טיפול באכילה רגשית

אכילה רגשית היא שימוש מופרז באוכל כדי להתמודד עם רגשות שליליים, כגון חרדה, עצב, כעס או בדידות. זה יכול להוביל לאכילה מופרזת, אכילה חסרת שליטה או אכילה של מזונות לא בריאים, בכמויות גדולות עד כאב.

טיפול עצמי באכילה רגשית

שאנו באים לטפל בעצמנו בבעיה של אכילה רגשית ראשית חשוב שנדע להוריד כל ביקורת עצמית או אשמה על התופעה הזו שמתחוללת בנו באופן טבעי. כי למעשה אותם רגשות רק מחזקים את הנטייה לבולמוסי אכילה ולא תומכים בנו בדרך להיחלץ ממנה.

בנוסף הטיפול מתחיל בהבנה שזו תגובה גופנית שניתן לתת לה מענה דרך נתינת מקום לרגשות שלנו.

שנית טוב שנזהה את הגורמים ותסמינים, את האותות המצוקה שיש בגוף לפני שמופיע הבולמוס.

התסמינים של אכילה רגשית כוללים:

• אכילה מופרזת
• אכילה של מזונות לא בריאים
• תחושת אשמה או בושה לאחר האכילה
• תחושת חוסר שליטה על האכילה
• תחושה של ריקנות או עייפות לאחר האכילה
• עלייה במשקל

באיזה גיל סובלים מאכילה רגשית : 

אכילה רגשית יכולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים, אבל היא שכיחה יותר בקרב נשים צעירות.

מה הגורמים לאכילה רגשית

הגורמים לאכילה רגשית יכולים להיות רבים ומגוונים, כולל:

• היסטוריה של טראומה או התעללות
• חרדה או דיכאון
• לחץ
• בעיות ביחסים
• דימוי גוף נמוך
• גורמים גנטיים

הדחף לאכול לא מגיע מהראש שלך. זה בא מהגוף שלך. המערכת העצבים שלך מזהה מצוקה ומעוררת את הדחף לאכול כי זה הדרך היחידה שהיא מכירה לווסת את עצמה.

סימני המצוקה

כשמנסים לטפל בדחפי אכילה הרסניים, חשוב להתחיל להכיר את הסימנים של מצוקה כפי שהם מופיעים בגוף. אלה יכולים לכלול:

• תנועות מהירות
• סטרס
• חוסר צלילות
• ערפול חושים
• ניתוק
• ריחוף
• דחף לנקות
• עצבנות
• אי שקט
• עוקצנות
• חוסר סבלנות
• האטה
• חשש
• אדישות
• עצבות

מה כדאי לעשות ברגע שמזהים את המצוקה

ברגע שמזהים את סימני המצוקה, אפשר להתחיל לעצור את האוטומט הישן של ישר לגשת לאוכל. להזכיר לגוף והכרה שאכילה היא לא הדרך היחידה להתמודד עם מצוקה. 

וחשוב גם לזכור שזה בסדר לאכול כדי להירגע לפעמים. 

עם זאת, חשוב לא לתת לאכילה להיות כלי ההתמודדות היחיד שלך.

כלים לעזרה עצמית בהתמודדות עם אכילה רגשית

להלן חמישה כלים שיכולים לעזור להתמודד עם אכילה רגשית:

1. הכרת הרגשות – והכרה ברגשות. 

אחד השלבים החשובים ביותר בהתמודדות עם אכילה רגשית הוא להכיר את הרגשות שלך. מה את/ה מרגיש/ה? מתי את/ה מרגיש/ה את זה? מה גורם לך להרגיש ככה? ברגע שאת/ה מבין/נה את הרגשות שלך, אפשר להתחיל לפתח מנגנוני התמודדות יעילים.

2. מציאת דרכים אחרות להתמודד עם הרגשות שלך. אכילה היא לא הדרך היחידה להתמודד עם רגשות שליליים. ישנן דרכים רבות אחרות, כגון פעילות גופנית, כתיבה, מדיטציה או סתם זמן עם חברים ומשפחה.
3. יצירת שגרת אכילה בריאה. אכילה בריאה יכולה לעזור לך להרגיש טוב יותר פיזית ונפשית. 
4. קבלה עצמית – לקבל את עצמך. 
5. אחד הגורמים העיקריים לאכילה רגשית הוא חוסר קבלה עצמית. ושימוש באוכל כדי לנסות למלא את החסר. 

