קטגוריות
טיפול בקושי טיפולים כוח הריפוי הפנימי ריפוי עצמי

טיפול באטופיק דרמטיטיס

טיפול עצמי באטופיק דרמטטיס 

במאמר הבא אסביר על אטופיק דרמטיטיס,

אתן הסברים מנקודת המבט המדעית של הרפואה הקונבנציונלית ודרכי הטיפול שהיא מציעה.

בחלק האחרון של המאמר אתן הסברים על טיפול וריפוי עצמי מאטופיק דרמטיטיס, דרך כלים של רפואות הממפות מחלות לפי קונפליקטים רגשיים (ממחקרו של ד״ר גירד האמר שיסד את הרפואה גרמנית חדשה, ממחקרו של ד׳ר ז׳ילבר רנו שיסד את הריקול הילינג, וממחקרו של ד׳ר קלוד סבה שיסד את הביולוגיה טוטאלית), מתוך הבנה שכל מחלה והפרעה הינה דרך של הגוף להתגבר על קושי ברגש ובנפש.

אם אתם או ילדכם לוקים במחלה תוכלו לעבור ישרות לחלק האחרון של המאמר ולקבל כלים פרקטים להבנה של מה הגוף פותר דרך האטופיק דרמטיטיס וכיצד לעזור לעצמכם או לילדכם לשחרר את התופעה ולזכות בצמיחה שמגיעה אחריה. במידה ותרצו הדרכה אישית תוכלו לפנות אלי אשמח לעזור לכם. 

מה זה אטופיק דרמטטיס

אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית המתבטאת ביובש ובגירוי וגירוד בעור. זוהי היא מחלת עור הקשורה ברגישות יתר של העור לגירויים, היכולה להשפיע על אזורים שונים בגוף, אך היא מצויה בעיקר בפנים, קרקפת, ובקפלי העור כמו במרפקים, ברכיים, פרקי ידיים ובצוואר.

היא מגרדת מאוד ומלווה בפריחה, כאשר נגעים ממושכים של אטופיק דרמטיטיס יכולים לכלול גם עיבוי של העור ומרקם קשקשי

המחלה מתבטאת בהתפרצויות חוזרות ונשנות, ביניהן תקופות של הקלה יחסית מהתסמינים.

מה משמעות השם אטופיק דרמטטיס

משמעות השם אטופיק דרמטיטיס מגיע מיוונית : אטופי = לא טיפוסי וחריג. דרמיס = עור. יטיס = דלקת. למחלה זו שמות נוספים בינהם : דלקת עור אטופית, אקזמה, נוירודרמיטיס, אטופיק דיאתזה, אקזמה של הינקות (infantile eczema), בסנייר פרוריגו (Besnier’s prurigo) אסתמה של העור ועוד.

שכיחותה של אטופיק דרמטטיס

אטופיק דרמטטיס היא אחת המחלות האטופיות הנפוצות ביותר, ובשנים האחרונות שכיחותה בעלייה. 

היא נפוצה מאוד בקרב ילדים ופעוטות אך היא יכולה להתפתח בכל גיל . שכיחותה היא -3%-1% מהמבוגרים בישראל. והיא משפיעה על גברים ונשים באותה מידה. 

לפי הרפואה קונבנציונלית ישנו קשר בין אטופיק דרמטיטיס לבין מחלות אלרגיות אחרות כמו אסטמה ונזלת אלרגית. 

למרות שהמחלה אינה מסוכנת, היא יכולה להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הלוקים בה.

ברפואה הקונבנציונלית היא נחשבת מחלה כרונית. אך לרוב כאשר היא מתפרצת אצל ילדים וילדים קטנים היא חולפת מעצמה. רבים מהילדים מפסיקים להרגיש את התסמינים בגיל הבוגר. אם זאת היא מסוגלת להימשך שנים רבות ואף להופיע מחדש בבגרות.

תסמינים מרכזיים לאטופיק דרמטטיס

התסמינים הנפוצים של המחלה:

1. **אדמומיות ודלקת:** אחת התגובות הראשונות של העור היא אדמומיות. העור הופך לאדום, מתפוצץ ונראה כאילו הוא דלוק.

2. **גירוי ופצעים:** העור המוגון יכול להיות מאוד גירוי, מה שגורם לצורך בגירוד. הגירוד המתמיד יכול לגרום להופעת פצעים וכו׳.

3. **יובש וקילופים:** העור הופך ליובש, קשה ומתקלף. היובש הזה יכול להיות מקור לתחושת גירוי נוספת.

4. **התפרצויות וכוויות:** במקרים מסוימים, העור יכול להראות כאילו הוא כווי או מתפרץ.

5. **הפקפוקים ונוזלים:** לעיתים, יכולים להיווצר הפקפוקים ממלאים בנוזל שכשהם נפוצצים, משחררים נוזל שקוף או צהוב.

6. **העמעום והקשרת העור:** עם הזמן, העור באזורים המוגונים יכול להיות יותר עמום מאשר העור הסביבתי ולהקשרת.

7. **התפרצות זיהומים:** הגירוד המתמיד והפצעים שנוצרים יכולים להיות פורצת דרך לזיהומים בקטריאליים, ויראליים או פטרייתיים.

התסמינים יכולים להיות קלים או קשים, והם משתנים במהלך החיים. הם יכולים להיות מתונים ברוב הזמן ולהתגבר בתקופות מסוימות, כמו בעת מתיחות או חשיפה לאלרגנים מסוימים. 

גורמי הסיכון המשפיעים על התפתחות המחלה לפי רפואה קונבנציונלית:

1. **היבט גנטי**: ברוב המקרים של אנשים הסובלים מדלקת עור אטופית, ניתן לזהות פגם גנטי בשכבת העור החיצונית. לדוגמה, פילגרין הוא חלבון מרכזי המסייע בהקניית הקשיונות לשכבה העליונה של העור ובשמירה על רמת הלחות שבה. כאשר ישנו פגם בגן האחראי ליצירת הפילגרין, העור יהפוך לפגיע יותר, יאבד את לחותו ויהפוך לפרוז. התוצאה היא עור יבש, פגיעות במחסור העור והפרעה באיזון החומציות שלו.

2. **מערכת החיסון**: הגורם המרכזי להתפתחות דלקת עור אטופית הוא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון לאלרגנים ולחיידקים המגיעים לעור. התגובה הזו מובילה להתרחשות תהליך דלקתי בעור, המתבטא בגרד, אדמומיות, פצעים ויובש.

3. **הסביבה**: הסביבה בה גדלים וחיים בה משפיעה על התפתחות המחלה. “תורת ההיגיינה” מצביעה על הקשר בין סביבה סטרילית לבין התפרצות המחלה. לפי הרפואה הקונבנציונלית כאשר מערכת החיסון אינה מתמודדת עם מגוון מיקרואורגניזמים בתחילת החיים, היא עלולה להגיב בצורה מוגזמת בהמשך החיים.

4. **המיקרוביום של העור**: המיקרוביום הוא האוסף של החיידקים החיים על העור שלנו. בעשור האחרון התבררה השפעתו הרבה של המיקרוביום על בריאות העור. השכיחות של חיידק הסטפילוקוקוס הזהוב, המזיק במיוחד, היא גבוהה במיוחד אצל אנשים הסובלים מדלקת עור אטופית, וזה מוביל להתרחשות תהליכים דלקתיים בעור.

התפשטות המחלה משתנה בהתאם לגיל האדם:

  • • בתינוקות (החל מגיל שני חודשים) התפרצות המחלה לרוב מתרכזת בעיקר באזור הקרקפת, בחלק הקדמי של הפנים ובאזורים הישרים של הגפיים, כמו הברכיים והמרפקים.
  • • אצל ילדים בגילאי 2 ומעלה, ההתפרצות מגיעה בעיקר לקיפולים בגוף, כולל הצוואר והגומות של המרפקים והברכיים.
  • • אצל מבוגרים, התפשטות המחלה יכולה להיות משתנה: לעיתים היא מתרכזת בקיפולים כמו אצל הילדים, אך לעיתים תהיה התפרצות מקומית סביב העיניים, בכפות הידיים או התפשטות באזורים הישרים של הגפיים, כמו הברכיים והמרפקים.

אטופיק דרמטטיס והדבקה

אין שום סיכוי הדבקה באטופיק דרמטטיס היות וזוהי אינה מחלה מידבקת. 

גורמים שלפי הרפואה הקונבנציונלית עשויים להגביר את הסיכון להחמרה במחלה:

  • חשיפה לאלרגנים שבאוויר או במגע ישיר – כמו אבק, חיות מחמד, מזונות מסוימים כמו ביצים, בוטנים או חלב, במיוחד אצל אנשים הרגישים לאלרגנים אלו.
  • חומרים המגרים את העור, דוגמת סבונים ודטרגנטים.
  • חשיפה לווירוסים, פטריות או עובש.
  •  הזעה במהלך פעילות גופנית.
  • מתח וסטרס.

עם זאת, כדאי להדגיש שאף על פי שהגורמים הללו יכולים להשפיע, הם לא תמיד גורמים להחמרה חמורה במחלה.

בנוסף, נמצא כי ישנה רמה גבוהה של חיידק הסטפילוקוק הזהוב על עורם של אנשים הסובלים מדלקת עור אטופית, אף על פי שהעור שלהם נראה תקין. כאשר החיידק הזה מתרבה בצורה מוגברת, הוא יכול לגרום להחמרות במחלה.

סיכונים באטופיק דרמטטיס

זוהי מחלה שאינה מסכנת את חיי החולים בה, אבל במקביל היות ומדובר בתופעה שלרוב הינה ממושכת, היא בעלת סיכון ממשי לפגוע באיכות החיים של הלוקים בה. 

בנוסף בהתפרצויות חריגות בהם הגרד קשה והפריחה מופיעה בכל הגוף, ישנה סכנה של אובדן נוזלים חיוניים והפרעה ביכולת של הגוף בוויסות של חום.

איך אטופיק דרמטיטיס משפיעה על היומיום?

הגרד המתמיד הנלווה לאטופיק דרמטיטיס יכול להוביל לבעיות בשינה, להפחתת איכות השינה ולקושי בהתמקדות במהלך היום, בין אם בלימודים או בעבודה. המחלה עשויה להגביל את היכולת לבצע פעילות גופנית ולהשפיע על הרווחה הכללית. מחקרים אחרונים הצביעו על קשר בין המחלה לבעיות כמו הפרעות קשב, דיכאון, חרדה והיפראקטיביות, במיוחד בקרב ילדים.

לא רק המטופל עצמו מושפע מהמחלה, אלא גם הסביבה הקרובה אליו, ובמיוחד המשפחה, המרגישה את ההשפעה הרחבה של המחלה על החיים היומיומיים.

טיפולים קונבנציונלים באטופיק דרמטטיס:

הטיפול בדלקת העור האטופית מתבצע באמצעות שילוב של התנהגות יומיומית, טיפולים רגילים והתערבות במצבים של החמרה.

• הימנעות גורמים היוצרים גירוי עורי: הרפואה ממליצה להימנע מגורמים המגרים את העור, כמו בגדים צמודים, צמר, חומרי ניקוי חזקים, בשמים וחשיפה לדשא.

• שמירה על לחות העור: לחות העור היא הגנה קרדינלית. אחרי רחצה במים פושרים ובאמצעות סבון מתאים, לשמן את העור בלחות או שמנים ייעודיים.

• טיפול בגרד: הגרד הוא אחת הבעיות המרכזיות בדלקת העור האטופית. ישנם תרופות שמטרתן להקל על הגרד, אך הן לא תמיד יעילות ולא מתאימות לכל החולים. בהמשך המאמר נדבר על כלים לריפווי עצמי שלהם יש סבירות גבוה יותר להשפיע לטובה.

*במקרים של דלקת עור אטופית חמורה הרפואה הקונבנציונלית מציעה טיפולים מתקדמים יותר, כמו פוטותרפיה או תרופות ביולוגיות ועוד.

הסיבות להתפרצות אטופיק דרמטטיס לפי רפואות הרואות במחלה ריפוי של קונפליקט רגשי:

המילה “אקזמה” ביוונית מתארת את התחושה של “רתיחה” או “בעבוע”, והיא מתייחסת לתגובה הפיזית שהעור מגיב בה. כאשר מתבוננים בהתקפים של המחלה לאורך השנים, ניתן לראות מחזוריות ולזהות את הטריגרים הגורמים לה.

אטופיק דרמטיטיס מתפתחת בשכבת האפידרמיס של העור – בשכבה החיצונית / העליונה של העור היא מופיעה כריפוי של הגוף וכתגובה לקונפליקטים של פרידה. 

זהו קונפליקט של פרידה בהקשר לזמן ומקום, ומוסבר כקונפליקט של : ” אני לא רוצה להיות כאן, בזמן הזה ובחלל הזה” 

הקונפליקט המרכזי הוא קונפליקט של פרידה פיזי או רגשי שלעיתים קשור לחוויות מהעבר, כמו פרידה מהורה או מקשר חשוב.

הקונפליקט יכול להיות פרידות מקשרים חשובים בחיים, אך גם פרידות נוספות כמו מעבר דירה מעיר לעיר במידה והם נחוו כמשמעותיים, ועוד 

במקרים מסוימים, הקונפליקט יכול להיות קשור לחוויות בהריון, כמו חשש מפגם גנטי או פחד מהפסד. במקרים אחרים, הקונפליקט יכול להיות קשור לרצון להימנע ממגע פיזי או להיפרד ממקום מסוים.

מתי מופיעה האטופיק דרמטטיס מבחינת הקונפליקט הרגשי

כל פריחות העור שמתפתחות באפידרמיס, כולל אטופיק דרמטיטיס, הן סימפטום שמופיע בשלב הריפוי מקונפליקטים של פרידה.

המחלה מתגלה בשלב הריפוי, המשמעות של זה היא שהיא למעשה מתפרצת רק לאחר שהקונפליקט נפתר.

