנות מסביב לעולם לעש תמיד היה ייצוג אפל, זאת לרוב מכיוון שלא נראה עש מעופף ביום אלא לרוב רק בלילה. משיכתו התמידית למקור אור קיבלה ייצוג כמשיכתה של הנשמה לגן העדן, לאור, להארה הפנימית

העש מסמל תזכורת לא לפחד לגלות את עצמנו בתוך המערכות יחסים הקרובות או הרומנטיות שלנו, לא לפחד להימשך ולחלוק

ישנם סוגים רבים של עשים,ומאחוריהם המון אגדות ומיתולוגיות הספציפיות לסוג העש. למעשה קיימים למעלה מ 160,000 סוגי עשים בעולם. אם סוג מסוים של עש מגיע אליכם כל הזמן, שווה לחקור ולמצוא את האגדה שמשוייכת אליו,על מנת להבין ספציפית את המסר שהוא מביא איתו. אך גם אם לא תמצאו, תיווכחו שהעש ימשיך להגיע עד שתקבלו את התשובה הברורה למסר הספציפי שהוא מביא לכם, דרך המציאות והמחשבות שלכם ברגעי המפגש

spirit animals – טוטמי החיות הינה דרך התבוננות עתיקה במפגש עם חיות כתקשורת עם היקום/אלוהים/ אני עליון/ הרוח הגדולה, שהתפתחה מסביב לעולם אך בעיקר בתרבויות שבטיות. שימוש בטוטמים הוא שימוש במפגש עם חיה דרך הבנה ומודעות לסימבולים החיוביים שלה. שימוש בחוזקות, בתפקידים ובהתנהגות שלה בטבע כמסרים למטרת התפתחות רוחנית, ריפוי, הגשמה, דיוק וברכה.

קטגוריות
טיפול בקושי עבודה עם טוטמים ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם תיקן

הקדמה


החיה הכי קשה למפגש לחלק מהאנשים והנשים, וביניהם אני 🙂 הוא תיקן

השבוע חברה שלי שהיא חברה בדף העסק שלי בפייסבוק נתקלה באחד כזה וכתבה לי מאוחר בלילה, בקשה לברר מה המשמעות שלו כטוטם, מה היקום אומר לה במפגש שהיה לה באותו ערב במעלית בדרך הביתה

אז לקחתי את האתגר, כי גם החיה הזו חולקת איתנו אדמה, אז ברגע שאנו פוגשים אותה או ייצוג שלה, יש לה מה ללמד אותנו כטוטם, יש לה מסר עבורנו בו במקום

לכן גם התיקן הוא כלי מרפא ומצמיח עבורנו, כמו כל חיה על פני האדמה

תיקן/ ג’וק/מקק, זה טוטם של הסתגלות להכל, צמיחה מהצללים, התמדה, עקשנות יחד עם זרימה, ויטאליות, קשר עם העולם. תנועה- לדעת איך ומתי לזוז, חיבור לאינטואיציה ושיעורים רוחניים

החלטתי את הטוטם הזה להתחיל ממקום הפוך- מהפחד ממנו

פחד מג’וקים נחשב פחד אבולוציוני ממזיקים או ממחלות, ופחד ביולוגי מובנה בנו שקשור לפחד מיצורים שונים מאתנו בצורה מהותית. זהו מנגנון שמגן עלינו מאלה שעלולים לסכן אותנו. מכיוון שאין לנו אפשרות לשמר בזיכרון התורשתי שלנו את כל הזנים המסוכנים לנו, אך כן את המאפיינים הכללים שהתיקן מתאים להם- כמו ריפוי רגליים, וגוף מוארך ועוד

יש הבדל ביולוגי בפחד הזה בין גברים ונשים ובין מקומות (ככל שפחות נחשפים לחיה זו כך הפחד ממנה גדל, ביפן הכי פוחדים בעולם מהם ובהודו הכי פחות). אך ממחקרים נראה כי הסיבה המרכזית לפחד מג’וקים הוא הפחד שילדים מעתיקים מהוריהם. זאת אומרת ראינו שמפחדים ממנו וזה נחקק בנו שהוא מפחיד. כמו בהרבה מהפחדים שלנו, שווה להתבונן מאיפה הם מגיעים על מנת לאפשר להם לחלוף