אכילה רגשית היא מנגנון התנהגות שאנו מפתחים על מנת להתמודד עם רגשות לא נעימים, והיא נפוצה ויכולה להיות נורמאלית ולא פוגעת בבריאות כאשר היא מתקיימת במינונים סבירים. אך אם אכילה רגשית מתחילה להשתלט על חיינו, זו קריאה פנימית חשובה לטפל בעצמנו ובמה שהתודעה שלנו פותרת דרך יצירת האכילה הרגשית.

יש שלוש רמות של הימנעויות לאכילה רגשית:

• הימנעות פיזית: זוהי הימנעות מאכילת מזונות מסוימים, למשל פיצה או מתוקים.
• הימנעות מנטלית: זוהי הימנעות ממחשבות על אכילה, למשל “אני לא צריכה לאכול עוד מתוק היום”.
• הימנעות רגשית: זוהי הימנעות מרגשות לא נעימים, למשל עצב, כעס או חרדה.

כדי להתמודד עם אכילה רגשית, חשוב לטפל בכל שלוש הרמות של הימנעויות. ראשית, אנחנו צריכים להפסיק להימנע מאכילת מזונות מסוימים. לאחר מכן, אנחנו צריכים להפסיק להימנע ממחשבות על אכילה. לבסוף, אנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רגשות לא נעימים בצורה בריאה.

טיפול באכילה רגשית הוא לא תהליך קל, אבל הוא אפשרי. 

טיפים לטיפול עצמי באכילה רגשית

הנה כמה טיפים שיכולים לעזור להתמודד עם אכילה רגשית:

• זיהוי טריגרים : מה מעורר בך את הדחף לאכול? 

כאשר אנו יודעים מהם הטריגרים שלנו, אנו יכולים להתחיל לפתח אסטרטגיות להתמודד איתם.

• זיהוי סימנים של מצוקה. 

מהם הסימנים הפיזיולוגיים והרגשיים שעולם חווה כאשר את/ה מתמודד/ת עם מצוקה? 

ברגע שמבינים את הסימנים של מצוקה, אפשר להתחיל להרגיע את עצמך לפני שמגיעה הנקודה שבה מרגישים שחייבים לאכול.

• מציאת דרכים אחרות להתמודד עם מצוקה. 

ישנן דרכים רבות אחרות להתמודד עם מצוקה מלבד אכילה, כמו פעילות גופנית, כתיבה מדיטציה או שיחה עם חבר. חשוב לבדוק ומצוא מהי הדרך שעוזרת לך.

• סבלנות : 

זה לוקח זמן ללמוד להתמודד עם אכילה רגשית, וחשוב לא להתייאש אם לא רואים תוצאות מיד. שממשיכים לעבוד על זה, מגיעות התוצאות.

אנו רוצים ללמוד לקבל את התנועות הפנימיות באהבה, לזכור שאנו רוצים לנהל את האכילה רגשית.

חשוב לזכור

ההתקדמות בחיים אינה לינארית. היא לא קווית או חד-כיוונית. יש הרבה עליות וירידות, מהמורות ופיתולים. לפעמים אנחנו מרגישים טוב, ולפעמים אנחנו מרגישים רע. זה בסדר גם כשמדובר באכילה רגשית ובולמוסים. לכן זה משהו שאנחנו יכולים ללמוד לנהל.

ישנם דברים שניתן לעשות כדי להפחית את כמות התקפי האכילה והאכילה הרגשית שלנו. אנחנו יכולים ללמוד לזהות את הטריגרים שלנו, לפתח מנגנוני התמודדות בריאים, ולטפח דימוי גוף חיובי.

עם זאת, חשוב לזכור שאכילה רגשית ובולמוסים הם חלק מהחיים, ואנו יכולים ללמוד לנהל אותם בצורה בריאה.

תהליך ולא יעד

להשתחרר מאכילה רגשית הוא תהליך, לא יעד. זה לא משהו שאנחנו יכולים לפתור, אבל זה משהו שאנחנו יכולים לנהל. 

האכילה הרגשית היא לא הבעיה, אלא התגובה שלנו לבעיה. 

ניתן למצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הרגשות שלנו, כך שלא נצטרך להשתמש באוכל כמנגנון התמודדות.