במידה והיא מתמשכת, זה מעיד על טריגרים חוזרים שמחזירים את הגוף לשלב הקונפליקט.

טיפול עצמי באטופיק דרמטטיס

אטופיק דרמטיטיס זה סימפטום של שלב הריפוי מקונפליקט של פרידה. לכן צריך לחפש את הקונפליקט כמה שבועות או חודשים לפני התפרצות הפריחה והגרד.

טיפול באטופיק דרמטטיס אצל תינוקות וילדים

בהופעת האטופיק דרמטטיס אצל תינוקות וילדים קטנים יתכן ומדובר בקונפליקט של אחד ההורים, כאשר ההורה חווה קונפליקטים פתאומיים של פרידה או אובדן לא צפויים , כמו הפסקה של מגע פיזי רצוי, פרידה כואבת, פחד מפרידה או פחד לאבד מגע רצוי, או הצד השני- רצון עז להשתחרר ממגע פיזי לא רצוי. 

לפי הרפואה החדשה כדאי לבדוק אם האמא חוותה פרידה בזמן ההריון. 

לכן בבואנו לטפל בילדינו נוכל לבדוק מה היה בהריון. אולי משהו נפטר או היה חשש לחיו של מישהו? יתכן שהחוויה היתה פחד מפרידה או רצון להיפרד. 

בנוסף יתכן שזוהי לא רק פרידה אלא קונפליקט המשלב פרידה עם חוויה של ״אני לא רוצה להיות בזמן הזה ובחלל הזה״ . כך שהפרידה היא בהקשר של חלל או זמן, כמו פרידה התלויה במרחק פיזי, לדוגמא: לא בהכרח מריבה או הפרדות בין ההורים, אולי עזיבה לצורך מילואים או טיול וכדומה.

דוגמאות לטיפול דרך מציאת הקונפליקט של האטופיק דרמטטיס

אדם שהתעסק בחקר סרטן מנקודת מבט מאוד פסימית בכל הנוגע להמשך החיים במחלה, חווה התפרצות של האטופיק דרמטטיס על הרגליים לאחר שאימו הודיעה לו שמצאו אצלה סרטן מפושט (הרגליים ברפואה החדשה ובריקול מצביעים על קשר עם אמא- והידיים על אבא). ברגע שהבין את ההקשר הפסיק הגרד. (ובלי קשר בהמשך גם אמו נרפאה מהסרטן). 

דוגמאת מקרה נוסף : ילד שאמו עברה ניתוח בינקותו, ולא פגשה אותו לאחר מכן פיתח אטופיק דרמטיטיס. אדם שפיתח אטופיק דרמטיטיס לאחר שאביו נפטר.

קיימות אפשרויות לקונפליקטים הקשורים בחוויה שמקורה בעוברות: חשש לפרידה בין ההורים בזמן ההריון, או מריבה משמעותיות או מרחיקה בין ההורים. 

יתכן שהאטופיק דרמטיטיס תופיע בעקבות זאת שאחד ההורים חווה פרידה כלשהי או שההריון לווה בחששות שיקרה משהו לעובר ויצטרכו להיפרד ממנו.

ניתן שהחוויה נוצרת בהריון עקב ההריון, כמו לדוגמא עקב חשש לפגם גנטי. היות ובדרך כלל שיש פגם גנטי מקבלים המלצה של להפיל (כמובן תלוי בסוג הפגם) ויתכן שהאם חוותה חשש כזה. 

לעיתים הקונפליקט מחובר לחוויה של נפרדות, תחושה של חוסר חיבור, יכול להיות לדוגמא אצל האם במהלך ההריון ואף לפניו.

פענוח אטופיק דרמטיטיס בילדים

כאשר אטופיק דרמטטיס מופיע בילדות ניתן לבדוק לפי גיל הילד, לדוגמא ילד שהתפרץ אצלו בגיל חמש, ניתן לבדוק מה נחווה בחודש החמישי בהריון, איזה פרידה היתה שם.

כאמור הגורם הוא קונפליקט של פרידה והסימפטומים הם של שלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר.

פיענוח הקונפליקט של האטופיק דרמטיטיס ככלי לריפוי עצמי

ההופעה של המחלה במיקום שבו היא מתפרצת יכולה לגלות לנו גם את הקונפליקט שהיא פותרת.

לדוגמא כאשר מופיע על גב כפות הידיים זה מצביע בד”כ על כך שהקונפליקט היה בהקשר למישהו (או משהו) שהחולה רצה להרחיק ממנה, להיפטר ממנו, להעיף אותו הצידה וכדומה. במצב שכזה כדאי לחפש מה נחווה קצת (כמה ימים או כמה שבועות) לפני שהופיעו הסימפטומים. מבחינת תהליך הריפוי העצמי זה יעזור לגלות מי או מה גרם לקונפליקט, ויסייע למצוא מהו הטריגר שלא להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

דוגמא להופעה של האטופיק דרמטטיס על העפעפיים : היובש בעפעפיים הוא בד”כ כמו יובש באפידרמיס, כלומר קונפליקט של פרידה ויזואלית. זה יכול להיות אובדן קשר עין עם אדם שהחולה רצה לראות או פחד מאובדן של קשר עין, או רצון לא לראות מישהו. כאשר הגרד הוא בד”כ סימפטום של שלב הריפוי. 

נקודות חשובות לטיפול העצמי באטופיק דרמטיטיס

חשוב לזכור שהסימפטומים מופיעים רק בשלב הריפוי, כלומר לאחר שהקונפליקט של פרידה נפתר.

הדרך לטיפול וריפוי עצמי היא דרך ההיזכרות, ההבנה של מה היה, מהי הפרידה שנחוותה בהקשר של הזמן והמקום. הדרך לעשות זאת היא  לחפש את הקונפליקט כמה שבועות או חודשים לפני התפרצות הפריחה והגרד, לעיתים זה יכול להיות טריגר שנחווה לפרידה או נפרדות שקרו כמה שנים אחורה.

בבואנו לטפל דרך התודעה – בהיזכרות והבנת הקונפליקט – חשוב שנביא חמלה וחוסר אשמה להתבוננות שלנו.

גם אם מדובר בטיפול בילדנו על קונפליקט שאנחנו חווינו. המערכת הביולוגית ייצרה בעורנו את האטופיק דרמטיטיס מתוך חוכמת הגוף והצורך לשחרר אנרגיה רגשית, לכן חשוב שנתמוך בעצמנו בתהליך ההבנה והפענוח. עין טובה ומבט חומל הם כלים חשובים לתהליך שכזה. 

לסיכום

אטופיק דרמטטיס היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית, המגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם.

ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מאטופיק דרמטטיס אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
חיבור לקסם הפנימי טיפול בקושי טיפולים ריפוי עצמי

טיפול בויטיליגו

טיפול בויטיליגו

במאמר הבא אסביר על מחלת הויטיליגו, אחלוק ידע מדעי, מחקרי ומקצועי.

אסביר על הדרכים שבהן הרפואה הקונבנציונלית רואה את הויטיליגו והסיבות הגורמות להתפרצות המחלה, ואתן כלים וידע מעולמות רפואה הוליסטית לטיפול וריפוי עצמי מויטיליגו. בסוף המאמר אכתוב כלים של ריפוי עצמי בויטיליגו.

מה זה ויטיליגו

ויטיליגו היא תופעה גופנית שבה העור מאבד את הפיגמנט הטבעי שלו ומצויר בכתמים בהירים. 

הסיבה להופעת הכתמים הבהירים היא התקפה של הגוף על המלנוציטים

המלנוציטים – הם התאים בגופנו שאחראיים על יצירת המלנין, שהוא הפיגמנט המעניק לעורו את צבעו.

הכתמים הלבנים על העור נוצרים בדרך כלל כתוצאה ממחלה אוטואימונית, כאשר הגוף תוקף את אותם מלנוציטים, ובעקבות התקיפה, התאים לא מסוגלים לייצר את המלנין(שאחראי על צבע העור וצבע השיער) והתוצאה היא הופעת הכתמים הבהירים.

הויטיליגו גורמת לכך שהאזורים הבהירים או חסרי הצבע הולכים וגדלים. וההשפעה של זה יכולה לנדוד לכל חלקי הגוף והשיער כולל החלקים הפנימיים בחלל הפה. להשפיע על העור בכל חלק בגוף, התפשטות הויטיליגו עלולה להשפיע גם על השיער ועל החלק הפנימי של הפה. 

ההשפעה הסוציולוגית והרגשית של הויטיליגו 

ויטיליגו היא תופעה לא מדבקת שאיננה מסוכנת.

התופעה נפוצה יותר אצל בעלי עור כהה, עליהם היא גם ניכרת במראה כמשמעותית יותר אך עם זאת היא יכולה להופיע אצל כל גוווני העור. 

המחלה משפיעה לא רק על העור, אלא גם על התחושה העצמית של החולה. להופעת הויטיליגו עשויה לייצר לחץ ודחק אצל החולים על ידי כך שגורמת להרגשת אי נוחות חברתית. עד לרמה שבחברות מסורתיות ובמקומות מסוימים בעולם, כמו בהודו, חולי ויטיליגו עלולים להימנע מהחברה בשל המחלה.

שמות שונים לויטיליגו

ויטליגו מכונה גם “לויקודרמה” או “בהקת”, ויש המכנים אותה “בהרת”.

אחוז הסובלים מויטיליגו

בין 1% ל-2% מהאוכלוסייה נתקלים בתופעת הוויטיליגו במהלך חייהם. 

כחצי מהחולים מתמודדים עם המחלה כבר בגיל צעיר, לפני גילאי ה-20. 

האם הויטילגו היא תופעה גנטית ?

לפי כל הרפואות ההוליסטיות התשובה היא לא.

אך עם זאת כאשר מחפשים את הגנטיקה, נמצא שבכ-20% מהמקרים ישנו בן משפחה אחר שגם הוא סבל מהמחלה, במקביל נמצא כי חלק מהחולים מתמודדים גם עם מחלות אוטואימוניות נוספות.

עם זאת חשוב לציין כי הוויטיליגו היא תופעה מסתורית עבור הרפואה והמדע הקונבנציונלי.

חלק מהמדענים רואים בה תוצאה של תגובה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את תאי הפיגמנט שלו. אחרים טוענים שהגורם הוא הצטברות של חומרים ש”משיבים” את התאים האחראיים על צבע העור. 

התפרצות המחלה לפי הרפואה הקונבנציונלית 

הגורמים לויטיליגו אינם ברורים למדע, אך ישנם שני השערות עיקריים מבחינת הרפואה הקונבנציונלית (בהמשך אסביר על הגורמים ההוליסטיים להתפרצות ויטיליגו הכלים לרפא אותה):

1. **תגובה אוטואימונית** – המערכת החיסונית תוקפת את המלנוציטים של הגוף, התאים האחראיים לצבע העור. זהו הסוג השכיח יותר של המחלה, וישנה קשר עם מחלות אוטואימוניות אחרות.

2. **כימיקלים מקצות העצבים** – בסוג הפחות נפוץ של המחלה, כימיקלים שמשתחררים מהעצבים בעור עשויים להרוג את המלנוציטים. 

המחלה יכולה להתפרץ בפתאומיות, להתפשט במהירות ואז להיעצר. הכתמים הבהירים יכולים להיות קטנים או נרחבים, והם יכולים להופיע בכל חלק בגוף.

לא מעט חולים מדווחים שהמחלה התפרצה אצלם לאחר אירוע משמעותי או טראומטי, כמו תאונה או מתח רגשי.

טיפול קונבנציונלי בויטיליגו

הטיפול בוויטיליגו מתבצע בהתאם למידת ההתפשטות ולצורך האישי של החולה. בעלי עור בהיר יכולים להרגיש שהמחלה פחות בולטת. אך אצל אנשים עם עור כהה, הכתמים הלבנים הם בולטים ומטרידים יותר.

**פוטותרפיה:** הטיפול באמצעות אור UVB הוא הכי יעיל כאשר הכתמים ממוקדים באזור הפנים והצוואר, ובמיוחד אם המחלה קיימת פחות מעשור. הטיפול מתבצע באמצעות מנורות UVB NARROWBAND, המשדרות אור בתחום הצר של 311-313 ננומטר. הטיפול כחלק מסל הבריאות בישראל.

**תכשירי הכהיה:** קרמים כמו Protopic או Elidel יכולים להציע הקלה קלה, אך התוצאות אינן עקביות. השילוב של הקרמים עם טיפול UVB NARROWBAND יכול להגביר את היעילות.

**דפיגמנטציה:** במקרים בהם הוויטיליגו מכסה אזורים גדולים מאוד, יש אפשרות לבצע טיפול שמטרתו להבהיר את האזורים הבריאים של העור. הטיפול מתבצע באמצעות המשחה benoquin cream 20%, אשר מסייעת בהבהרת העור באופן מהיר. המשחה איננה זמינה לרכישה בישראל.

הרפואה הקונבנציונלית לא מצאה פיתרון מלא לויטיליגו והטיפול הוא על הסימפטומים ולא על הסיבה להיווצרותה, אך חשוב לזכור שהגוף לא טועה ולא בוגד ולמעשה מייצר ויטיליגו כפתרון ביולוגי לקונפליקט רגשי.

ההסבר להופעת הויטליגו כפתרון של הגוף  : 

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, והוא מורכב משלוש שכבות עיקריות: אפידרמיס, דרמיס והיפודרמיס. האפידרמיס היא השכבה החיצונית, ובה תאים מתחלקים ומתרבים באופן תדיר. באפידרמיס נמצאים גם מלנוציטים, האחראיים לייצור המלנין, הפיגמנט המקנה לעורו את צבעו.

לפי התגליות של ד”ר האמר מייסד הרפואה החדשה, מחלות העור המתפתחות באפידרמיס נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה. כאלה יכולים לכלול פרידה פתאומית, פחד מפרידה, או רצון להימנע ממגע פיזי לא רצוי. כאשר הקונפליקט פעיל, ישנו אובדן מיקרוסקופי של תאים באפידרמיס. אך ברגע שהקונפליקט נפתר, התחלואה מתחילה והאזורים הפגועים בעור מתחדשים, מה שגורם בשלב הריפוי לפריחה ורגישות באותם אזורים.