שהתיישבתי עם כל החומרים לפני הכתיבה של הסטטוס הזה ביקשתי לעלות לתקשור ופשוט להביא את הסיבה העמוקה לפחד הנוראי הזה- וקיבלתי שפחד מג’וק שייך לפחד מהמוות, במישור רוחני יותר זהו גם הפחד מסופניות, לכן כדאי שנשתמש במפגשים האלה כתזכורת לבחירה בחיים

אחת הברכות הגבוהות ביותר שניתנו לנו נפתחת דרך הבחירה בחיים. זה יכול לקרות בכל רגע, דרך החלטות ובחירות, וגם דרך התנועה שאנו מייצרים בתוכנו. כשאני שמה את הבחירה בחיים מול עיניי יכול להיות שאנהג אחרת ביום יום שלי -בהמון מובחנים ובחירות. שאעשה פעולה,אצא מהבית, ארים טלפון, שאצור, שאפתח דלת לחיים שייכנסו

הם פעילים בלילה וביום הם מסתתרים במקומות חשוכים. לכן טוטם זה מזמין אותנו לחבק את הצד האפל בנו. כאשר יש פחד חזק ביותר מג’וקים זה סימן שיש חלק בנו שאנחנו לא מקבלים, או לא בסנכרון איתו

הג’וק הוא המגן שלנו מעצמנו ומהאוטומט להדחיק פחדים, ובכך בעצם לגרום להם לגדול. פגישה ביצורים אלה היא הזמנה להתבונן בפחדים שלנו כדי שנוכל להמיר אותם ולאפשר להם טרנספורמציה, כך שנוכל לתת להם להשתנות ולהשתחרר ולתת לנו להפוך למה שאנו באמת

תיקן מחובר לנו עם לכלוך והעברת חולי, ומזמין אותנו לנקות אספקטים לא פרקטיים בחיינו

כמו שהג’וק נעלם לחשכה ברגע שנדלק האור כך אולי גם אנו מסתירים את האור שלנו ברגע הזה, או מבודדים את עצמנו מהאור של אחרים? חוכמת התיקן מלמדת אותנו לשמור על קשר עם העולם שסביבנו. לחזק את הוויטאליות החוזקה והתגובה המהירה ברגע האמת

התיקן מתוך היותו נתפס כחיה מגעילה, מלמד הסתגלות גם לסביבה עויינת. הוא מלמד את אומנות ההסתגלות, מכיוון שהוא השורד האולטימטיבי וחי תחת כל תנאי, תכונה זו הפכה אותו למשנה צורה רוחני ורגשי. הוא מלמד אותנו התמדה והתעקשות בו זמנית עם זרימה עם מה שקורה

דרך התנהגותו הוא מלמד אותנו את היכולת להבחין איך ומתי לזוז ולהשתמש במשאבים זמינים. המפגש עם ג’וק שואל אותנו האם אנו באמת מסתגלים טוב כפי שאנו באמת יכולים

תיקנים מעדיפים להרגיש מגע, לכן הם לא אוהבים חללים פתוחים ויידחפו לכל מיני חורים או ילכו צמוד לפינות. יש להם יכולת להידחק לחריצים קטנטנים תוך כדי תנועה מהירה ולהמשיך בתנועתם כשהם “מעוכים” לחצי מגובהם. יכולתם להמשיך לרוץ בתנאי “מעיכה” מתאפשרת על ידי כוונון מחדש של הגפיים שלהם לכיוון הנגדי תוך שהם שורדים כוח גדול, פי 900 ממשקל גופם, ללא פגיעות. בכך הם מלמדים אותנו לאמץ את הסביבה שלנו ולהסתגל להכל. לשרוד עם כל מה שקורה

הגו’ק מלמד הסתגלות ומציאת מה שמוחבא. מבקש שנזכר שיש לנו את היכולת ושאנו יודעים איך להשתמש במה שיש לנו זמין להישרדות. זה יכול להיות הישרדות שלנו בחברה מסוימת, בקשר, בעסק, בפרויקט, בבית וכו’

לתיקן איברי חישה בקצה גופו, כל גירוי הנקלט באיברי החישה האלה גורם להעברת מידע במהירות עצומה. הוא יכול להרגיש ויברציות או שינויים בזרימת האוויר, ולברוח במהירות