שלושת המפתחות החשובים ביותר להתמודדות עם אכילה רגשית הם:

1. חמלה. 

חמלה כלפי עצמנו היא חשובה מאוד בתהליך ההחלמה. אנחנו צריכים ללמוד לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, כולל הפגמים שלנו. נוכל להיות סלחניים כלפי עצמנו כשאנחנו טועים.

2. סקרנות. 

להיות סקרנים לגבי עצמנו ורגשותינו. ללמוד להכיר את עצמנו טוב יותר, כולל הטריגרים שלנו ואיך אנחנו מגיבות ומגיבים אליהם.

3. חיבור. 

לחבר את עצמנו לרגשות שלנו, לעצמנו ולאחרים. למצוא דרכים בריאות יותר להתמודד עם הרגשות שלנו, ואם הדחפים הפנימיים שלנו למלא איזה חוסר כמו פעילות גופנית, מדיטציה או תחביבים.

לסיכום

הדרך להתמודד עם אכילה רגשית היא לא קלה, אבל היא אפשרית. עם חמלה, סקרנות וחיבור, ניתן  להשתחרר מהאכילה הרגשית, לחקור מה משפיע אלינו ומה אנחנו באמת מרגישים ולחיות חיים בריאים ומאושרים יותר.

אם אתם סובלים מאכילה רגשית אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

הפן האישי שלי בעבודה עם מערכת העיכול

במשך שנים רבות כל כמה שנים הייתי מותקפת בכאבי עיכול נוראיים עד לרמה שלא יכולתי לתפקד. הדבר הזה היה קיים בגלים בחיי כל כמה שנים, וכלמרות שניסיתי כל טיפול במערכת העיכול, כל פעם מחדש הייתי נופלת למשכב של כמה חודשים עד חצי שנה עם כאבים חזקים ותופעות עיכול כואבות ושורפות, כל השנים מבלי לקבל אבחון ברור. 

הדרך מתסכול לריפוי עצמי וצמיחה חדשה

עשיתי את כל הבדיקות האפשריות (מקולונוסקופיות ועד בדיקות פרטיות של אי סבילות מזון ועוד ועוד) ובלי ממצאים. המערכת שלי היתה בסבל נוראי.

אך היות ולא קיבלתי שוב אבחנה לא היתה שום דרך טיפול קונבנציונלית שיכולתי לבחור בה, וגם לא ניתן לטפל לפי רפואה חדשה והריקול הילינג שהן רפואות לטיפול תודעתי שעובדים איתן רק ברגע שיש אבחנה של ההפרעה או המחלה שממנה סובלים. 

במהלך השנים כל פעם שהכאב היה מופיע ולא מפסיק לעיתים גם חודשים, ניסיתי כל מה שיכולתי, צומות וניקויים, מטפלים ורופאים מומחים, עזרה אנרגטית וטיפולים רגשיים אך לצערי אף אחד מכל מה שניסיתי לא ריפא ולא הקל ולו במעט על הסבל שחוויתי ולא על התסמינים, אך העבודה הפנימית והשתחררות או התרחקות מהקונפליקט כן עשו זאת.

בשנים שחלפו עשיתי עבודת ריפוי עצמי שאני שמחה לחלוק איתכם כאן את הדרך אליה ואת הקונפליקטים כפי שנמצאו על ידי מוריי האהובים ד״ר האמר וד״ר ז׳ילבר רנו, שייסדו את המחקר ואת הרפואות שמאפשרות לנו להבין את שפת הגוף (בין היתר המחלות), כדי להביא לצמיחה החדשה (והריפוי). אז ראשית הקדמה:

מהי מערכת העיכול

מערכת העיכול (digestive system) שלנו היא מערכת שלמה של איברים בגופנו שתפקידה לקלוט מזון ולהפוך אותו לאנרגיה זמינה ואבני בניין זמינים לגוף. מערכת העיכול קולטת את המזון שאנחנו אוכלים, שברגע שנכנס לגופנו עובר תהליכי פירוק וספיגה רבים, כל זאת על מנת שננצל ממנו את כל מה שרק אפשר.

ממה מורכבת מערכת העיכול

מערכת העיכול שלנו מורכבת מסידרה של איברים חלולים ואיברים שאינם חלולים היוצרים ביחד את המערכת. האבירים החולילים שיוצרים את צינור העיכול הם : הפה- הוושט – הקיבה – התריסריון – המעי הדק – התוספתן – סיגמואיד -חלחולת – המעי הישר שזה הרקטום – ופי הטבעת.