הקונפליקטים הרגשיים הקשורים להופעת הויטליגו : 

הוויטיליגו שמגיעה לביטוי בכתמים לבנים על העור, אינה רק תוצאה של תהליכים ביולוגיים, אלא פיתרון של הגוף לקונפליקטים רגשיים הקשורים לפרידה או לרצון להיפרד.

( כל הקונפליקטים שמשפיעים על שכבת האפידרמיס בעור הם קונפליקטים של פרידה )

לפי הרפואה הגרמנית החדשה, הריקול הילינג וכל הרפואות הממפות את מחלות הגוף כפתרון, הוויטיליגו אינו תוצאה של תהליך פיזיולוגי, אלא תהליך פיזיולוגי כתוצאה מקונפליקט לא פתור וחוויה רגשית עמוקה. 

הגורם להופעת הויטיליגו

הגורם המרכזי להופעת הוויטיליגו הוא חוויה של פרידה ברוטאלית או קשה. זו יכולה להיות חוויה של אובדן פתאומי, כמו מות של בן משפחה או יקיר, או חוויה של התעללות פיזית או רגשית. 

הכתמים ללא הצבע שמתפתחים בעור במהלך הקונפליקט הם הביטוי החיצוני לפגיעה הפנימית. ומסמלים את הרצון הביולוגי והרגשי להתנקות או להלבין את עצמו מחוויה מסוימת. 

האינסטינקט הביולוגי של האדם מגלה את הרצון הזה להתנקות מהחוויה הכואבת או המלוכלכת : הרצון להלבין, לטהר, להתנקות ממשהו. 

אדם המרגיש כל כך מלוכלך ממשהו ורוצה להתנקות מהחוויה הזו. 

זהו תהליך המתרחש בעומק התודעה ובתת-המודע, ומשפיע על הגוף הפיזי, כפיתרון ביולוגי.

סימפטומים שיכולים להסביר את הקונפליקט

הוויטיליגו יכול להופיע באזורים מסוימים בגוף, המיקום שבו הופיע לראשונה הכתם חסר הצבע מצביע על המקום בו האדם חווה את הקונפליקט. 

גרד הוא סימפטום אופייני לשלב ריפוי בהרבה סוגי קונפליקטים, כולל קונפליקטים שפוגעים בעור כמו בויטיליגו. ונוכל לזהות את הקונפליקט דרך הגרד- במידה והגרד והכתמים הלבנים מופיעים בדיוק באותו מקום, הם קשורים לאותו הקונפליקט.

הכתמים הלבנים מופיעים בשלב האקטיבי של הקונפליקט. שהקונפליקט ניפתר, תופיע בחצי הראשון של שלב הריפוי פריחה על העור (סקרלטינה) ובחצי השני של שלב הריפוי (אחרי משבר הריפוי- הפריחה) תהיה חזרה הדרגתית ואיטית של הפיגמנטציה.

נקודות חשובות לטיפול בויטיליגו

בבואנו לטפל בויטיליגו יש להתייחס לאזור בו נוצרת הבהרת.

איפה הופיע בגוף ״הרצון להלבין״. היות והמחלה פוגעת במלטונין כדאי לבדוק ירידה בערך עצמי הקשורה לאזור.

לדוגמא : ויטיליגו שהתחיל בעפעף יכול להצביע על קונפליקט של פרידה ויזואלית.

דוגמאות שבהם הגוף ייצר ויטיליגו כפיתרון : 

מייקל ג׳קסון שחווה התעללות ברוטלית מהוריו

ילדה שראתה את סבתא של אמא שלה ברגע פטירתה ואז ראתה את האם מבצעת עליה החייאה לאחר שכבר הייתה מתה

אנשים שחוו התעללות מינית

מה קורה כאשר הקונפליקט נפתר (כאשר רואים מה היה הקונפליקט ועושים את העיבוד הרגשי)

כאשר הקונפליקט נפתר, העור מתחיל להראות סימנים של ריפוי. בשלב הראשון של הריפוי, ייתכן ותופיע פריחה על העור, המכונה סקרלטינה. בשלב השני של הריפוי, לאחר משבר הריפוי, התהליך של החזרת הפיגמנטציה באזור מתחיל. זהו תהליך איטי, אך הוא מצביע על התחלת ההתאוששות הפיזית והרגשית מהקונפליקט.

לסיכום

הוויטיליגו הוא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. הוא מגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מויטילגו אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
טיפול בכאב טיפול בקושי טיפולים ריפוי עצמי

טיפול באכילה רגשית

טיפול באכילה רגשית

אכילה רגשית היא שימוש מופרז באוכל כדי להתמודד עם רגשות שליליים, כגון חרדה, עצב, כעס או בדידות. זה יכול להוביל לאכילה מופרזת, אכילה חסרת שליטה או אכילה של מזונות לא בריאים, בכמויות גדולות עד כאב.

טיפול עצמי באכילה רגשית

שאנו באים לטפל בעצמנו בבעיה של אכילה רגשית ראשית חשוב שנדע להוריד כל ביקורת עצמית או אשמה על התופעה הזו שמתחוללת בנו באופן טבעי. כי למעשה אותם רגשות רק מחזקים את הנטייה לבולמוסי אכילה ולא תומכים בנו בדרך להיחלץ ממנה.

בנוסף הטיפול מתחיל בהבנה שזו תגובה גופנית שניתן לתת לה מענה דרך נתינת מקום לרגשות שלנו.

שנית טוב שנזהה את הגורמים ותסמינים, את האותות המצוקה שיש בגוף לפני שמופיע הבולמוס.

התסמינים של אכילה רגשית כוללים:

  • אכילה מופרזת
  • אכילה של מזונות לא בריאים
  • תחושת אשמה או בושה לאחר האכילה
  • תחושת חוסר שליטה על האכילה
  • תחושה של ריקנות או עייפות לאחר האכילה
  • עלייה במשקל

באיזה גיל סובלים מאכילה רגשית : 

אכילה רגשית יכולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים, אבל היא שכיחה יותר בקרב נשים צעירות.

מה הגורמים לאכילה רגשית

הגורמים לאכילה רגשית יכולים להיות רבים ומגוונים, כולל:

  • היסטוריה של טראומה או התעללות
  • חרדה או דיכאון
  • לחץ
  • בעיות ביחסים
  • דימוי גוף נמוך
  • גורמים גנטיים

הדחף לאכול לא מגיע מהראש שלך. זה בא מהגוף שלך. המערכת העצבים שלך מזהה מצוקה ומעוררת את הדחף לאכול כי זה הדרך היחידה שהיא מכירה לווסת את עצמה.

סימני המצוקה

כשמנסים לטפל בדחפי אכילה הרסניים, חשוב להתחיל להכיר את הסימנים של מצוקה כפי שהם מופיעים בגוף. אלה יכולים לכלול:

  • תנועות מהירות
  • סטרס
  • חוסר צלילות
  • ערפול חושים
  • ניתוק
  • ריחוף
  • דחף לנקות
  • עצבנות
  • אי שקט
  • עוקצנות
  • חוסר סבלנות
  • האטה
  • חשש
  • אדישות
  • עצבות

מה כדאי לעשות ברגע שמזהים את המצוקה

ברגע שמזהים את סימני המצוקה, אפשר להתחיל לעצור את האוטומט הישן של ישר לגשת לאוכל. להזכיר לגוף והכרה שאכילה היא לא הדרך היחידה להתמודד עם מצוקה. 

וחשוב גם לזכור שזה בסדר לאכול כדי להירגע לפעמים. 

עם זאת, חשוב לא לתת לאכילה להיות כלי ההתמודדות היחיד שלך.

כלים לעזרה עצמית בהתמודדות עם אכילה רגשית

להלן חמישה כלים שיכולים לעזור להתמודד עם אכילה רגשית:

  1. הכרת הרגשות – והכרה ברגשות. 

אחד השלבים החשובים ביותר בהתמודדות עם אכילה רגשית הוא להכיר את הרגשות שלך. מה את/ה מרגיש/ה? מתי את/ה מרגיש/ה את זה? מה גורם לך להרגיש ככה? ברגע שאת/ה מבין/נה את הרגשות שלך, אפשר להתחיל לפתח מנגנוני התמודדות יעילים.

  1. מציאת דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות שלך. אכילה היא לא הדרך היחידה להתמודד עם רגשות שליליים. ישנן דרכים רבות אחרות, כגון פעילות גופנית, כתיבה, מדיטציה או סתם זמן עם חברים ומשפחה.
  2. יצירת שגרת אכילה בריאה. אכילה בריאה יכולה לעזור לך להרגיש טוב יותר פיזית ונפשית. 
  3. קבלה עצמית – לקבל את עצמך. 
  4. אחד הגורמים העיקריים לאכילה רגשית הוא חוסר קבלה עצמית. ושימוש באוכל כדי לנסות למלא את החסר. 

אכילה רגשית היא מנגנון התנהגות שאנו מפתחים על מנת להתמודד עם רגשות לא נעימים, והיא נפוצה ויכולה להיות נורמאלית ולא פוגעת בבריאות כאשר היא מתקיימת במינונים סבירים. אך אם אכילה רגשית מתחילה להשתלט על חיינו, זו קריאה פנימית חשובה לטפל בעצמנו ובמה שהתודעה שלנו פותרת דרך יצירת האכילה הרגשית.

יש שלוש רמות של הימנעויות לאכילה רגשית:

  • הימנעות פיזית: זוהי הימנעות מאכילת מזונות מסוימים, למשל פיצה או מתוקים.
  • הימנעות מנטלית: זוהי הימנעות ממחשבות על אכילה, למשל “אני לא צריכה לאכול עוד מתוק היום”.
  • הימנעות רגשית: זוהי הימנעות מרגשות לא נעימים, למשל עצב, כעס או חרדה.

כדי להתמודד עם אכילה רגשית, חשוב לטפל בכל שלוש הרמות של הימנעויות. ראשית, אנחנו צריכים להפסיק להימנע מאכילת מזונות מסוימים. לאחר מכן, אנחנו צריכים להפסיק להימנע ממחשבות על אכילה. לבסוף, אנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רגשות לא נעימים בצורה בריאה.

טיפול באכילה רגשית הוא לא תהליך קל, אבל הוא אפשרי. 

טיפים לטיפול עצמי באכילה רגשית

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור להתמודד עם אכילה רגשית:

  • זיהוי טריגרים : מה מעורר בך את הדחף לאכול? 

כאשר אנו יודעים מהם הטריגרים שלנו, אנו יכולים להתחיל לפתח אסטרטגיות להתמודד איתם.

  • זיהוי סימנים של מצוקה. 

מהם הסימנים הפיזיולוגיים והרגשיים שעולם חווה כאשר את/ה מתמודד/ת עם מצוקה? 

ברגע שמבינים את הסימנים של מצוקה, אפשר להתחיל להרגיע את עצמך לפני שמגיעה הנקודה שבה מרגישים שחייבים לאכול.

  • מציאת דרכים אחרות להתמודד עם מצוקה. 

ישנן דרכים רבות אחרות להתמודד עם מצוקה מלבד אכילה, כמו פעילות גופנית, כתיבה מדיטציה או שיחה עם חבר. חשוב לבדוק ומצוא מהי הדרך שעוזרת לך.

  • סבלנות : 

זה לוקח זמן ללמוד להתמודד עם אכילה רגשית, וחשוב לא להתייאש אם לא רואים תוצאות מיד. שממשיכים לעבוד על זה, מגיעות התוצאות.

אנו רוצים ללמוד לקבל את התנועות הפנימיות באהבה, לזכור שאנו רוצים לנהל את האכילה רגשית.

חשוב לזכור

ההתקדמות בחיים אינה לינארית. היא לא קווית או חד-כיוונית. יש הרבה עליות וירידות, מהמורות ופיתולים. לפעמים אנחנו מרגישים טוב, ולפעמים אנחנו מרגישים רע. זה בסדר גם כשמדובר באכילה רגשית ובולמוסים. לכן זה משהו שאנחנו יכולים ללמוד לנהל.

ישנם דברים שניתן לעשות כדי להפחית את כמות התקפי האכילה והאכילה הרגשית שלנו. אנחנו יכולים ללמוד לזהות את הטריגרים שלנו, לפתח מנגנוני התמודדות בריאים, ולטפח דימוי גוף חיובי.

עם זאת, חשוב לזכור שאכילה רגשית ובולמוסים הם חלק מהחיים, ואנו יכולים ללמוד לנהל אותם בצורה בריאה.


תהליך ולא יעד

להשתחרר מאכילה רגשית הוא תהליך, לא יעד. זה לא משהו שאנחנו יכולים לפתור, אבל זה משהו שאנחנו יכולים לנהל. 

האכילה הרגשית היא לא הבעיה, אלא התגובה שלנו לבעיה. 

ניתן למצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הרגשות שלנו, כך שלא נצטרך להשתמש באוכל כמנגנון התמודדות.

שלושת המפתחות החשובים ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית הם:

  1. חמלה. 

חמלה כלפי עצמנו היא חשובה מאוד בתהליך ההחלמה. אנחנו צריכים ללמוד לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, כולל הפגמים שלנו. נוכל להיות סלחניים כלפי עצמנו כשאנחנו טועים.

  1. סקרנות. 

להיות סקרנים לגבי עצמנו ורגשותינו. ללמוד להכיר את עצמנו טוב יותר, כולל הטריגרים שלנו ואיך אנחנו מגיבות ומגיבים אליהם.

  1. חיבור. 

לחבר את עצמנו לרגשות שלנו, לעצמנו ולאחרים. למצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הרגשות שלנו, ואם הדחפים הפנימיים שלנו למלא איזה חוסר כמו פעילות גופנית, מדיטציה או תחביבים.