לכן התיקן מלמד אותנו להפיק תועלת מהאינטואיציה ולהבחין בה שאנחנו הכי צריכים אותה, המילה אינטואיציה בשורשה הלטיני משמעותה “הגנה פנימית”. זוהי חלק מתרופת התיקן להבין שיש לנו כזו, להבין אינטואיציה במהירות שבה משתמשים בה, ברגע שהיא מגיעה ולפעול בזריזות.בסנסקריט (השפה ההודית של הכתבים) זה נקרא אֵגַמַה – ידע אינטואיטיבי הנובע מתפיסה רוחנית ישירה

התיקן מלמד הרמוניה, גם שמגיעים שינויים. מזכיר לנו יכולת הגנתית, מסוגלות לתקשר בצורה יעילה דרך ראיית האור שבבעיה, והאפשרות להאיר את הפתרון דרך פרספקטיבה נכונה


התיקן מדבר גם על מטמורפוזה ולידה מחדש מתוך התפתחות

לפגוש ג’וק מזכיר לנו להתעורר ולהתבונן על פרספקטיבה מפותחת ביותר בתוכנו כחלק מההתפתחות שלנו

הם מלמדים אותנו את עוצמת ההסתגלות, הם מעדיפים לאכול מתוק אבל יאכלו כמעט כל דבר. בהתאם לתנאי הסביבה וגודלם הם יכולים לשרוד בלי אוכל בין חודש לשלושה חודשים, ובלי מים בין שבוע לחודש. הם אפילו יכולים לשרוד ללא ראש! הם נושמים דרך נקבים לאורך הגוף ואין להם לחץ “דם”, כך שלא ידממו למוות. כלומר, המחסור בראש משפיע (בכל זאת הפה, ה”מוח” וגם אברי החוש העיקריים נמצאים בראשם) אבל לא קטלני. בסופו של דבר מקק חסר ראש ימות מצמא

התיקנים נמצאים בעולם כמעט בלי להשתנות או להתפתח אבולוציונית כבר למעלה מ-250 מיליון שנה

תכונה מעניינת שתרמה לכושר השרידות הגבוה של שלהם, היא לא רק יכולתם לזהות איום ולברוח במהירות, גם להמשיך לרוץ עד שיהיו בחשכה. לכן מזכיר לנו את חשיבותה של מהירות התגובה, שנזכור שבמקרים מסוימים חשוב לפעול במהירות. מהירות הריצה של המקקים לגופים מקבילה לאדם שירוץ במהירות של כ-330 קמ”ש. להשוואה, אפילו צ’יטה רצה רק כ-13 מרחקי גוף בשניה, שהם 95 קמ”ש. לכן נכתב שרוב התיקנים שאנו נתקלים בהם הם או זקנים או צעירים מאוד או פגועים בצורה כלשהי

התיקנים הבוגרים חזקים למדי – יכולים לדחוף עד פי 20 ממשקל גופם – ובכלל יש להם “כוחות על” בהשוואה לאדם. (למרות, שבניגוד למיתוסים הוכח שלא יישרדו שואה גרעינית). מקקים אף מסוגלים לעצור את נשימתם למספר דקות – עד 40 דקות במקרי חירום. תיקן יכול לקפוא לחלוטין ועדיין להמשיך וללכת

טוטם זה עוזר לנו לחקור ולהעמיק בנכסים הרוחניים שלנו, בכלים ובעוצמות שצברנו במסע ההתפתחותי שלנו כדי להתגבר על האתגרים הקשים בחיינו. תרופת התיקן מבקשת מאתנו לשים לב לכך שמצאנו תשובות לשאלות רוחניות

הג’וק מזכיר לנו לזהות באיזה שלב התפתחותי אנחנו נמצאים והאם הזמן כרגע ללכת או לעוף. ומורה לנו לבטוח בתהליך ולהכיר ברגע הנכון לפעולה הנכונה והתנועה הנכונה שיאפשרו לרוח שלנו לשגשג

החיה זו מלמדת אותנו ללכת עם תחושת פוטנטיות ומסוגלות גם בסביבה עויינת, לוותר על מה אחרים יגידו או יחשבו עלינו. התיקן מפנה אותנו להתבונן על האם אנו לא מוציאים לאור את האמת שלנו/הפרוייקט/האומנות/האמירה מתוך פחד כיצד נתקבל

#טוטםתיקן

#טוטמיהחיות

(טוטמי החיות spirit animals – זוהי דרך התבוננות עתיקה במפגש עם חיות, כתקשורת עם היקום/אלוהים/ אני עליון/ הרוח הגדולה. התבוננות בחוכמה של התנהגויות של חיות, שהתפתחה מסביב לעולם אך בעיקר בתרבויות שבטיות. שימוש בטוטמים הוא שימוש במפגש עם חיה דרך הבנה ומודעות לסימבולים החיוביים שלה. שימוש בחוזקות, בתפקידים ובהתנהגות שלה בטבע כמסרים למטרת התפתחות רוחנית, ריפוי, הגשמה, דיוק וברכה.