מאיברים לא חלולים שסופחו לצינור העיכול : בלוטות הרוק ומיצי קיבה – כבד ולבלב המחוברים על ידי צינורות ותעלות. ובנוסף החלק הביטני של מערכת העיכול העטוף בצפק.

מערכת העיכול בתור המוח השני

המוח הוא האיבר המרכזי האחראי למחשבות ולרגשות שלנו, ומוח מעורב גם בפעולה של מערכות אחרות, בניהם גם מערכת העיכול. מערכת העיכול מקבלת מסרים מהמוח, הקובעים את אופי פעילותה ואת כמות הדם המוקצית לתהליכי העיכול. אבל לא רק המוח משפיע על מערכת העיכול, אלא גם מערכת העיכול משפיעה על המוח! לכן בין היתר מערכת העיכול נקראת המוח השני. והוכח שמערכת העיכול משפיעה על קצב התבגרות וההזדקנות ,על מצב נפשי, על בריאות הנפש ,על מחלות מוח וגם משפיעה על התחושות והמצב הרגשי שלנו. 

90% מהסרוטונין בגופנו מיוצרים ומאוחסנים במעיים. *הסרטונין הוא מוליך עצבי החיוני לתפקודים מנטליים בריאים. 

מערכת העיכול ותפקודים מנטאליים

התקשורת שבין המעי למוח והפוך נקראת “ציר המעי-מוח״, והיא מתקיימת דרך חיידקי המעיים ובאמצעות המערכת ההורמונלית ומערכת העצבים. רק כדי להבין עד כמה מפותחת מערכת העצבים שבמעיים, היא מורכבת מכ 500 מיליון תאי עצב שמצפים את כל איברי מערכת העיכול. 

השפעת חיידקי המעיים על תחושת השלווה והנחת

גם היכולת להרגיש שלווה ונחת קשורות למערכת העיכול ולהרכב חיידקי המעי, ממחקרים שבדקו את הרכב המעיים של נזירים המתרגלים מדיטציה עמוקה נמצאו אוכלוסיות חיידקים המקושרות לרמות נמוכות של לחץ ודיכאון. לעומת זאת באותו מחקר השתתפו אנשים המתגוררים באותו האזור כמו הנזירים, אך לא מתרגלים מדיטציה ושם לא נמצאו אוכלוסיית חיידקי המעי הללו . 

בעיות בעיכול כהזמנה להתבוננות

כאשר צצות בחיינו בעיות ומחלות במערכת העיכול או הקשורות בה כדי דבר ראשון שנתבונן : מה אנחנו לא מצליחים לעכל בחיינו? האם יש משהו שאנחנו לא יכולים לעכל ?

סיפור הריפוי האישי שלי

חזרה לתחילת המאמר, שבו שיתפתי אתכם על קושי שחוויתי במשך שנים במערכת העיכול שלי. בראייה לאחור, בהמשך שנים רבות וזה התחיל שנים ספורות לפני שמלאו לי 30, כל פעם שהייתי במערכת יחסים שהייתה לי לא מדויקת, מערכת העיכול שלי הייתה מגיבה. 

סוף שנות העשרים הלחיצו אותי רציתי משפחה וזוגיות וזה עוד לא קרה ולא נראה באופק. הדבר הזה יצר אי שקט בתוכי וחיפוש.

הקונפליקט האישי שלי היה רצון העז בהקמת משפחה, אך ככל שהשנים חלפו התחלתי להתפשר על מערכות יחסים פחות מתאימות מתוך המטרה להקים לי בקרוב משפחה משלי. 

כאשר במודע זו הייתה החלטה שהייתי בשלווה איתה, במקומות העמוקים בתוכי זה היה משהו בלתי ניתן לעיכול.

ברמה עמוקה בתוכי לא יכולתי לעכל את הרעיון של להקים משפחה עם בן זוג שאינו מדויק עבורי. וכל פעם מחדש במעמד הזה צצו בגופי בעיות קיבה נוראיות, והייתי נופלת למשכב. 

כאשר רגע לפני גיל 40, שהייתי בזוגיות רצינית זה שלח אותו לחצי שנה של כאבים איומים, שלא נפתרו עד שלא חוויתי פרידה מבן הזוג הלא מתאים.