לסיכום

הדרך להתמודד עם אכילה רגשית היא לא קלה, אבל היא אפשרית. עם חמלה, סקרנות וחיבור, ניתן  להשתחרר מהאכילה הרגשית, לחקור מה משפיע אלינו ומה אנחנו באמת מרגישים ולחיות חיים בריאים ומאושרים יותר.

אם אתם סובלים מאכילה רגשית אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
Uncategorized טיפול בכאב טיפולים כוח הריפוי הפנימי ריפוי עצמי

טיפול בקוליטיס

קוליטיס

(Ulcerative Colitis)

במאמר הבא. אסביר על דרכי הטיפול בקוליטיס, על הסביבה שבגינה הגוף יצר את הקוליטיס, ומה זה בעצם. דרך הידע שאשתף פה תפתח אופציה לטיפול עצמי במחלה. בסוף המאמר אפרט על כלים לריפוי עצמי לקוליטיס.

אז מה זה בעצם קוליטיס

קוליטיס היא מחלה דלקתית של המעי הגס. היא מאופיינת בדלקת של שכבת רירית המעי הגס, הדופן הפנימית המצפה את חלל המעי, גורמת לכאב, שלשולים, דימום ועוד. הסיבה המדויקת למחלת קוליטיס אינה ידועה, אך היא נחשבת להיות מחלה אוטואימונית, כלומר המערכת החיסונית של הגוף תוקפת בטעות את המעי הגס.

השם “קוליטיס” מגיע מהמילה היוונית “קולון”, שמשמעותה “מעי גס”.

שכיחות המחלה

שכיחותה של קוליטיס כיבית נעה בין 2 ל-14 לכל 100,000 איש. כיום בישראל חיים כ-50,000 איש הסובלים מהמחלה.

תסמינים הדורשים טיפול בקוליטיס

התסמינים של מחלת קוליטיס משתנים בהתאם לחומרת המחלה. התסמינים הנפוצים כוללים:

  • שלשולים
  • דימום מפי הטבעת
  • כאב בטן
  • עייפות
  • חום
  • ירידה במשקל
  • חולשה
  • אנמיה

במצבים מסוימים עשויים להופיע תסמינים שאינם קשורים במישרין למערכת העיכול, אך מתפתחים בעקבות קוליטיס כגון: פריחות בעור, כאבים ונפיחות במפרקים ומחלת כבד.

סוגי קוליטיס

ישנם מספר סוגי קוליטיס שונים:

  • פרוקטיטיס: דלקת הממוקדת באזור הרקטום, החלק התחתון של המעי הגס. זהו הצורה הקלה ביותר של קוליטיס כיבית.
  • פרוקטוסיגמואידיטיס: דלקת ברקטום ובחלק התחתון של המעי הגס. זהו סוג חמור יותר של קוליטיס כיבית.
  • קוליטיס של צד שמאל: דלקת במעי הגס השמאלי, החלק הגדול יותר של המעי הגס. זהו סוג חמור יותר של קוליטיס כיבית.
  • פנקוליטיס: דלקת בכל המעי הגס, כולל המעי הדק. זהו הצורה החמורה ביותר של קוליטיס כיבית.

ההבדלים בין קוליטיס כיבית לקרוהן

על אף הדימיון בין קוליטיס כיבית וקרוהן, הן שונות: קוליטיס כיבית משפיעה על רירית המעי הגס בלבד, בעוד שקרוהן משפיעה על כל שכבות המעי הגס. יש מספר סוגי קוליטיס

לדברי ד”ר דורון שוורץ, מומחה בכיר לגסטרואנטרולוגיה, “קרוהן וקוליטיס כיבית הן שתי מחלות נפרדות. לפעמים קשה להבחין בינהן, אך ברוב המקרים ניתן לקבוע באיזו מחלה מדובר”. אכן המחלות דומות אך שונות בכמה פרמטרים:

  • מיקום הדלקת: קוליטיס כיבית משפיעה רק על המעי הגס, וקרוהן יכולה להשפיע על כל חלק של מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת.
  • רציפות של הדלקת: הדלקת בקוליטיס כיבית היא רציפה, בעוד שהדלקת בקרוהן יכולה להיות לא רציפה.
  • עומק הדלקת: הדלקת בקוליטיס כיבית מוגבלת לשכבה הפנימית ביותר של המעי, אך קרוהן יכולה להשפיע על כל שלוש שכבות המעי.
  • תסמינים: שניהן גם הקוליטיס וגם קרוהן יכולות לגרום לשלשול, כאב בטן, דם בצואה, חום וירידה במשקל. עם זאת, קוליטיס כיבית נוטה לגרום לשלשול דמי יותר, לעומתה קרוהן נוטה לגרום לכאב בטן חמור יותר.

טיפול קונבנציונלי לקוליטיס

  • תרופות: תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, סטרואידים, תרופות ביולוגיות ועוד.
  • ניתוח: במקרים חמורים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת חלק מהמעי הגס.

לפי הרפואה הקונבנציונלית אין תרופה ישירה למחלת קוליטיס, אך הטיפול יכול לעזור להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים. אך בהמשך המאמר אסביר איך ניתן לרפא את עצמנו מקוליטיס ואף אביא עדויות.

קוליטיס כריפוי לקונפליקט רגשי

הגוף מרפא אותנו דרך ההפרעות והמחלות שלנו

כאשר יש משהו בחיינו שמפריע לנו ומטריד אותנו ואין לנו מה לעשות לגביו, זהו קונפליקט רגשי שאיננו מצליחים לפתור זה גובה מחיר מהמערכת הביולוגית שלנו. היותלמעשה הדבר המשמעותי  ביותר עבורנו הוא הרגש.מכיוון שמה שאנו מרגישים משנה ומשמעותי בחיינו, וגם כאשר אנו בוחרים לא לראות או להתמודד, זה לא נעלם מעיני הגוף שלנו.

הגוף לא יכול לפתור את הבעיה מחוצה לו ולכן פותר את הכל מבפנים, ולכן כאשר מופיעה בעיה, הפרעה או מחלה היא למעשה פתרון או אפילו ריפוי של הגוף לקונפליקט רגשי.

טיפול בקוליטיס דרך מציאת הקונפליקט

קונפליקטים רגשיים שהגוף פותר דרך יצירת קוליטיס

לפי ריקול הילינג קוליטיס הוא מצב שבו הגוף מייצר ריפוי לקונפליקטים רגשיים הבאים

1.ריפוי לקונפליקט של מצב שבו אין אפשרות לעכל את התמצית של משהו מרגיז ובלתי אפשרי. הקוליטיס מופיע כפתרון של הביולוגיה של אדם שנמצא במצב או סיטואציה מאוד מרגיזה ובלתי ניתנת לעיכול.

2. קונפליקט של התנגשות וצרימה באווירה של פאסיביות וחולשה טוטאלית, כדי לרצות מישהו דומיננטי או שליט במערכת יחסים. 

פה מדובר על אנשים שחוו מצב של חוסר הרמוניה צורמת, שקשה היה להם לעכל ולשאת. שהם חוו חוויה שבה היו מצב של חוסר כוח או יכולת לרצות שליט או מישהו דומיננטי במערכת יחסים. כמו הורה /בוס/ בן זוג שמממן אותם וכו׳

3. רצון להשיב אהבת אם / פחד לאבד את האהבה של אמא. 

לבדוק את היחסים עם אמא – אהבה גדולה לאמא שלא הראתה לי אהבה = חוסר אונים.

הקוליטיס מגיע כשלב ריפוי לקונפליקט המעי הגס – אני לא יכול לעכל משהו. זה יכול להיות כרוני כאשר הקונפליקט נפתר וחוזר שוב וחוזר חלילה. קונפליקט של אני לא יכול לעכל את ה”דבר” אבל ביחד עם פיחות כוח בעיקר ביחס לאמא – פה מדובר על תסכול שקשור לאמא דוגמא : אדם שחווה שאמא שלו התנהגה בצורה ״מחורבנת״ איתו, ובמקביל הוא כל הזמן ייחל לשינוי בהתנהגותה אליו, שינוי שמעולם לא קרה/ קורה. אך עדיין עם כל זה הוא היה רוצה להחזיר אליו את אהבת אימו.

ההקשר בין תופעת הקוליטיס לפתרון שהגוף מראה דרכה

כאשר הקוליטיס קשור למשהו מגעיל שקורה ואני לא יכולה להתנגד לו או מרגישה חסרת אונים מולו. ההופעה של הקוליטיס מזמינה אותנו לפתור את הרגשות והאמונות שנוצרות כתוצאה מהחוויה.

היות והקוליטיס היא דלקת כיבית כרונית של המעי הגס. ניתן לעשות התבוננות ולבדוק האם יש בזכרונות סיפורים הקשורים לדברים מגעילים, לדברים שפוגעים בי אבל אני לא יכולה לדבר עליהם, האם חוויתם דברים שהם כל כך מביכים, כל כך נוראיים שאינם ניתנים לעיכול בעיניכם, או האם יש נושאים בעייתים בקשר עם אמא.

כאשר אופייני יותר לדלקות המעי הגס לעומת המעי הדק, זה שהקונפליקט קשור למשהו “מכוער” שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול, כגון: גירושים מכוערים, מאבק מכוער על כסף, רכוש, ירושה, הונאה או בגידה כספית, השמצה או הכפשה זדונית, האשמה קטנונית ומרושעת (לדוגמא: אדם חף מפשע שהואשם ללא הצדקה)

הקוליטיס הוא טיפול של הגוף בחוסר אונים

היות והקונפליקט של קוליטיס הוא של חוסר אונים. הוא מופיע במקרים שבהם הדחק הפנימי המופיע מחוסר האונים הוא גבוה, והגוף חייב למצוא פתרון ביולוגי.

לדוגמא: יש לי כעס או זעם שאני רוצה להביע אך חוששת שאם אביע את הכעס שלי אז אאבד את הקירבה והאהבה של הקרובים אלי ולכן אני נאלצת לא להביע את כעסי, ולהוציא את האנרגיה הזו בדרך אחרת – שלשולים , דימום וכו’.

סיפורי טיפול בקוליטיס

*הגיעה אלי לקליניקה אישה צעירה שסובלת זמן רב מקוליטיס. במהלך השיחה עלה שהיא למעשה בת יחידה לאם שהביאה אותה וגידלה אותה לבדה, אך מערכת היחסים היתה קרה ומנוכרת. הן כאילו קרובות ובקשר טוב ואף המטופלת חזרה לתקופה לגור לידה, אך בפועל הן מנוכרות ולא מתחבקות או חולקות דברים או משתפות. למעשה הקשר נוכח אך חסר אהבה וחום וקירבה אמיתית. 

אחד הקונפליקטים של קוליטיס זה חסר לי האהבה של אימי. שיתפתי אותה בזה והיא החלה לבכות במקום. היא לא הבינה בהתחלה למה תשאלתי אותה על הקשר עם אמא ולא על מצב הקוליטיס אך ששיתפתי אותה זה נגע בה רגשית. עשינו עבודת עומק על זה, עיבוד ריגשי ועבודה אנרגטית ותודעתית.

היא יצרה איתי קשר חודש לאחר מכן לעדכן שהיא אחרי בדיקות והקוליטיס נעלם.

*הגיע אלי לקליניקה אדם בשנות הארבעים לחייו. גבר מרשים אמן מצליח, איש יפה, גבוה ומלא כריזמה. הוא סיפר על הקוליטיס ועל מה שהוא עובר. הוא חווה מצב קשה של המחלה במשך מספר שנים, והוא רוב הזמן בסבל נוראי.

עשיתי לו סריקה וראיתי מולי את המילה ״אבא״. ידעתי שקוליטיס יכול להיות גם קונפליקט של חוסר אונים מול דמות דומיננטית שליטה. תשאלתי אותו בעדינות עליו ועל חייו, והוא לא הזכיר את אביו במשך כל הזמן הארוך שדיבר. כאשר לאחר מכן פשוט שאלתי – ואביך? מה איתו או מה הקשר שלכם? הוא אוד התרגש וסיפר לי שהוא הומוסקסואל ותמיד היה. ובבית שלהם אביו הדמות הדומיננטית והמשפיעה ביותר, מילה של האב בבית שגדל בו היא המילה החשובה שמקשיבים לה. 

הוא סיפר שאביו כל הזמן מדבר בגנות הגייז, מעליב אותם ויורד עליהם, למעשה הוא שמע אותו אומר בפה מלא שהגייז הם סוטים ולא ראויים לזכויות שוות לסרייטים.

אותו אדם מאוד קרוב לאביו, אוהב אותו ומעריך אותו, הוא בבית הבן הקטן ואהוב של

אבא שלו. 

ההבנה והידיעה של הקונפליקט היו בעלי משמעות ענקית עבורו ראישית מכיוון שלא קישר בינהם. זהו חלק חשוב בתהליך הריפוי- ההכרה במחלה כפתרון.

לסיכום – טיפול עצמי בקוליטיס : בדרך לריפוי מלא

אם אתם סובלים מקוליטיס ומצאתם את עצמכם בין סיפורי הקונפליקטים שפורטו כאן תוכלו לעשות התבוננות ולראות איזה רגשות עולים בכם ולהרגיש אותם,

המודעות לכך שהגוף לא בוגד או טועה בכך שייצר את המחלה, אלא מייצר פתרון מבחינה ביולוגית היא משמעותית בדרך לריפוי העצמי המלא.

קוליטיס היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. היא מגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מקוליטיס אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
טיפול בכאב טיפול בקושי טיפולים ריפוי עצמי

טיפול בפיברומיאלגיה

הסיפור הארוך של הריפוי הקצר והמלא שלי מפיברומיאלגיה

 (נכתב ב2018)

על מנת להבין את מה שאיפשר לי להרפא מהפיברומיאלגיה אשתף את מה שגם לה

הסיפור על הריפוי מפיברומיאלגיה שחוויתי או על הטיפול בפיברומיאלגיה מתחיל בהסבר למה שקדם להיווצרותה,

בצבא הוצבתי בעזה. לא ביקשתי או רציתי את זה ואפילו התבכיינתי והתלוננתי שזה קרה, גם לפני וגם אחרי ובעיקר תוך כדי. (למרות שביחידה שהייתי (מתפ”ש) שאר האופציות היו אפילו יותר מלחיצות, ואפשרו הצבה רק בשטחים ובמעברי גבול). וכך קרה שאחרי שנה של שירות במחסום ביחידה שנקראת הוי איי פי, הייתי במשך משמרות רבות הבת היחידה בתפקיד שלי.