קטגוריות
טוטמי חיות מימוש פונטיצאלים עבודה עם טוטמים עבודה תודעתית תרגול רוחני

טוטם עכביש

אינסוף אפשרויות בריאת המציאות

אשליית החיים

איזון

יצירה

טוטם עכביש:

העכבישים התפתחו מהזמן העתיק ומתוארכים לפני 420 מיליון שנים. הם אינם חרקים, אלא פרוקי רגליים, וישנם כמעט 50,000 סוגי עכבישים הידועים לאדם ורק 30 מהם בעלי ארס העלול להזיק. הם טורפים חרקים ביניהם גם מזיקים.

אינסוף אפשרויות בריאת המציאות 

מפגש עם העכביש כטוטם מהווה תזכורת לכך שאנו יוצרים ו”אורגים” את חיינו, אמונותינו, ואת הדפוסים שאנו נעים בהם על הרשת המחוברת להכל. העכבישה תוארה בסיפורי האינדיאנים כזו שאורגת את המציאות דרך קוריה. 

העכבישים בעלי שני חלקי גוף (במקום שלושה כמו לחלק מהחרקים) שיוצרים את הספרה 8. הם בעלי 8 רגליים, ולמרביתם שמונה עיניים הפזורות בחלק הקידמי של ראש-חזה שלהם המעניקות להם שדה ראייה רחב במיוחד. במכון דווידסון למדע פורסם כי חלקם אף רואים בשלושה ערוצי צבע בשונים דומה לנו בני האדם. 

הסיפרה 8 מקושרת בצורתה לאינסוף, ולגלגל החיים הזורם ממעגל אחד לשני. טוטם זה מזכיר לנו את אינסוף הבחירות היומיומיות שאנו עושים היוצרות את חיינו, ונאספות לרשת גדולה יותר של הוויתנו בכללי. הכל ידוע מראש והרשות נתונה, זוהי זכות הבחירה, ומפגש עם העכביש מזכיר לנו את זה.

העתיד איננו קיים כרגע אלא רק האפשרויות, וכל אפשרות פותחת המון אפשרויות, וכל אחת מהן פותחת המון אפשרויות וכך זה ממשיך. זוהי אחת מתרופות העכביש. אינסוף אופציות לבחירה בחיים.

בחירה משמעותית שאנו עושים היא בדרך שבה אנו מתבוננים על הדברים שאנו חווים. ככל שנבחר להתבונן על הדברים בצורה שנעימה לנו ומרחיבה אותנו, כך תגדל אפשרות התנועה שלנו במציאות. 

העכביש כטוטם מזכיר את אפשרויות המשחק עם הבחירות הללו.

העכבישים בדרך כלל צדים חרקים על ידי לכידתם ברשת דביקה שהם טווים מהקורים שהם מייצרים. 

קורי עכביש הם בין החומרים הביולוגיים המרשימים ביותר שקיימים, והם עשויים מסיבי חלבון מורכבים, גמישים וחזקים. 

הקורים נוצרים בחלק התחתון של בטן העכביש. עובי קור ממוצע הוא כעשירית מעובי שערת אדם ממוצעת וחוזק הקוטר ביחס לחוט פלדה באותו קוטר הוא פי כמה וכמה. 

אריגת רשת קורי העכביש היא תהליך שמחייב סדר מורכב של פעולות, עבורם העכביש זקוק לתיאום מדויק של תפקודיו החושיים והמוטוריים. 

טוטם עכביש רשת
העכביש ורשתו מהווים תזכורת לכך שאינסוף הפוטנציאלים הגלומים בנו נמצאים בתוכנו, ושאנו מסוגלים להשתמש בהם.

אשליית החיים

העכביש אורג את קוריו ודרכם תופס את טירפו ובכך מזכיר לנו שגם אנחנו יכולים להיתפס באשליית המחשבות, ההבנות, והתנועות הפנימיות שלנו, ולשכוח שיש מעבר למה שאנו יודעים מבינים ורואים. 

אשליית המחשבות משולה לקור העכביש החזק הגמיש ואלסטי.