הגוף מרפא אותנו דרך ההפרעות והמחלות שלנו

כאשר יש משהו בחיינו שמפריע לנו ומטריד אותנו ואין לנו מה לעשות לגביו, זהו קונפליקט רגשי שאיננו מצליחים לפתור זה גובה מחיר מהמערכת הביולוגית שלנו. 

למעשה הדבר המשמעותי ביותר עבורנו הוא הרגש. 

איך שאנחנו מרגישים משנה ומשמעותי בחיינו, וגם כאשר אנו בוחרים לא לראות או להתמודד, זה לא נעלם מעיני הגוף שלנו.

הגוף לא יכול לפתור את הבעיה מחוצה לו ולכן פותר את הכל מבפנים, ולכן כאשר מופיעה בעיה, הפרעה או מחלה היא למעשה פתרון או אפילו ריפוי של הגוף לקונפליקט רגשי.

קונפליקטים ביולוגים שיוצרים קשיים בעיכול

אלה הדוגמאות לקונפליקטים ביולוגים שיוצרים קשיים בעיכול, לפי הרפואות שחוקרות ביטויים גופניים כפתרונות ביולוגיים : 

• אני לא יכול לעכל משהו בחיי – יכול לחול על כל מערכת העיכול 
• אני לא יכול.ה לסלוח / אני מחזיק.ה ב/ אני תקוע.ה עם זה – המעי הישר, הרקטום
• אני לא יכול.ה לקבל את זה / לא יכול.ה לספוג או להטמיע / הייתי רוצה לשטוף את זה מחיי – מעורר מחלות של המעי הדק
• חשבתי שיש לי את זה אך זה נעלם / אני לא יכול.ה לבלוע את זה – מחלות של הוושט
• אני לא יכול לעכל את זה – אם זה קונפליקט מהזמן האחרון, הקשור במשפחה – יכול לעורר מחלות קיבה
• אני לא מסוגלת לעכל את אותו דבר ישן ולא רצוי – מחלות של מעי הגס

ועכשיו לפרקטיקה – טיפול עצמי בבעיות במערכת העיכול

כשאתם באים לטפל בעצמכם בבעיות במערכת העיכול תוכלו לפעול בכמה צעדים פרקטיים

1. דבר ראשון בדקו מה היה בחייכם כשהבעיה צצה ? מה מבין הקונפליקטים שכתובים פה הופיעו והשפיעו על חייכם, כשהבעיה הופיעה לראשונה ? הזמן שבה הופיעה הפרעה או המחלה הוא משמעותי, נסו  להיזכר מה קדם לו.  שאלו את עצמכם מה באמת הרגשתם, וזיכרו- רק האמת משפיעה. 
2. ברגע שמצאתם את הקונפליקט עשו התבוננות. התבוננות אומרת להסכים לראות את זה, בלי לשפוט לתקן או לשנות, רק להסתכל על זה באופן ישיר, ומתוך הבנה ואהבה לגוף שלכם שמבחינתו יצירת הבעיה היא למעשה הפתרון.
3. תוכלו לכתוב מכתב למוח שלכם, בנוסח דומה לזה ״מוח שלי אהוב ומופלא אני מעכשיו בוחר.ת לטפל בקונפליקט בעצמי ומבקש.ת לשחרר את הבעיה במערכת העיכול מלפתור עבורי את הקונפליקט הזה.

מצורף למאמר זה הרצאה לעובדי גוגל של רופא שכתב רב מכר על הריפוי העצמי בצורה זו, מוזמנים https://youtu.be/0VyH1laOd2M

לסיכום

בעיות בעיכול לא מצביעות רק על קושי פיזי, אלא גם רגשי. ומגלות את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מקשיים בעיכול אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

הסיפור הארוך של הריפוי הקצר והמלא שלי מפיברומיאלגיה

 (נכתב ב2018)

על מנת להבין את מה שאיפשר לי להרפא מהפיברומיאלגיה אשתף את מה שגם לה

הסיפור על הריפוי מפיברומיאלגיה שחוויתי או על הטיפול בפיברומיאלגיה מתחיל בהסבר למה שקדם להיווצרותה,

בצבא הוצבתי בעזה. לא ביקשתי או רציתי את זה ואפילו התבכיינתי והתלוננתי שזה קרה, גם לפני וגם אחרי ובעיקר תוך כדי. (למרות שביחידה שהייתי (מתפ”ש) שאר האופציות היו אפילו יותר מלחיצות, ואפשרו הצבה רק בשטחים ובמעברי גבול). וכך קרה שאחרי שנה של שירות במחסום ביחידה שנקראת הוי איי פי, הייתי במשך משמרות רבות הבת היחידה בתפקיד שלי.