היינו יחידה קטנה, 13 איש, כשבכל משמרת יש בין 2 ל 5 חיילים במעבר. שמולנו ישבו יחידה של כלבנים, יחידה של מג”ב, של יו אן ושל בודקים ביטחוניים. היו לנו מדים ייצוגיים, ושכפ”ץ טורקיז, ואווירה בגדול של חופש ואהבתי את זה. לא היו מפקדים, היו שלושה נגדים דרוזים שעשו משמרות רק בשעות היום ברוטציה, ודי השאירו לנו את הניהול השוטף של המחסום. אנחנו לעומת זאת עבדנו רוב הזמן מסביב לשעון, במשמרות של 8 שעות עבודה 8 הפסקה וחוזר חלילה או 12 שעות עבודה- הפסקה –עבודה, עם יציאות של 11/3 ואפטרים.

ואני, אני כיכבתי, יצאה ממני המנהלת המפקדת, זאת שיודעת מה להגיד ומתי. ותיק תק נתנו לי להיות אחראית במעבר (בתור רבט”ית נתתי פקודות לסמל ראשון). הימים עברו בשקט יחסית בזמן שפצמ”רים מרחפים מעלינו, ואזעקות גשם סגול משעשעות אותנו.

אנחנו היינו אחראים על מעבר זרים ואח”מים, ועל קיום אמנת ז’נבה במחסום ארז, התפקיד שלנו היה בין היתר לאפשר למשפחות של אסירים ביטחוניים לבקר אותם, לדאוג לכל זר שבא לבקש סיוע, ולמלא פקודות של משרד החוץ. באתי מבית שוחר שלום ובאמת האמנתי שאני עוזרת. התגייסתי אחרי מאורעות אוקטובר כך שרוב השירות שלי היה סגר בעזה ולא עברו הרבה אנשים.

ואז זה קרה

יום אחד בצהריים של אמצע הקיץ הייתי במשמרת עם עוד 4 חיילים, ובא לבקר אותנו קצין מיחידה אחרת סתם לשבת לקפה. פתאום קיבלנו הודעה בקשר שחבורה של חאג’ות ישראליות (חאג’ות זה כינוי מכבד, כמו להגיד גברת. אותן חאג’ות ערביות ישראליות, עוברות בדרך כלל במעבר ישראלים ששייך לחלק אחר במחסום- לא אלינו) הסתערו (!) והן רצות לעברנו עם קרשים וסכינים.

הווי אי פי היה נראה בזמנו כמו קרוון ענק מבחוץ ומבפנים כמו לובי של מלון, שבקצהו דלפק בו יושבים הרישום גבולות ומתחתיו השכפ”צים הקרמיים הכבדים. עמדתי בדלפק והסתכלתי מהחלונות הענקיים של הווי אי פי שמבחוץ נראים כמו מראות ומבפנים רואים הכול, וראיתי חבורת נשים גדולות, רצה בריצת אמוק אלינו עם מקלות ומה שנקרא נשק קר, בכוונה לריב/לתקוף. דבר דיי מוזר בהתחשב בכך שכל החיילים במחסום מחויבים ללכת עם רובים במחסנית בהכנס, ויכלו לירות בהן ברגע.

מיד כשראיתי את זה נבהלתי בטירוף, ‘נפל לי הלב לתחתונים’, הנשימה נעתקה וישר העפתי את הנשק שלי הכי רחוק שיכלתי, לצד השני מתחת הדלפק באקט אוטומטי לחלוטין.

הסכמה פנימית

תמיד ידעתי שאני לא רוצה לירות באף אחד, אף פעם. גם שהלכנו למטווחים (היינו מחויבים לעשות מטווחים כל חודש) וגם שהיו שולחים אותי לשמירות, הייתי מדברת על זה(בנות עם נשק בבסיס שלנו (מת”ק עזה) היו עושות שמירות במקום ניקיונות/מטבחים). בשמירות הייתי אומרת לכל מפקד שמוכן לשמוע- שאם בא מחבל לא רק שאני לא תוקפת, אני זורקת עליו את הנשק ומתה מדום לב במקום.

ההתקפה

החאג’ות התקדמו בריצה לווי איי פי, ואני לא חשבתי על כלום, נכנסתי מתחת לדלפק והפכתי לשבלול הכי קטן שיכלתי להיות, מוחבאת מתחת לכל השכפצ”ים הקרמיים. החאג’ות הסתערו על הווי איי פי ובכל הזמן שהן היו שם שמעתי מכות וצרחות, דברים שנופלים ונשברים, וצעקות וקללות בעברית ובערבית. לא נשמתי, לא זזתי.

הייתי שם מכווצת רועדת בכל תא בגוף, הרבה אחרי שזה נגמר. לא רציתי לצאת משם, לא רציתי לראות מה קרה. מסתבר שכשהן הגיעו הן החלו להכות את החיילים ואת הקצין שביקר, והחיילים הרביצו להם בחזרה, וזה לא נגמר עד שהגיעה המשטרה שיושבת ממש ליד, ועצרה את הכל. הקצין עלה למשפט על כך שאחת מהחאג’ות הפילה עובר (למרות שכנראה לא נראתה ככה, היא הייתה בהריון). החיילים שהלכו מכות חזרו למשמרת ולשגרה, ואני הדחקתי. לא חשבתי על זה, לא דיברתי על זה עם הצוות ולא סיפרתי על זה לחבר או למשפחה. זה היה יותר מידי עבור הגרסה שלי בת ה19.

הימים שאחרי

כמה ימים אחרי זה הגיע מפקד חדש לבסיס, חוסם, איזה אלוף משנה שרצה להראות כמה הוא קשוח, ועל הדרך לעשות קצת סדר לחיילים שיושבים במחסום ואין להם מפקדים. הוא פקד עלינו ללבוש את השכפצ”ים הקרמיים הכבדים ואת הקסדות והנשק, ולעמוד בצורת ח’ בזמן שהוא חופר לנו על נהלים למעלה משעה.

מי שמכיר אותי יודע כמה מאתגר היה עבורי מפקדים, בוסים, ובכלל כל אדם שנתן לי פקודות ובעיקר מטופשות, היה עושה לי סמטוחה בבטן, ולוחץ ישירות על כפתור המרד בתוכי.

באותה חפירה לא נגמרת של חוסם המפקד החדש, שהגוף כואב וסובל לעמוד ככה עם המשקל של הנשק והציוד, יחד עם חוסר המשמעות בדברים שהוא אמר, והעובדה שלא היה שום מקום לענות או לדבר, עמדתי מתוסכלת, נעלמת במחשבות סרק על שטויות, וכמובן שחלילה לא מקשיבה. כשפתאום ברגע אחד כאילו כל השרירים בגוף שלי יצאו לפנסיה. הכל קרס, בבום ונפלתי.

שכבתי שם במשך רבע שעה משותקת לחלוטין, לא יכולתי להזיז שום איבר. כך בלי לזוז או לדבר, שרק דמעות רבות נוזלות לי מהעיניים ופאניקה מטורפת בולעת אותי, הייתי בטוחה שזה יימשך לנצח. שאני משותקת עכשיו, לא יכולה לדבר או לזוז רק לבכות.

אחרי רבע שעה הצלחתי לדבר. הזמינו לי אמבולנס ויצאתי לחצי שנה של המון המון בדיקות, וגוף שכואב רוב הזמן, ומלא מפגשים עם רופאים צבאיים שידעו בעיקר להפחיד. הגוף חזר לתפקד, ואני הייתי בגימלים.

התגובה של הגוף

קיבלתי כל כך הרבה השערות לאבחנות, ופוצצו אותי בכימיקלים דרך כל הבדיקות האפשריות. המדדים כל הזמן הראו שמשהו לא בסדר, אבל אף אחד לא ידע מה בדיוק לא בסדר. חוויותיי המון תשישות והייתי עייפה רוב הזמן והגוף שלי כאב כמו ממכות.

הימים שחלפו

עם הימים שחלפו ירדה הפניקה. השלמתי מלא שעות שינה והתחלתי להתפנן. חופששש!!! קמתי כל יום ב 13 רק כדי לראות סימפסונים, פגשתי את הבן זוג מתי שהיה בא לי, וחוץ מללכת לבדיקות לא הייתי מחויבת לכלום, אפילו לא חיפשתי עבודה, כי מי יודע אולי מחר אני חוזרת לבסיס.

אבל ככל שהחודשים עברו והוסיפו לי עוד ועוד בדיקות, ההורים שלי נלחצו ולקחו אותי לפרופסור שלוקח מלא כסף לשעה- מומחה לוואטאבר, שיגיד סופסוף מה יש לילדה. כך היה, ואחרי עוד בדיקות ופגישות עם הפרופסור קיבלתי אבחנה ברורה של פיברומיאלגיה.

האבחנה – פיברומיאלגיה

נאמר שפיברומיאלגיה מחלה כרונית, וזאת אומרת שזה לא אמור לעבור. כן איכות החיים לא תהיה גבוהה, אבל דרך ספורט ומצב רוח טוב הכאבים יחלשו. מתפקדים ככה, הוא אמר, זה לא קל אבל חיים עם זה.

זו הייתה הפעם הראשונה שריפאתי את עצמי ממחלה כרונית, והריפוי הספונטני הראשון שחוויתי בחיים.

אני זוכרת בדיוק את הרגע שבו זה קרה. איזה פעם שהתפתלתי מכאבי תופת לא מתוזמנים, כאילו פוצצו את כל הגוף שלי בו ברגע במכות, זה קרה ליד חברה (ציפי). אני זוכרת איך נראו העיניים שלה כשהיא הסתכלה עלי, ושם במקום החלטתי שזהו, זו הפעם האחרונה.

פיברומיאלגיה – מה זה

פיברומיאלגיה, המכונה לעיתים כ”דאבת השרירים”, היא מצב כרוני שמתאפיין בכאבים בשרירים ובעצמות, במקומות רגישים בגוף, בתחושת עייפות ממושכת, בבעיות שינה ובקשיים קוגניטיביים.

פיברומיאלגיה פורצת לאחר גורם מגרה ספציפי טראומה או טריגר

תסמיני הפיברומיאלגיה זהים למצבים ומחלות אחרות, ולכן מאתגר את הרופאים והצוות הרפואי באבחנתו, שכן אין לו סימנים מוחשיים בבדיקות מעבדה או בהדמיות.

בעבר, היה ספק בקרב רופאים וחוקרים לגבי האם פיברומיאלגיה היא מצב רפואי אמיתי, אך בימים אלה, יש הבנה רחבה יותר של המצב והסטיגמה שהייתה מלווה אותו התפחתה.

ריפוי מפיברומיאלגיה

זה יישמע קל מידי, אבל לפעמים כזו היא האמת, הכי פשוטה שיש, קלה. כי ברגע ההוא, שם במקום ההוא, נרפאתי. היום 15 שנה אחרי אני יכולה להגיד בצורה חד משמעית ובפה מלא שאין לי פיברומיאלגיה – שברגע ההוא מול העיניים של חברה שלי נרפאתי, וידעתי שאני עושה את זה באותו רגע שזה קרה.

במהלך השנים בעיקר כשהופיעה מפורקות רגשית, צצו הכאבים הספציפיים האלה, המעייפים. אבל לא הסכמתי להם אפילו לא לשבריר שניה, והם נעלמו ולא חזרו.

ריפוי מפיברומיאלגיה – גם המחלה וגם הריפוי הם בדימיון

בפסח האחרון נסעתי לסיני עם הספר אוטוביוגרפיה של יוגי, קראתי שם משפט שבתור מטפלת ומורה למטפלים, ובעיקר בתור הילרית שמכוונת אנשים לרפא את עצמם, הרטיט אותי ומילא אותי בדמעות של שמחה : “הדמיון הוא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא.. אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.

המאמר הזה, הוא תזכורת מהלב שלי לכל מי שצריך אותה. הגוף הוא מופלא ומסוגל להכל, וכך גם הרגש, הנפש והנשמה.

ריפוי התודעה דרך הגוף

כל מה שאנו חווים בעולם נחווה דרכנו. לפעמים הגוף פותר מה שאנו לא יכולים, מחלה או ההפרעה היא כלי שרת בידי התודעה שלנו, לרפא או לשחרר ולפתור קונפליקטים רגשיים שאנו לא הצלחנו.

ריפוי מהחלטה

מאז למדתי ונחשפתי לכל כך הרבה שיטות טיפול, בחלקן ממש התעמקתי, חקרתי התמחיתי. ואפילו עם השנים פיתחתי טכניקת טיפול שהגיעה דרכי. הבנתי שככלל, כל מה שהתודעה יוצרת קורה ברמה הגבוהה לטובתנו, גם קושי וחולי. לכן הרבה פעמים משחרר ועוזר לדעת מה הגוף פותר, כך שנוכל להירפא מתוך זה שהבנו מה הגוף מלמד אותנו, וגם לצמוח מזה. אבל… וזה אבל גדול! לפעמים ורק לפעמים, ניתן לצמוח ולהתפתח (וגם להירפא) מהחלטה.

*בתמונות ההסבר מהספר פירמידת הבריאות של הריקול הילינג (המתבסס על הרפואה הגרמנית החדשה), שמסביר את הקונפליקט הרגשי שהביולוגיה פותרת, שהיא יוצרת פיברומיאלגיה. לפי הריקול, ההיזכרות בקונפליקט יכולה להביא ריפוי מתוך המודעות למה הגוף יצר את הבעיה/מחלה/הפרעה. (נחשפתי לשיטה זו כמעט תשע שנים אחרי).