רשת העכבישה ואלה שנתפסים בה מייצגים את האשליה שבחיים הפיזיים ואת הזמנים בהם אנו נתפסים בקיצוניות של טוב ורע, מתוך שכחה שהכל יכול להשתנות ברגע. 

העכבישים מהווים תזכורת לכך שאם איננו החלטיים מספיק כדי לערוך שינויים במה שאנחנו רואים כגורלנו, יתכן ונתקע ברשת האשליה, במחשבות ובפחדים שנייצר.

לעכבישים אין כנפיים, אך חלקם מסוגלים לחצות מרחקים עצומים באוויר. אך הם לא עפים, הם גולשים על הרוח. 

התופעה הזאת נקראת “בלונאות” – Ballooning, כיוון שמרחפים ברוח בדומה לבלון וכך מסוגלים להתרומם לגובה של כמה קילומטרים.

מחקר שנערך באוניברסיטה הטכנית של ברלין, גילה שהעכבישים חשים את תנועת הרוח, ושהתנאים מתאימים הם יוצרים מעין רשת קורים שמשמשת אותם כמפרש או מצנח רחיפה. 

במחקר אחר שנערך באוניברסיטת בריסטול, נמצא גם שהעכבישים מסוגלים לחוש את השדה האלקטרומגנטי באטמוספרה, ולנצל אותו להמראה.

איזון

לפני שהעכבישים עולים לאוויר, הם מקבעים את עצמם למשטח באמצעות קורים מסוג אחד. לאחר מכן הם מרימים מעט, את אחת מרגליהן הקדמיות, לחוש את הרוח. ורק כשהם מרגישים שהתנאים מתאימים הם משחררים קורים ארוכים מסוג אחר, באורך ממוצע של כשלושה מטרים, ויוצרים באמצעותם משטח דמוי מניפה שמאפשר להם לגלוש באוויר. 

בהתבוננות על תנועת העכבישים נוכל ללמוד שימוש בתודעה שלנו לטובתנו, דרך שימוש בעוגנים חזקים וטובים בתוכנו.

כאשר אנו מחוברים לעוגנים חזקים (כמו לדוגמא ההכרה האלוהית – שהאנרגיה האלוהית היא אהבה, והיא חזקה מכל מציאות שנראית ממשית), וכשיש לנו מטרה מספיק חזקה (כמו אושרנו ובריאותנו) נוכל להעביר את עצמנו מרחק רב ברוח ובמחשבות לאיזורים תודעתיים שנעימים לנו, ובכך לאזן את מחשבותינו ומשם את הרגשות שלנו ואת חיינו.

העכביש סימל את האיזון שבין העבר לעתיד ובין הפיזי לרוחני, והזכרי לנקבי. ומהווה תזכורת לכך שמה שאנו עושים היום טווה את עתידנו. 

העכבישים הם עדינים מאוד, ואם מפילים עכביש מגובה סביר שישבר וימות. אך למרות עדינותם העכבישים הולכים על קוריהם במהירות. הליכתם המהירה תוך שמירה על איזון היא אחת מסגולות טוטם העכביש, להלך בין שתי קצוות, פיזי לרוחני, ערות ושינה ועוד. 

בניית העכביש את הרשת וצורתה מהווים תזכורת לכך שאנו תמיד במרכז חיינו, שעולמנו נארג סביבנו. קורי חיינו נטווים מהדרך שבה אנו מתבוננים ומגישתנו, מתוך המחשבות הרגשות, המילים והמעשים שלנו. לכן טוב שנאזן אותם לכיוון שנרצה מכיוון שהם אלה שיקבעו את גורלנו.

יצירה

העכביש נחשב במקומות שונים בעולם כטוטם של חיזוק אנרגיה נשית יצירתית, ונקרא גם שומר על ידע האלף בית הקדום המתגלם ברשת. כתזכורת להשתמש בשפה הכתובה ובכוח היצירתיות, כך שמילותינו יטוו רשת סביב אלה שיקראו אותן.

אנו מושפעים רגשית ומחשבתית מאינספור גורמים מבפנים ומחוץ לנו: מהמציאות עצמה, מהדברים שקורים לנו, מהאנשים סביבנו, מהאנרגיה שלהם, מהסביבה והחברה, מתנועת כוכבים, מהכוכבים שלנו(אסטרולוגיה), מהחיידקים במעיים שלנו, הכמות הוויטמינים והמינרלים שיש או שחסרים לנו ועוד ועוד. 