היינו יחידה קטנה, 13 איש, כשבכל משמרת יש בין 2 ל 5 חיילים במעבר. שמולנו ישבו יחידה של כלבנים, יחידה של מג”ב, של יו אן ושל בודקים ביטחוניים. היו לנו מדים ייצוגיים, ושכפ”ץ טורקיז, ואווירה בגדול של חופש ואהבתי את זה. לא היו מפקדים, היו שלושה נגדים דרוזים שעשו משמרות רק בשעות היום ברוטציה, ודי השאירו לנו את הניהול השוטף של המחסום. אנחנו לעומת זאת עבדנו רוב הזמן מסביב לשעון, במשמרות של 8 שעות עבודה 8 הפסקה וחוזר חלילה או 12 שעות עבודה- הפסקה –עבודה, עם יציאות של 11/3 ואפטרים.

ואני, אני כיכבתי, יצאה ממני המנהלת המפקדת, זאת שיודעת מה להגיד ומתי. ותיק תק נתנו לי להיות אחראית במעבר (בתור רבט”ית נתתי פקודות לסמל ראשון). הימים עברו בשקט יחסית בזמן שפצמ”רים מרחפים מעלינו, ואזעקות גשם סגול משעשעות אותנו.

אנחנו היינו אחראים על מעבר זרים ואח”מים, ועל קיום אמנת ז’נבה במחסום ארז, התפקיד שלנו היה בין היתר לאפשר למשפחות של אסירים ביטחוניים לבקר אותם, לדאוג לכל זר שבא לבקש סיוע, ולמלא פקודות של משרד החוץ. באתי מבית שוחר שלום ובאמת האמנתי שאני עוזרת. התגייסתי אחרי מאורעות אוקטובר כך שרוב השירות שלי היה סגר בעזה ולא עברו הרבה אנשים.

ואז זה קרה

יום אחד בצהריים של אמצע הקיץ הייתי במשמרת עם עוד 4 חיילים, ובא לבקר אותנו קצין מיחידה אחרת סתם לשבת לקפה. פתאום קיבלנו הודעה בקשר שחבורה של חאג’ות ישראליות (חאג’ות זה כינוי מכבד, כמו להגיד גברת. אותן חאג’ות ערביות ישראליות, עוברות בדרך כלל במעבר ישראלים ששייך לחלק אחר במחסום- לא אלינו) הסתערו (!) והן רצות לעברנו עם קרשים וסכינים.

הווי אי פי היה נראה בזמנו כמו קרוון ענק מבחוץ ומבפנים כמו לובי של מלון, שבקצהו דלפק בו יושבים הרישום גבולות ומתחתיו השכפ”צים הקרמיים הכבדים. עמדתי בדלפק והסתכלתי מהחלונות הענקיים של הווי אי פי שמבחוץ נראים כמו מראות ומבפנים רואים הכול, וראיתי חבורת נשים גדולות, רצה בריצת אמוק אלינו עם מקלות ומה שנקרא נשק קר, בכוונה לריב/לתקוף. דבר דיי מוזר בהתחשב בכך שכל החיילים במחסום מחויבים ללכת עם רובים במחסנית בהכנס, ויכלו לירות בהן ברגע.

מיד כשראיתי את זה נבהלתי בטירוף, ‘נפל לי הלב לתחתונים’, הנשימה נעתקה וישר העפתי את הנשק שלי הכי רחוק שיכלתי, לצד השני מתחת הדלפק באקט אוטומטי לחלוטין.

הסכמה פנימית

תמיד ידעתי שאני לא רוצה לירות באף אחד, אף פעם. גם שהלכנו למטווחים (היינו מחויבים לעשות מטווחים כל חודש) וגם שהיו שולחים אותי לשמירות, הייתי מדברת על זה(בנות עם נשק בבסיס שלנו (מת”ק עזה) היו עושות שמירות במקום ניקיונות/מטבחים). בשמירות הייתי אומרת לכל מפקד שמוכן לשמוע- שאם בא מחבל לא רק שאני לא תוקפת, אני זורקת עליו את הנשק ומתה מדום לב במקום.