לסיכום

פיברומיאלגיה היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. המגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מפיברומיאלגיה אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
חיבור להדרכה פנימית טיפולים עבודה תודעתית ריפוי עצמי

טיפול עצמי

טיפול עצמי במחלות והפרעות, דרך הקשבה למצפן הפנימי

כשהמוח הביולוגי האחראי על תפקודי הגוף, רואה שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם קונפליקט רגשי/סטרס הוא מוצא לנו פיתרון ביולוגי העונה לצורך שלא נענה.

עם זאת חשוב להבין שלרוב שנחווה קונפליקטים רגשיים לא יצוצו מחלות, אך שיגיעו מחלות משמעותן שיש קונפליקטים לא פתורים. בטיפול עצמי ניקח זאת בחשבון.

הקשבה לגוף בטיפול העצמי

הגוף יודע, הוא קשוב וער לקונפליקטים ולהתמודדויות שאנו חווים, היות והם משפיעים עלינו גם בתפיסה הביולוגית.

לפעמים לא נאכל ולא נישן טוב בעקבותם ולפעמים נחזיק מצב גבוה של סטרס לאורך זמן ועוד ועוד, כל הדברים הללו מסכנים את הגוף ויוצרים מתח או עומס אנרגטי שהגוף צריך לשחרר. 

לכן במקרים מסוימים, כאשר אנו עוברים משבר או חוויה רגשית /רוחנית מאתגרת ואנו לא יודעים כיצד להתמודד איתה, יתכן שהגוף יקח את הפיקוד ויתן פתרון.

חשוב לדעת לשנן ולזכור, שהגוף לעולם לא בוגד בנו, גם אם זה ממש נראה ככה. הוא תמיד תומך. לכן כל מחלה, או בעיה גופנית היא פתרון ביולוגית מבחינה גופנית לחוויה רגשית. 

מרכז התפיסה בטיפול העצמי

לכן כאשר נתבונן על מחלות והפרעות פיזיות שלנו נוכל לקבל רמז למה הן פותרות עבורנו ודרך זה גם לרפא את הגוף, וגם לטפל ברגש.

לרוב התשובה למה הגוף פותר תתגלה לנו בבהירות וביתר קלות בכך שתתבטא במחלה או בהפרעה עצמה / באיבר או החלק בגוף שבו היא הופיעה. נוכל לראות מה הגוף פותר לי דרך זה שיש לי את ההפרעה הזו, מה נחסך ממני, ואיזה נטל זה מוריד מעלי ? – האם גם בלי המחלה הייתי פותר או יכלתי לפתור את האתגר הזה בחיי.

אומנות ההקשבה לגוף

שעולה כאב פיזי משום מקום, הוא לעולם לא באמת משום מקום. הגוף תמיד מחובר אל הרוח והנפש שלנו, ומגיב לקונפליקטים רגשיים. פעמים רבות אנו יכולים להיזכר במשהו ופתאום להרגיש צורך לישון, או לשמוע משהו ולחוש כאב חד באוזן או כיווץ בבטן. אם בזמן נהיגה אדם נזכר במשהו שהעליב אותו וברגע הזה נפער בו רעב, אולי הוא לא באמת רעב. אולי הוא פשוט מרגיש לא אהוב. 

טיפול עצמי דרך הקשבה לתסמיני הגוף

ניתן להתבונן על הרגע לפני שעלה כאב, או איזשהי תחושה גופנית ולהיזכר במחשבה על מנת להבין את הרגשות האמיתיים שלנו דרך הגוף ומה שהוא מספר. היות והגוף שלנו מגיב לפי האמת העמוקה שלנו.

וכך גם עם הופעת בעיות ותסמינים גופניים, הם צצו בזמן מסוים, הזמן יכול לגלות לנו את מה הגוף פתר דרכם. נוכל להתבונן מה התרחש בחיינו  רגע לפני הבעיה או המחלה צצו, מה קדם להופעת הקושי הגופני- או איזה קושי רגשי חווינו שם.

זה לא אומר שתמיד תיווצר הפרעה או מחלה, אבל זה אומר ששווה לנו להבין מה קרה רגע לפני, מה חשבתי או שמעתי או פגשתי כשהופיעה אותה חוויה גופנית.

 יש בזה ערך גדול של הקשבה למה מניע אותנו באמת, ויש שם גם פוטנציאל מחולל לשינוי אמיתי בחוויה,

מכיוון שאנו קשובים לגוף אנו יכולים להתחבר לתחושות הממשיות שלנו ולא להדחיק את רגשותינו, אלא לטפל בעצמנו ואז הגוף לא צריך לקחת את המושכות על מנת לטפל בנו.

איך להקשיב למצפן הפנימי

יש בכולנו מצפן פנימי שמכוון אותנו בלי הפסקה רק שרובנו לא ערים אליו ומתעלמים באופן טבעי מהדרכתו המדוייקת והטובה לנו.

ההדרכה הפנימית הזו דרך המצפן יכולה לסייע לנו לשחרר את המערכת ממטען עודף של לחץ ומתח היוצר מחלות, לנקות קונפליקטים רגשיים דרך ביטוי רגשי מלא (*ביטוי רגשי מלא אומר להרגיש את הרגשות שלנו בלי לנתח ואז לבטא את מה שהגוף באופן טבעי שלוח אותנו לבטא- כמו לבכות לקפוץ, לכתוב לצעוק ועוד, כאשר המדד לביטוי רגשי או אנחת רווחה עמוקה הנפלטת מעצמה בסיום הריקון הרגשי). או בשיחרור קונפליקטים דרך נקיטת פעולות ועוד.

כשאנו בהקשבה למצפן הפנימי זה ניכר, ונראה אנו מחוברים ומתחברים למרכז שלנו יותר ויותר.

אחת הדרכים להתחבר למצפן היא לבדוק מה אנו חשים בזמן שאנו מדברים

לשים לב לאיזה תחושות עולות בנו עקב מה שאנחנו אומרים- או אפילו איזה תחושות עולות בנו שאנו רק באים לדבר.

האם אנו מוזהרים מראש דרך כיווץ או בכי שעולה נוכח הדברים שרציתי להגיד- אם כן זוהי הדרכה ברורה ובהירה של המצפן לא להגיד. המצפן עובד על תחושות, תחושות לא טובות ותחושות של כיווץ מסמלות שהכיוון לא נכון. התרחבות ותחושות טובות מסמן שהכיוון נכון.

המצפן הפנימי והסיבה שהוא פועל גם דרך הדיבור שלנו

ישנו צירוף מילים שאנו מכירים מסרטים וסדרות על קוסמים הצירוף הזה הוא :״אברא כאדברא״  שלמעשה לקוח מהשפה הארמית ואומר שאני בוראת במילותי. כוח המילים הוא כוח ידוע ואפילו נכתב ״שהחיים והמוות ביד הלשון״. למילים שלנו יש כוח בריאה עצום, ולכן ההדרכה הפנימית תורגש ביתר קלות כשנתבטא בדיבור, לדוגמא: שאנו מדברים בדרך שהיא הרסנית נרגיש שנרצה לבכות, ושנדבר בדרך הנכונה לנו, שתעצים אותנו- נתמלא באנרגיה נחייך או נרגיש קלילים. 

אנחנו משפיעים דרך התדר שלנו

התדר הפנימי הוא המשפיע ומה שיגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו יהיה נכון עבורנו ומה שלא מורגש כדרמה או עצב. ראיתי אנשים מקבלים מתוכם הדרכה כיצד לא להיגרר על ידי האגו לדיבור שלילי או לעין שלילית על העולם, וראיתי איך אותם מטופלים עושים קפיצה קוונטית משמעותית בחייהם, איך זה נראה כאילו שפתאום דברים נפתחים, דברים שנראו תקועים משתחררים – זה כאילו ״נפתח להם המזל״. למעשה השחרור מהאוטומט השלילי החזק יצר זאת עבורם, הם יצרו זאת עבורם- בדרך בוחרת, מנטלית וערה. לכל אדם כלים פנימיים שמדוייקים עבורו. יש לנו אפשרות להביא מחשבות חיוביות לשנות את השיח הפנימי לנעים או אפילו מעצים והתוצאות ממהרות לבוא.

קטגוריות
חיבור לקסם הפנימי טיפולים כוח הריפוי הפנימי ריפוי עצמי

טיפול בבעיות עור

תפקידי העור ודרכי טיפול בבעיות עור דרך פתרון קונפליקטים רגשיים

לעורנו המון תפקודים, הוא מרגיש, מעכל, סופג, מנטרל ואפילו נושם – ברפואה הסינית מחשיבים אותו לריאה שלישית. למעשה העור הוא איבר שלם בפני עצמו, האיבר הגדול ביותר שיש לנו.

העור שלנו הוא לא רק האיבר הגדול ביותר בגוף האנושי, אלא גם הקו הראשון של הגנה מפני חדירת מחוללי מחלות וחומרים פוטנציאלית מזיקים לתוך הגוף.

כאשר העור שלנו נשרט, מזוגג או נכווה, הגנתו החיונית מתערערת, מה שמאפשר לסכנות להתקרב לגוף שלנו.

העור שלנו הוא השכבה המפרידה אותנו מהעולם והחותמת את הגבולות של גופנו, דרכו המגע שלנו עם העולם. לכן כאשר מופיעות בעיות בעור ניתן לפתור דרכן בעיות רגשיות, מודעות ולא מודעות בחיים.

עיקר הקונפליקטים הרגשיים שמתוכם נוצרות מחלות, בעיות, והפרעות בעור, שייכות ברובן הגדול לפרידה, היפרדות ונפרדות. אבל לא רק, גם לכלוך(מכיוון שהעור מגן עלינו, היות והוא השכבה החיצונית שלנו – מה שמתלכלך), הגנה, וירידת ערך עצמי אסתטי.

רפואה חדשה וטיפול בבעיות עור

ד”ר האמר שהיה חוקר מוח ופיתח את הרפואה החדשה, חקר וגילה את הידע הזה, והראה שכל הפרעה או מחלה מופיעה באותו חלק במוח המחובר בדיוק מושלם על החלק בגוף המסביר את הקונפליקט שיצר את מה שהביולוגיה מנסה לפתור.

כך גם בעור, העור מורכב משלוש רקמות שלכל אחת מהן יש חיבור לקונפליקטים רגשיים שונים, מכיוון שמחוברת לחלקים אחרים במוח. לכן בבואנו לטפל בבעיית עור שלנו נוכל לסווגה ולהבינה גם לפי הרקמה שבה היא מופיעה:

*האפידרמיס – שכבת התאים העילית,החיצונית של העור. (במוח-האקטודרם) – קונפליקט של פרידה.

*דרמיס- שכבת העור הפנימית הנמצאת מתחת לאפידרמיס, רקמת החיבור בין האפידרמיס להיפודרמיס), השכבה האמצעית. (במוח – המזודרם הישן)- קונפליקטים הקשורים לחוויה “מלוכלכת” מוכפשת וגם קונפליקטים הקשורים בהגנה.

*ההיפודרמיס- השכבה התת עורית.(במוח -המזודרם החדש)- קונפליקטים של פיחות עצמי אסתטי.

למה מחלה היא בעצם ריפוי ותוכנית ביולוגית חכמה לשחרור רגשי?

המחלה היא למעשה תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות, אשר הופעלה כתוצאה מקונפליקט שחווה האדם, ומטרתה לעזור לאדם להתמודד עם אותו קונפליקט. מה שאנחנו לא מצליחים לפתור בחיים וברגש, הגוף רוצה לפתור עבורנו בדרכו.

היו אצלי בקליניקה מקרים רבים בהם אנשים ריפאו את עצמם מבעיות עור, כאשר אחת הנפוצות שאני פוגשת היא הפסוריאזיס.

שני קונפליקטים לא פתורים של פרידה

פסוריאזיס בעצם יושבת על שני קונפליקטים של פרידה כאשר הופעת הפסוריאזיס תתקשר לקונפליקט השני, משמע שנוכל להבין איזה קונפליקט של פרידה הגוף פתר, דרך זה שנתבונן במה שחווינו לפני התפרצות הפסוריאזיס. ואז ללכת אחורה ולהבין מהו הקונפליקט פרידה חמור שלא הצלחנו להתמודד איתו בעבר.

יכולה להגיד מניסיון מקצועי שראיתי ניסים דרך זה, ממש דרך ההבנה של הקונפליקטים והתבוננות עליהם הפסיקו לצאת לאנשים פצעי הפסוריאזיס ולא שבו לצאת, מכיוון שבעצם ההכרה ונתינת המקום והמשמעות הגוף לא היה צריך לפתור את הקונפליקט אלא האדם דרך המודעות ושימת הלב לכאב וגודל הקונפליקט חולל שינוי וריפוי עצמי.  

למה הגוף מייצר מחלות והפרעות

כאשר אנו לא פותרים ומצליחים לתקן או להתמודד מול החוויה הרגשית, ייתכן שתופיע בגופנו בצורות שונות.

מכיוון שכאשר אנו בקונפליקט רגשי שיוצר בנו מצב דחק פיזי, לדוגמא, בלחץ/פחות ישנים ואוכלים וכו’, הביולוגיה שלנו תהיה חייבת לשמור על עצמה. היות והיא ולא יכולה לצאת החוצה ולפתור דברים עבורנו, אז הפתרון הוא פיזי ונחווה כמחלה או בעיה.

איך יוצרים ריפוי עצמי 

כשמשהו משתבש בבריאות שלנו שווה לנו שנתבונן במה קרה לפני, רגע לפני שפרצה ההפרעה או המחלה, מה חוויתי? מה היה בחיי? עם מה התמודדתי בחודשים שקדמו לפרוץ ההפרעה?. דרך זה נקבל רמזים או קווים מנחים להתבונן במה בדיוק מדובר ומה הגוף פותר.

כי בעצם ההבנה והתעוררות להקשבה למה נפתר מבחינה ביולוגית, ניתן לשיגיע ריפוי פיזי מתוך הגוף ובלי עזרים חיצוניים.