טוטם העכביש מזכיר לנו שבתוך כל הקורים של הדברים שאנחנו מושפעים מהם, טוב שנדע שאנחנו יכולים לבחור לאיזה כיוון לטוות את הרשת. כך שנוכל לבחור במחשבה מאפשרת, לזוז, לעשות, ובעיקר להניע את התפיסה שלנו למקום מטיב. 

לכן כשנפגוש עכביש נוכל להתעורר ולשים לב, האם אנו טווים את חלומותינו ושאיפותנו למציאות, האם אנו משתמשים ביכולת היצירתית שלנו לברוא חיים טובים שמחים לנו ולעולם.

כטוטם של יצירה מפגש עם העכביש מזמין אותנו ליצור, מזכיר לנו לטוות חלומות חדשים, לחפש פתרונות למה שכולא אותנו, להשתחרר לגדול, ולטוות קורים בכיוונים שנרצה להלך בהם.

קטגוריות
אימון עצמי מימוש פונטיצאלים עבודה עם טוטמים תרגול רוחני

טוטם צב

טוטם עוצמתי זה מדבר איתנו על מספר נקודות מרכזיות

אמא אדמה, החיבור לאדמה וקרקוע, קצב והגנה פנימית, ואיזון

הצבים הינם החיה העתיקה ביותר מבין בעלי החוליות, הם היוו מסביב לעולם את הסמל הקדום ביותר לכדור הארץ. לפי מסורות אינדיאניות, אנו נולדים מתוך אנרגיית רחמה של האדמה ושאנו מתים אנו חוזרים לקרבה, ציוריי הצב ושיריונו היפייפה סימלו את אנרגיית האם הנצחית הזו שממנה צומחים חיינו

צבים הם אוכלי כל, סתגלנים ובעלי מסוגלויות רבות, לכן גם סימלו בשבטים רבים תזכורת לכך שאמא אדמה מספקת לנו את כל צרכינו

ישנם צבים גם ביבשה וגם במים. צבי ים בוקעים מביצים שמוטלות על החוף, אך מבלים את רוב חייהם ברחבי האוקיינוסים. רק בהגיעם לבגרות מינית, בסביבות גיל 20, הם יזדווגו, והנקבות יחזרו לחוף ולמקום המדויק שבו בקעו כדי להטיל את ביציהן. ממחקרים נמצאה ההשערה שיכולת זו ויכולות ניווט נוספות מדהימות של הצבים, מקורן בעובדה שהם מתואמים בתנועתם לשדה המגנטי של כדור הארץ

השדה המגנטי נוצר בגלל תנועת הגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של אלפי קילומטרים, והשפעתו מגיעה גם לפני השטח ועד לחלל. בין השאר השדה הודף חלקיקים טעונים חשמלית שמגיעים מהשמש בחלקים הגבוהים ביותר של האטמוספרה, (יש שמעריכים שזה אחד מהגורמים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ). היכולת לחוש בשדה המגנטי ולהתמצא במרחב היא בתחושה המתקבלת באיברים, תחושה זו נגרמת כנראה מכיוון שהזווית והעוצמה של השדה משתנים במרחב בהתאם לקווי הרוחב- כך שככל שמתרחקים מקו המשווה (צפונה או דרומה) הזווית והעוצמה של השדה גדלים. דבר זה יוצר חתימה ייחודית לכל נקודה בכדור הארץ, החתימה מתבטאת בתחושה מסויימת. תחושה זו מתקבלת בגוף הצב

הצב הינו מורה לקרקוע, התנהגותו מלמדת אותנו שקיימת בנו היכולת המולדת להתחבר לרגע הזה. הליכתו האיטית והבטוחה מראה לנו שדרך כך שנבטח בקצב הפנימי נוכל להבטיח הגעה למקום שאילו אנו מייעדים. ושלפעמים “הדרך הארוכה ביותר היא הקצרה ביותר”. ומזכיר לנו את היכולת שלנו להתקדם מתוך כוונה ולא להתפזר

הצב מלמד אותנו לסמוך על כך “שהדרך חכמה מהצועד בה”, שהתשובות בתוכנו. ושאם יש עיכובים הם פועלים לטובתנו, גם אם הסיבה בלתי ניראת. נוכל לעצור את המרדף לנשום לליבנו רוך ונעימות ולהמשיך בקצב הלב