ההתקפה

החאג’ות התקדמו בריצה לווי איי פי, ואני לא חשבתי על כלום, נכנסתי מתחת לדלפק והפכתי לשבלול הכי קטן שיכלתי להיות, מוחבאת מתחת לכל השכפצ”ים הקרמיים. החאג’ות הסתערו על הווי איי פי ובכל הזמן שהן היו שם שמעתי מכות וצרחות, דברים שנופלים ונשברים, וצעקות וקללות בעברית ובערבית. לא נשמתי, לא זזתי.

הייתי שם מכווצת רועדת בכל תא בגוף, הרבה אחרי שזה נגמר. לא רציתי לצאת משם, לא רציתי לראות מה קרה. מסתבר שכשהן הגיעו הן החלו להכות את החיילים ואת הקצין שביקר, והחיילים הרביצו להם בחזרה, וזה לא נגמר עד שהגיעה המשטרה שיושבת ממש ליד, ועצרה את הכל. הקצין עלה למשפט על כך שאחת מהחאג’ות הפילה עובר (למרות שכנראה לא נראתה ככה, היא הייתה בהריון). החיילים שהלכו מכות חזרו למשמרת ולשגרה, ואני הדחקתי. לא חשבתי על זה, לא דיברתי על זה עם הצוות ולא סיפרתי על זה לחבר או למשפחה. זה היה יותר מידי עבור הגרסה שלי בת ה19.

הימים שאחרי

כמה ימים אחרי זה הגיע מפקד חדש לבסיס, חוסם, איזה אלוף משנה שרצה להראות כמה הוא קשוח, ועל הדרך לעשות קצת סדר לחיילים שיושבים במחסום ואין להם מפקדים. הוא פקד עלינו ללבוש את השכפצ”ים הקרמיים הכבדים ואת הקסדות והנשק, ולעמוד בצורת ח’ בזמן שהוא חופר לנו על נהלים למעלה משעה.

מי שמכיר אותי יודע כמה מאתגר היה עבורי מפקדים, בוסים, ובכלל כל אדם שנתן לי פקודות ובעיקר מטופשות, היה עושה לי סמטוחה בבטן, ולוחץ ישירות על כפתור המרד בתוכי.

באותה חפירה לא נגמרת של חוסם המפקד החדש, שהגוף כואב וסובל לעמוד ככה עם המשקל של הנשק והציוד, יחד עם חוסר המשמעות בדברים שהוא אמר, והעובדה שלא היה שום מקום לענות או לדבר, עמדתי מתוסכלת, נעלמת במחשבות סרק על שטויות, וכמובן שחלילה לא מקשיבה. כשפתאום ברגע אחד כאילו כל השרירים בגוף שלי יצאו לפנסיה. הכל קרס, בבום ונפלתי.

שכבתי שם במשך רבע שעה משותקת לחלוטין, לא יכולתי להזיז שום איבר. כך בלי לזוז או לדבר, שרק דמעות רבות נוזלות לי מהעיניים ופאניקה מטורפת בולעת אותי, הייתי בטוחה שזה יימשך לנצח. שאני משותקת עכשיו, לא יכולה לדבר או לזוז רק לבכות.

אחרי רבע שעה הצלחתי לדבר. הזמינו לי אמבולנס ויצאתי לחצי שנה של המון המון בדיקות, וגוף שכואב רוב הזמן, ומלא מפגשים עם רופאים צבאיים שידעו בעיקר להפחיד. הגוף חזר לתפקד, ואני הייתי בגימלים.

התגובה של הגוף

קיבלתי כל כך הרבה השערות לאבחנות, ופוצצו אותי בכימיקלים דרך כל הבדיקות האפשריות. המדדים כל הזמן הראו שמשהו לא בסדר, אבל אף אחד לא ידע מה בדיוק לא בסדר. חוויותיי המון תשישות והייתי עייפה רוב הזמן והגוף שלי כאב כמו ממכות.

הימים שחלפו

עם הימים שחלפו ירדה הפניקה. השלמתי מלא שעות שינה והתחלתי להתפנן. חופששש!!! קמתי כל יום ב 13 רק כדי לראות סימפסונים, פגשתי את הבן זוג מתי שהיה בא לי, וחוץ מללכת לבדיקות לא הייתי מחויבת לכלום, אפילו לא חיפשתי עבודה, כי מי יודע אולי מחר אני חוזרת לבסיס.