שיש התבוננות ניתן לשחרר את הגוף מהצורך לפתור זאת עבורנו, מספיקה מודעות עמוקה, הבנה. הרגע הזה שהאסימון נופל והמנורה מעל הראש נדלקת, וקווים מתחברים ותובנות מגיעות אחת מהשנייה כמו דומינו. באותם רגעים שההבנה היא לא רק מלראות, אלא גם מלהרגיש, היא הופכת תבונה.

מהמקום שאני מתבוננת על הדברים- גם לזה אני קוראת הילינג מתוך חוכמה. חוכמה היא מעלה מרפאת, המאפשרת ראייה רחבה, ומתוך זה הרבה שחרור.

ההבנה עצמה מאפשרת לנו לשנות את המשמעויות שנתנו, לבחור איזה משמעות לתת, איזה פרשנות או תפיסה תטיב איתי. לקחת החלטות ופעולות שיטיבו עם חיי. לבחור במה שהגוף מסמן לי, לחזק את עצמי.

עבודה תודעתית – טיפול בבעיות עור וצמיחה חדשה

שאנחנו מטפלים בבעיות עור – בין אם זה פסוריאזיס, אקזמה אפילו עד רמה של אקנה, הרפסים, שושנת יריחו, הרפס זוסטר, ויטליגו וכל מחלות העור- שווה שנצלול פנימה לתוככי התודעה.

עבודה תודעתית מביאה לתוצאות מהירות וחזקות ומשמעותיות לאורך זמן. איתה לא נפתרת רק הבעיה הגופנית פיזית, אלא גם השורש שייצר אותה.

כאשר אנו נרפאים מבעיית עור שלנו מתוך ההבנה של מה היא “פותרת” אנו יכולים לרפא חלקים עמוקים בחיים שלנו. הבנת הבעיה יכולה לתת הסבר על מקורה ומשם הדרך לריפוי יכולה להיפתח.

לא תמיד קל לעבוד לבד על עצמנו, מכיוון שמה שהחלק שייצר את המחלה הוא חלק לא מודע, שככל החלקים הלא מודעים מטרתו להישאר כזה. לכן מאתגר יותר לטפל בעצמנו עם הרפואה הזו, מאתגר אבל אפשרי.

לסיכום

אם אתם סובלים מבעיות עור אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
טיפול בקושי טיפולים כוח הריפוי הפנימי ריפוי עצמי

טיפול וריפוי עצמי מטיקים

לאחרונה מגיעים לקליניקה שלי יותר ויותר נשים וגברים שמבקשים טיפול בטיקים

חשבתי על זה שזו הזדמנות לתת כלים והסברים על התופעה הזו, מדוע הגוף מייצר אותה ומה הטיפול הקונבנציונלי והמצוי בטיקים והכלים הפנימיים שאני מציעה בעבודה הטיפולית בטיקים. אז הנה פוסט קצרצר על טיקים מקווה שיתן ערך.

מה זה טיקים 

– טיקים זה מעין קפיצות לא רצוניות של הגוף, תנודות או צלילים חפוזים, חוזרים ונשנים, שאינם נשלטים על ידי האדם שמפיק אותם. הטיקים מתרחשים באופן אוטומטי, ללא שליטה מודעת. 

במאמר זה אשתדל לתת מענה ולהבהיר את המצב הזה, להסביר את מהותו ולספק ערך לאלו שמתמודדים עם התסמין הזה.

כיצד מתבטאים טיקים בגוף

טיק הוא תנודה שרירית לא מתוכנתת, שיכולה להתבטא באופן מוטורי (תנודה של שריר) או קולי (הוצאת קול). הטיקים מתרחשים באופן לא מתוכנן, פתאומי, חוזר ונשנה, ואינם מתאפיינים בקצב קבוע, מה שמתבטא בתנודות שרירים שאינן רציפות. טיק יכול להיות נסתר מהמבט (כמו התכווצות של שרירי הבטן או האצבעות ברגליים), בעוד שתנודות של שאר השרירים בגוף יכולות להיות מוחשיות. ישנן הפרעות (כמו אוטיזם) שכוללות תנודות שיכולות להיראות כמו טיקים, אך אינן טיקים. מצד שני, לעיתים קרובות יש להפרעות כאלה הפרעות נלוות כמו טיקים.

מתי מופיע הטיק

רוב האנשים מרגישים את הטיקים רגע לפני שהם מתרחשים, אך הצורך לבצע אותם חזק כמו הצורך להתעטש. רוב האנשים מתארים את הצורך הזה כהרגשה של מתח שמשתחרר, כאילו הם “היו חייבים לעשות זאת”. דוגמאות להתרעות כאלו הן הרגשה שיש משהו בגרון או תחושה של לא נוחות בכתף שגורמים לניקוי הגרון או למשיכת הכתפיים. הטיק הממשי יכול להביא להרגשה של שחרור מהמתח או לתחושה שדומה לגירוד או שפשוף.

כיצד מוגדרים הטיקים

הטיקים מתוארים כהפרעה שממוקמת בין הפרעה רצונית להפרעה לא רצונית. זאת משום שהם אינם לחלוטין לא רצוניים – הם יכולים להתרחש כתגובה רצונית למצב לא נעים כמו דחף. 

ממה נוצרים טיקים


הטיקים יכולים להתגבר כתוצאה ממצבים של דחק, עייפות או רגשות עזים. רגשות עזים יכולים להיות שליליים, כמו דאגה, או חיוביים, כמו התרגשות או ציפייה. מצבים של רוגע יכולים להביא להחלשת הטיק או להתגברותו, בעוד שהתמקדות בפעילות מעניינת לעיתים קרובות מובילה להחלשת הטיק.

הנוירולוג אוליבר סאקס מתאר מצב של מנתח שסובל מתסמין טורט, שבו הטיקים שלו הופחתו למינימום כאשר הוא ביצע ניתוח.

טיפול קונבנציונלי בטיקים

יש ברפואה הקונבנציונלית טיפול תרופתי בעלת סיכוי הצלחה חלקיים ושיטות טיפול התנהגותיות שעשויות לסייע לסובלים מטיקים.

שיטות אלו כוללות: טיפול בעזרת שינוי הרגלים (Habit Reversal Therapy, HRT)- מטרתו ללמד את המטופל לשבור את ההרגל של הטיק. חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention, ERP) – מטרתו לעזור למטופל להתרגל לאותה ‘תחושה מקדימה’ לא נעימה שמקדימה את הטיק, בלי לשחרר את הטיק.

ריפוי עצמי מטיקים

אך אני מציעה להבין לעומק את מה שיוצר את הטיקים וכך לאפשר לכוח הריפוי הפנימי לחולל את השינוי ואף לייצר צמיחה דרכו. 

כי למעשה כל מחלה או מצב שבו אנו סובלים הם בעצם התגלמות של קונפליקט רגשי שלא נפתר.

הגוף האנושי הוא מערכת מורכבת וחכמה ביותר שלא עושה טעויות או בוגדת בנו למעשה ההפך הוא הנכון.

כאשר אנו חווים קונפליקט רגשי שלא נפתר שמטריד אותנו, האנרגיה הזו מאוחסנת בגופינו. מאחר והגוף לא יכול לפתור את מה שאנו חווים בחיצוני, אין לו דרך לשחרר את האנרגיה הרגשית הזו כאשר משהו מטריד אותנו. זה יכול להתבטא פיזית כהפרעה או מחלה, שמנקודת מבט ביולוגית, היא “פתרון”.

טיפול בטיקים

כאשר אנו מתכוונים לטפל בטיקים כדי לשחרר את הגוף שלנו מליצור אותם, שווה לשקול מספר נקודות:

1. מה הטבע של הטיקים? האם הם תנודות גופניות, כמו קריצה או תנועות ראש, או האם הם צלילים?

 2. מה הטיק נראה שאומר או עושה? האם יש לו משמעות מסוימת או שהוא פשוט תנודה לא רצונית?כמו מה הם נשמעים?

3. מתי הטיק התפרץ? האם זה היה אחרי שרצינו להגיב לזכויות שלנו שנפגעו, לדברים שפגעו בנו בחיים – ולא הצלחנו להגיב? האם כאשר לא הגבנו, הטיק הופיע בחיינו נשאר איתנו והטריד אותנו?

4. האם הטיק מופיע אחרי משהו שקשור לזה? האם ישנם דברים מסוימים שמעוררים את הטיק?

התבוננות בנקודות אלה יכולה להוביל לשינוי, כי על ידי הבנת הקונפליקט הרגשי שבשורש הטיק, אנו יכולים להתחיל לטפל בו, בשורש של הדבר שיצר את הסימפטום הגופני שהוא הטיק. דבר שיכול להוביל בסופו של דבר להפחתה או הפסקה של הטיק עצמו.

בסיסים בעבודת הטיפול העצמי 

חשוב לזכור, הגוף לא עושה טעויות. והוא מנסה לתקשר איתנו בדרך הטובה ביותר שהוא יודע. על ידי האזנה לו וטיפול בבעיות הבסיסיות, אנו יכולים לטפל בעצמנו. ככל שאנו מבינים יותר את הגוף שלנו ואת הדרך שבה הוא מגיב לקונפליקטים רגשיים, אנו יכולים להתמודד עם הטיקים בצורה יעילה יותר.

בסופו של דבר הטיקים הם תוצאה של מתח רגשי שהגוף לא מצליח לשחרר. הם מתרחשים כאשר הגוף מנסה להתמודד עם מתח רגשי שאינו מצליח להתמודד איתו באופן מודע. כאשר אנו מתמודדים עם טיקים, מתוך הבנה שהם דרך של הגוף להתמודד עם מתח רגשי, אנו לוקחים מהאוטומט את הצורך לפתור לנו את המתח הזה ולמעשה בהתבוננות אנו כבר מתחילים לפתור את זה בעצמנו.

במקום להתמקד בטיק עצמו, עלינו להתמקד במה שגורם לו. מה הקונפליקט הרגשי שהגוף מנסה להתמודד איתו? מה המתח שהגוף מנסה לשחרר? 

בנוסף, חשוב להבין שהטיקים הם דרך של הגוף להתמודד עם מתח רגשי. הם אינם תוצאה של חולשה למרות שנחווים כחוסר שליטה, הם למעשה דרך של הגוף לפתור את הבעיה מבחינת המתח שבתוכנו.

כאשר אנו מבינים את זה, אנו יכולים לטפל בטיקים בצורה יעילה יותר, דרך תשומת לב וערות לשורש שמאחוריהם.

קטגוריות
הגנה פנימית טיפול בכאב טיפול בקושי עבודה עצמית ריפוי עצמי

טיפול בדלקת חניכיים

במאמר זה אסביר על דלקות חניכיים, מה גורם להן, מה הנזקים הנוספים שהן מייצרות, מה הטיפול הקונבנציונלי שהרפואה מציעה לטיפול בהן וגם מה מסמלות דלקות החניכיים, מה הגוף פותר דרכן – מה הסיבה העמוקה שהגוף ייצר אותן, ואיך דרך פתרון הסיבה נוכל גם להשתחרר מהן וגם לשפר את איכות חיינו.

מי סובל מדלקות חניכיים

דלקות חניכיים הן מהמחלות הנפוצות והמטרידות ביותר בעולם המערבי. והן נחשבות כגורם המרכזי לאובדן השיניים בקרב מבוגרים. 

הגורם הפיזי להיווצרותן של דלקות חניכיים

דלקות ומחלות של החניכיים מתפתחות כתוצאה מהצטברות של רובד חיידקים, המכונים פלאק, על החניכיים. החיידקים אלו מגרים דלקת ברקמה, שמתנפחת ומגרה דימום. המחלה הנפוצה והקלה ביותר של החניכיים היא דלקת החניכיים, או Gingivitis, שהיא דלקת מקומית והפיכה שלא מזיקה לרקמות התומכות בשיניים. מכון דווידסון למדע פירסם כי כ-90% מהאוכלוסייה יחוו מצב זה במהלך חייהם.

במצב של חוסר בטיפול בדלקת חניכיים היא עלולה להתפתח למצב שבו הדלקת מגרה נסיגה של החניכיים ומזיקה לרקמות החיבור ולשכבות העצם התומכות בשן. כתוצאה מכך נוצרת תופעה של התרחבות בין השיניים לחניכיים. שכאשר איננה מטופלת היא עלולה לגרום נזק משמעותי לשן, עד כדי צורך בעקירה.

הדלקת מתפתחת בעיקר בשל חוסר בהיגיינה דנטלית מספקת, ושיפור בהיגיינה יכול למנוע את התפתחותה כבר בשלבים המוקדמים. אך יש גורמים שמחמירים אותה כגון עישון, סוכרת, שינויים הורמונליים, תרופות שגורמות ליובש בפה, מחלות שמזיקות למערכת החיסון כמו איידס, וגורמים גנטיים. דלקות חניכיים יכולות להיווצר גם עקב מחלות כמו סוכרת ודלקת פרקים שגרונית שעלולות הן גם לגרום לדלקות חניכיים. דלקות חניכיים יכולות להפך לכרוניות כאשר מזניחים את הטיפול בהן. 

מהפה לשאר הגוף – הסיבה שבגללה חשוב לטפל

דלקת חניכיים עלולה להגביר את הסיכון למחלות מערכתיות אחרות בגוף, נחקר ונמצא המון ידע בנושא חשיבות הטיפול בדלקות ומחלות חניכיים, נמצא שייתכן שמה שגורם להתפתחות מחלות, היא נדידת החיידקים מהפה לאזורים אחרים בגוף. חוקרים כיום בודקים על הקשר בין דלקות ומחלות חניכיים לתופעות חמורות כמו סיכון שבץ הגברת הסיכון בתחלואה לבבית, למחלות לב, לסוכרת, ועוד ועוד. אך לפני שאני ממשיכה כאן חשוב לי להזכיר שאפשר למנוע מחלות חניכיים דרך הקפדה על היגיינת הפה, צחצוח שיניים וטיפול בחניכיים. וכמובן שאם כבר נוצרה דלקת או מחלת חניכיים יש בכך מסר חשוב של הגוף עבורנו וכדאי שנשים אליו לב, ייתכן שהוא יתרום לצמיחה החדשה שלנו.