טוטם הצב מזכיר לנו שחלק מלהיות קשובים לקצב הפנימי הוא לוודא שלא טעינו בדרך וחשבנו שהחיים הם מירוץ- כי הם לא, ואם הפכנו אותם לכאלה, טוב שנעצור ונחזור לעצמנו לאהבה המדריכה אותנו. לעיתים רק דרך כך נוכל להספיק יותר

מי מנוחות זוהי למידה חשובה שנותנת לנו תרופת הצב. החופש להתקדם על מי מנוחות, לנסוע בקצב, לא למהר ועדיין להגיע בזמן. לנהוג לאט ולהגיע לרמזור כמו כולם, לוותר על הלחץ, גם שהשעון מראה כאילו שנאחר ועדיין להגיע במועד הנכון, לחוות עיכוב ולסמוך על כך שהוא לטובתנו – ולראות את זה נקרש במציאות. לסמוך על הקצב בו הדברים קורים. מכיוון שלשחרר את הדבר שאנו רוצים מכל יאפשר לו להגיע, כמו החוק היקומי שאומר- שמה שנברח ממנו יתפוס אותנו, ומה שנרוץ אחריו יברח

הצב משמש תזכורת לחיבור האדיר והאינסופי שיש בנו לאדמה ולטבע- זה שבנו וזה שמחוצה לנו, וגם את העובדה שנוכל בכל עת לפנות לאדמה לקבל שפע וריפוי

לכן אם נעלמנו בסבך של הזדהות עם רגשות שליליים ותפיסת מציאות קשה, האמנו למחשבות שאינן בוטחות בקיום ובכך פיתחנו חרדות ולחצים הגיע הזמן שנתחבר לתרופת האדמה- נוכחות ברגע הזה, הכאן ועכשיו.נוכל לעשות זאת בכך שכל יום נתבונן מה אנו כן מעריכים בחיינו, ומה טוב במה שניתן לנו. ההתחברות לטוב והכרת התודה תחבר אותנו לתרופת האדמה, ותעלה לנו את הסרטונין. ולאחר תרגול של שבוע ומעלה נתחיל לחוות את החיים אחרת, טובים ומאפשרים יותר. טוב שנתרגל את תרופות הצב ככלי לחיים

הצב כסמלה של האדמה, מזכיר גם את החשיבות שבמגע עם האדמה, הקשורה לאנרגיה היצירתית השוכנת בתוכנו ומחוצה לנו. ומזכיר לנו שבמידה ואיבדנו אנרגיה, או שהפכנו מרחפים או לא מרוכזים, וגם בעת סערה פנימית – טוב שנצעד יחפים על אדמה על מנת לייצר הארכה ולהתקרקע

למעשה ייטיב עם גופנו ונפשנו שנדרוך יחפים על אדמה לפחות פעם ביום. ההשפעה הטובה של הליכה על האדמה נאוצה בין היתר בכך שהמטען החשמלי של האדמה הוא שלילי, (גם עקב פגיעת הברקים בקרקע), לעומת המטען החשמלי של הגוף שלנו שהוא חיובי. כשנצעד יחפים על אדמה תתרחש זרימה של אלקטרונים מהאדמה לתוך גופנו. זרימה זו עוזרת באופן ישיר לריפוי טבעי של דלקות ופצעים, הפחתת סטרס וכאב, מסייעת לשינה איכותית ומגנה מהשפעות של קרינה מזיקה. כל זאת רק מללכת יחפים על האדמה

הצב טומן את ביציו בחול ובכך מלמד על היכולת לפתח את הרעיונות שלנו לפני שאנו מוציאים אותם לאור. לא לרוץ ובכך לפספס אלא להיכנס פנימה להתבונן, לשקול ודרך זה לפעול את הפעולה הנכונה. הצב מדגים לנו את איכויות ההאטה. אנו רואים זאת בחי ובצומח. נוכל להינות מהפרי רק אם נקטוף אותו בזמן כאשר יבשיל, ואם נרצה לגדל גור לא נפריד אותו מהוריו לפני הזמן. בכך מזכיר לנו את ההזדמנות להתפתח בקצב ובעונה הטבעית

הצב מסוגל להתהפך כאשר הוא מונח על גבו דרך שריריי הראש והצוואר החזקים שלו, ולכן יופיע כטוטם שיעזור לנו בזמנים בהם חשוב שנשתמש בראשנו ובידע שלנו כדי לייצב את עצמנו כשעולמנו מתהפך

כאשר נפגוש צב מת או הפוך על גבו ולא מצליח להתהפך בחזרה, ייתכן וזוהי תזכורת שהתרחקנו מהאדמה, שהפרזנו בשימוש בפלסטיק, שהשתמשנו לשווא במוצרים לא מתכלים, שזיהמנו, או זרקנו אשפה במלי לחשוב למחזר או לנקות אחרינו. חשוב שנזכור שאת כל מה שהרסנו נוכל תמיד לתקן. שריון הצבים מהווה למעשה את עמוד שדרה שלהם והצלעות. ומזכיר לנו שכל הדברים מחוברים, כך גם אנחנו וכדור הארץ בו אנו חיים

הצבים יכולים להכניס את כול איבריהם לשיריון, תרופת הצב מזכירה לנו את היכולת שבנו להיכנס פנימה על מנת לצאת החוצה מתוך הדיוק הפנימי. טוטם הצב מעורר אותנו לכניסה פנימה להתבוננות לפני פעולה, לתת לזרימה הטבעית של הדברים לפעול עבורנו

שריון הצב הינו חלק אינטגרלי מגופו, ומורכב מהצלעות שלו, חלק מעצמות הכתפיים, ועצמות נוספות ועוד. החלק החיצוני של השריון מורכב מקשקשים מיוחדים, שמקורם בעורו. חלקו התחתון של הצב מכוסה ומחובר אל שריון הגב ב”גשרים” של עצם. השריון בעצם מחובר לעמוד השדרה של הצב

מדעני גילו ממצאים המעידים שהשריון התפתח כחלק ממנגנון חפירה באדמה וכי מיני צבים קדמונים חיו לפני כ- 260 מיליוני שנה באדמות דרום אפריקה. תנאי המחיה באזור הזה היו קשים מאוד ולכן הצבים פיתחו תכונה פיזיולוגית ייחודית בצורת שריון

התרחבות הצלעות נועדה לחזק את השלד כך שישמש בסיס יציב לאיברי חפירה חזקים. ההתחפרות באדמה אפשרה לצבים להימלט מתנאי המחיה הקשים וכך הם שרדו, הדבר מזכיר לנו את יכולת ההגנה הפנימית ההישרדות הטבועה בנו

קיימת בנו יכולת הגנה פנימית, היא מוטמעת בגופנו, דרך חוויה ריגשית, אינטואיציה או ידיעה פנימית עמוקה. הצב מזכיר לנו שזה קיים בתוכנו. ויכול לבוא לידי ביטוי ביכולת המדוייקת להבחין מתי נכון לנו ללכת ומתי להישאר, ברגעים בהם אנו יודעים בתוכנו מתי טוב שנכבד את רגשותינו וניכנס פנימה, בהתבוננות מודעת על העולם הפנימי שלנו ועוד

שריון הצב הוויה מגוון סמלים עתיקי יומין. במזרח הרחוק, חלקו העליון היווה סמל לשמיים – וחלקו התחתון היווה סמל לארץ- לכן במקומות אלה קסם הצב נחשב כמקשר בין חומר לרוח, המחבר בין העליונים לתחתונים, והשתמשו בו בטקסים לקבלת ברכת שמיים וארץ

הצב מזכיר לנו שהדרך לשמיים עוברת דרך האדמה לכן חשוב שצמיחה רוחנית לא תהיהי מנותקת מהקרקע. לכן אם חוויתם הארה או קפיצה תודעתית, זכרו לתת לגוף מה שהוא צריך, להתקרקע, להתמיד בתנועה טובה ובאכילה נכונה

בזמנים אלה בהם ההתפתחות התודעתית מואצת, חשוב שנטפח את הגוף הפיזי הרי הוא הכלי שיש לנו כאן על האדמה המאפשר את הצמיחה אל האור הפנימי. הקשבה לקצב הפנימי, תנועה, תזונה נכונה, וכל דבר חיובי המקרקע אותנו כמו להיות חלק מקהילה והעמקה וטיפוח מערכות יחסים. אלו כלים אדמתיים רבי עוצמה בצמיחה הרוחנית

תזכורת טובה זו תגיע אלינו בדמות הצב


כל הזכויות שמורות לכוח הריפוי הפנימי - ענבל פוזנר.


אין להעתיק לשכפל, להפיץ להדפיס או לעשות כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב.


תודה :)


לקבלת ידע ותכנים לחיזוק וריפוי עצמי מוזמנים להשאיר כתובת מייל

תפריט נגישות