פתרון קונפליקט רגשי דרך דלקת חניכיים

הגוף שלנו לא טועה ולמעשה כל הפרעה או מחלה נוצרת פתרון לקונפליקט רגשי. המערכת הביולוגית שלנו מושפעת כאשר אנו חווים קונפליקט רגשי בלתי פתיר, המערכת הביולוגית לא יכולה לצאת אל העולם ולפתור את הקונפליקט ולכן היא פותרת מבפנים, ועושה זאת דרך תופעות גופניות. כאשר נבין מה הביולוגיה פותרת עבורנו נוכל לשחרר אותה מלעשות זאת ולחולל שינוי פיזי בגופנו.

קונפליקטים של דלקת חניכיים

את הקונפליקטים הביולוגים והיווצרות מחלות או תופעות גוף נוכל לראות גם בטבע, לדוגמא כאשר נזרוק חתיכת בשר מול תנים הם כולם יירצו לתפוס אותו, אך אלה שלא יצליחו לקבל נתח מהבשר ייראו יותר ויותר מהחניכיים שלהם, זה דומה לקונפליקט דלקת חניכיים. הגוף חושף את השיניים או את שורשיהם כדי להראות ערך לא מודע.

 קונפליקטים שדלקת חניכיים היא הפתרון הביולוגי להיווצרותם:

  1. חוסר יכולת של לתפוס נתח מהחיים שאנו רוצים לתפוס
  2. שהנתח מחיים שאנחנו רוצים לתפוס לא קיים או שהוא וירטואלי
  3. חוסר יכולת להראות למה אנחנו מסוגלים, מהן היכולות האמיתיות שלנו, לרוב בנושא של מציאת שותף/ בן או בת זוג.

פתרון רוחני לריפוי וצמיחה דרך דלקות חניכיים

התבוננו על הזמן שבו הופיעו דלקות או מחלות החניכיים שאתם סובלים מהן, מה היה בתקופה שהן צצו. האם היה קונפליקט פעיל של אחד או יותר ממה שצויין פה למעלה? מה לא הצלחתם להשיג ומאוד רציתם? ההתבוננות הזו לא רק תאפשר לכם להביא לריפוי של החניכיים אלא גם לאפשר מבט חומל ואוהב על העצמי שלכם, על החלקים העמוקים. לחבק את הכאב ולתת לו מקום, לעודד ולחזק את עצמכם על מה שעברתם ולהזכיר לכם שכל עוד אתם בחיים הכל עוד אפשרי ובעזרת שילוב בין רצון לאמונה שלמה הכל עוד יכול להשתנות

לסיכום

אם אתם סובלים מבעיות חניכיים ומהקונפליקטים המובילים אליהן אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

קטגוריות
הגנה פנימית טוטמי חיות עבודה עם טוטמים ריפוי עצמי תרגול רוחני

טוטם סרטן

חיבור לרגשות

מוגנות

צמיחה ותנועה חדשה

סקרנות ואינדיבידואליות

זרימה


חיבור לרגשות

הסרטנים נפוצים בכל העולם ובכל הימים ובמים מתוקים, וחלקם גם ביבשה. הם בעלי חשיבות אקולוגית גדולה, בעיקר עקב היותם מזון למגוון רחב של בעלי חיים. הם יכולים לחיות רק זמן מוגבל מחוץ למים או בלעדיהם, לכן הוצגו מסביב לעולם כמחוברים לאלמנט הרגש – שהוא יסוד המים – ולירח האחראי על תנועת המים. 

הסרטן הוא חלק מגלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית, וגם שם מחובר לירח שהוא כוכבו השליט, המסמל את בין היתר את עולם הרגשות.

הירח המתמלא והמתרוקן, היווה סמל לכך שגם אנחנו חווים שינויים טבעיים של עליות ומורדות ברגש. 

ישנם זמנים קודרים או קשים, שבהם אנו מרגישים רכים ופגיעים, טוטם הסרטן מזכיר לנו לחבק גם את הרגעים הללו, בכך שנאפשר לעצמנו להרגיש את מה שאנו חווים באותו הרגע, מבלי להדחיק, לנתח, לשפוט את עצמנו או להיצמד לרגש ברגע הבא. 

טבע רגשותינו הוא זמניות והשתנות, וטוב שלא נקבעם בכך שנגדיר את עצמנו דרכם. 

תרופת טוטם הסרטן היא היכולת להיות ערים לרגשותינו ולחוות אותם, ובכך לא לטבוע בהם או להיסחף על ידם

טוטם הסרטן קשור גם לחום הבית ולקהילה והיווה סמל לקשר האנושי, ותזכורת לטפח את מערכות היחסים שלנו ואת האנשים שסביבנו, החיוניים לצמיחתנו.

סמל זה קורא לנו לבדוק האם שמנו שיריון רגשי מול עצמנו או מול האנשים שמולנו? ואם הגיע העת להוריד אותו? בתנועתו מלמד הסרטן שבידוד מוחלט יכול לתגמל, אך לא לפרקי זמן ממושכים.

צבתות הסרטנים החזקות והמסוגלות ללפות בעוצמה ולא לשחרר, סימלו את היכולת לא לוותר על עצמנו, על זכויותינו, ועל מה שמשמעותי לנו. טוטם זה מלמד לעשות עבור אחרים אך לא על חשבון האושר והסיפוק האישי.


מוגנות

עקב צורתו ושריונו, טוטם הסרטן מתקשר בביטחון והגנה. ומפגש עמו מזכיר לנו להיות בטוחים שאנו מוגנים מכל סכנה האורבת בדרך, ולדעת שנוכל להגן על עצמנו בעת הצורך. 

קליפתו הקשה מסמלת גבולות כחלק מההגנה. והוא מגיע כתזכורת ליכולת שלנו לפעול להגנתנו ולרווחתנו, בכך שנהיה מודעים ליכולתנו לשמור על הגבולות שלנו להציבם, בהרמוניה ובנחישות לעצמנו ולאחרים כשנצטרך, היות והם יסייע לנו לשפר את הבטחון ולחוות חופש.

לסרטנים המאופיינים בגוף המחולק לפרקים, חיים מלאי קרבות ומלחמות עם מגוון עצום של טורפים רעבים, ועם סרטנים אחרים, לכן פיתחו יכולות הישרדותיות מיוחדות. 

סרטן הנלכד בצורה מסוכנת יקטע לעצמו את רגל התפוסה/ הצבת, בכך יחלץ מהאיום. תהליך זה נקרא אוטוטומיה – קטיעה עצמית. 

הסרטן יגדל את הרגל או הצבת מחדש כאשר ייצא מהשלד החיצוני וייצור אחד חדש וגדול יותר (תהליך זה נקרא התנשלות). 

בכל התנשלות הסרטן יגדל משהיה ויצמיח את האיברים שאיבד. תהליך התחדשות זה נקרא גם רגנרציה, ומסמל שלהשיל מעלינו חלקים שלא מדויקים לנו או מעכבים אותנו, יעזור לנו להתקדם לשלב הבא בחיינו.


צמיחה ותנועה חדשה

הסרטן התקשר גם למסתורין עקב יכולתו לברוח ולהסתתר במהירות. הוא בעל יכולת הליכה הצידה שלא משותפת לתושבי היבשה, ונע בזוויות שונות באופן בלתי שגרתי. 

הסרטן מלמד שנוכל לפנות לדרכים חדשות או לא סלולות ולנסות שיטות או גישות אחרות ממה שנקטנו, על מנת להתקרב יותר למטרותינו.

הסרטן מסמל לפוגשים אותו לבדוק האם זה הרגע לקחת זמן ולהיכנס פנימה למקומות הרכים בתוכנו לשקט או למדיטציה. 

טוב שנדע לחמוק לביתנו הפנימי, להקשבה ללב, שהוא הפתח לעולם טוב יותר. 

טוטם הסרטן מעורר אותנו לפתח את הקשר שלנו עם האינטואיציה והקול הפנימי, הנחוצים לצמיחה ולהתפתחות שלנו. דרך הקשבה לאינטואיציה נדע מתי מדויק ונכון לנו לסגת ומתי להתקרב.

עקב יכולתם של הסרטנים לוותר על שיריונם, הם סימלו בשבטים אינדיאנים מסויימים לידה מחדש או צמיחה מחודשת. 

למרות שמם, הסרטנים אינם קשורים למחלת הסרטן כלל. 

היפוקרטס, הרופא היווני (המפורסם בכך שהמציא את שבועת הרופאים), נתן את השם הזה למחלה בשנת 400 לפנה”ס, מכיוון שראה דמיון בצורה של גידול על העור לצורת של סרטן ים, ומשם למעשה ניתן השם לאוסף גדול ומגוון של מחלות שונות שבהן תא בריא עובר שינוי ומתחיל להתחלק ללא בקרה. 

אך עם זאת, קיים דמיון במשמעויות הרוחניות של סרטן כחיה וכמחלה, בכך שיוצרות איזשהי קריאת התעוררות אל אמת פנימית של כמיהות הלב, ותזכורת שניתן לקחת את החיים מכיוונים אחרים, ולבדוק האם ניתן לחוות את חיינו בצורה שבאמת היינו רוצים, ובמקביל להרפות ולסמוך על הטוב הלא ידוע, להתחבר ללב, לבית, לחום ולחיבוק שבמערכות היחסים וביחס החם. 

סוראן האטלנטי, שהיה מורה רוחני, טען שלחלות בסרטן זו אחת משתי המקפצות ההתפתחותיות העוצמתיות ביותר שיש לנו.

טוטם הסרטן בא להזכיר לנו שאנו מסוגלים לעבור מכשולים ולהתגבר עליהם, גם אם אינם צפויים. דבר זה יאפשר לנו לגדול ולהתפתח משהיינו. היות והכינוי גיבור ניתן למי שגבר על משהו.


סקרנות ואינדיווידואליות

מפגש עם הסרטן מעודד לצמיחה מהנשמה ומקריאת הלב, מניע אותנו לפנות לכיוון הדברים שמעניינים אותנו על מנת לראות כיצד הם משפיעים על חיינו. 

עקב תנועתו בסביבה נקשר טוטם הסרטן להזנה של סקרנות, לחקור ולגלות את העולם שנמצא סביבנו. 

כשנפגוש סרטן נוכל להתרחב למישורים פנימיים, להיכנס פנימה ולבדוק, האם יש משהו שתמיד סקרן אותנו? האם יש כיוונים חדשים שנרצה לפנות אליהם? 

טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו. 

טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו. 

ד”ר חיים שפירא (בהרצאותיו על תורת המשחקים) משתף מחקרים שמראים שבערוב החיים יש נטייה יותר להתחרט על מה שלא עשינו, מאשר על מה שכן עשינו. ובכך מוכיח – שכל עוד זה לא פוגע באדם אחר – תמיד שווה לעשות ולטעות מאשר להיזהר ולא לבדוק, לחקור ולחוות את מה שמסקרן אותנו. 

הסרטן מופיע במיתולוגיות סיניות כמבשר על כך שעלינו לשחות למעמקי עולמנו הפנימי ולא לפחד. 


זרימה

טוטם הסרטן הזקוק למים מלמד חשיבה “נוזלית”, ומזכיר לנו שיש בנו את הכוח לנוע ללא הזדהות עם סיפורים או דעות עלינו ועל חיינו במידה והם לא חיוביים (גם אם הם סיפורים שאנו באופן אוטומטי מספרים). 

מחקרים מראים שאנשים שהאמינו שהם בעלי מזל טוב – חוו שיש להם יותר מזל מאחרים מתוך ההתבוננות שלהם על חוויותיהם מפרספקטיבה של מזל, היות ומזל תלוי בגישה שלנו לחוויות החיים, וביכולת שלנו לנוע עם הזרם (בסין גם הופיעה דמותו של הסרטן שזרועותיו פתוחות כסמל לשמש הרודפת אחרי הצללים בחיינו כקמע להגנה וכמבשר על מזל טוב). 

חיית מים זו נעה בקלות עם הגלים והסערות שבים, ויודעת לנווט את דרכה על האדמה בצורה מיוחדת. תנועתה מזכירה לנו את האומץ לסמוך על החיים ובכך להירגע ולהרפות, על מנת שנוכל לזרום עם הזרם הטבעי של חיינו. 

מפגש עם סרטן מזכיר לנו לתת ביטחון בדרך הלא ידועה שאנו הולכים בה, ולא לפחד לשנות כיוון ולהתקדם למסלול חדש כשמגיע הצורך, היות וזה גם חלק מהמסע שלנו. 

כפי שנכתב בספר הטאו “הדרך חכמה מהצועד בה”, והיא זו הלוקחת אותנו. אנשים עם סרטן בטוטם באופן טבעי “זורמים עם הזרם”.

 סרטן מסמל לנו שאנו יודעים להרפות (ולזרום) ולאפשר לחיים לקחת אותנו. 

לאו דזה, אבי תורת הטאואיזם, הורה בדאו (הנחשב לכתב קודש), כי תפקוד הרמוני עם הטבע מתחיל בעיקרון האי עשייה. 

לפיו, עיקרון אי העשייה אומר להיות בהוויה, בעשייה ללא עשייה, מתוך כבוד לרגע, וקשב רציף עם הסביבה. 

טוטם הסרטן מלמד לנוע בקצב הטבעי שלנו ובכך לאפשר לעצמנו לצוף בזרם למקום חדש ומרענן, כי כששום דבר לא ידוע – הכל אפשרי.


כל הזכויות שמורות לכוח הריפוי הפנימי - ענבל פוזנר.


אין להעתיק לשכפל, להפיץ להדפיס או לעשות כל שימוש ללא אישור מראש ובכתב.


תודה :)


תפריט נגישות

error: התוכן שניסית להעתיק מוגן בזכויות יוצרים