אבל ככל שהחודשים עברו והוסיפו לי עוד ועוד בדיקות, ההורים שלי נלחצו ולקחו אותי לפרופסור שלוקח מלא כסף לשעה- מומחה לוואטאבר, שיגיד סופסוף מה יש לילדה. כך היה, ואחרי עוד בדיקות ופגישות עם הפרופסור קיבלתי אבחנה ברורה של פיברומיאלגיה.

האבחנה – פיברומיאלגיה

נאמר שפיברומיאלגיה מחלה כרונית, וזאת אומרת שזה לא אמור לעבור. כן איכות החיים לא תהיה גבוהה, אבל דרך ספורט ומצב רוח טוב הכאבים יחלשו. מתפקדים ככה, הוא אמר, זה לא קל אבל חיים עם זה.

זו הייתה הפעם הראשונה שריפאתי את עצמי ממחלה כרונית, והריפוי הספונטני הראשון שחוויתי בחיים.

אני זוכרת בדיוק את הרגע שבו זה קרה. איזה פעם שהתפתלתי מכאבי תופת לא מתוזמנים, כאילו פוצצו את כל הגוף שלי בו ברגע במכות, זה קרה ליד חברה (ציפי). אני זוכרת איך נראו העיניים שלה כשהיא הסתכלה עלי, ושם במקום החלטתי שזהו, זו הפעם האחרונה.

פיברומיאלגיה – מה זה

פיברומיאלגיה, המכונה לעיתים כ”דאבת השרירים”, היא מצב כרוני שמתאפיין בכאבים בשרירים ובעצמות, במקומות רגישים בגוף, בתחושת עייפות ממושכת, בבעיות שינה ובקשיים קוגניטיביים.

פיברומיאלגיה פורצת לאחר גורם מגרה ספציפי טראומה או טריגר

תסמיני הפיברומיאלגיה זהים למצבים ומחלות אחרות, ולכן מאתגר את הרופאים והצוות הרפואי באבחנתו, שכן אין לו סימנים מוחשיים בבדיקות מעבדה או בהדמיות.

בעבר, היה ספק בקרב רופאים וחוקרים לגבי האם פיברומיאלגיה היא מצב רפואי אמיתי, אך בימים אלה, יש הבנה רחבה יותר של המצב והסטיגמה שהייתה מלווה אותו התפחתה.

ריפוי מפיברומיאלגיה

זה יישמע קל מידי, אבל לפעמים כזו היא האמת, הכי פשוטה שיש, קלה. כי ברגע ההוא, שם במקום ההוא, נרפאתי. היום 15 שנה אחרי אני יכולה להגיד בצורה חד משמעית ובפה מלא שאין לי פיברומיאלגיה – שברגע ההוא מול העיניים של חברה שלי נרפאתי, וידעתי שאני עושה את זה באותו רגע שזה קרה.

במהלך השנים בעיקר כשהופיעה מפורקות רגשית, צצו הכאבים הספציפיים האלה, המעייפים. אבל לא הסכמתי להם אפילו לא לשבריר שניה, והם נעלמו ולא חזרו.

ריפוי מפיברומיאלגיה – גם המחלה וגם הריפוי הם בדימיון

בפסח האחרון נסעתי לסיני עם הספר אוטוביוגרפיה של יוגי, קראתי שם משפט שבתור מטפלת ומורה למטפלים, ובעיקר בתור הילרית שמכוונת אנשים לרפא את עצמם, הרטיט אותי ומילא אותי בדמעות של שמחה : “הדמיון הוא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא.. אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.

המאמר הזה, הוא תזכורת מהלב שלי לכל מי שצריך אותה. הגוף הוא מופלא ומסוגל להכל, וכך גם הרגש, הנפש והנשמה.

ריפוי התודעה דרך הגוף

כל מה שאנו חווים בעולם נחווה דרכנו. לפעמים הגוף פותר מה שאנו לא יכולים, מחלה או ההפרעה היא כלי שרת בידי התודעה שלנו, לרפא או לשחרר ולפתור קונפליקטים רגשיים שאנו לא הצלחנו.

ריפוי מהחלטה

מאז למדתי ונחשפתי לכל כך הרבה שיטות טיפול, בחלקן ממש התעמקתי, חקרתי התמחיתי. ואפילו עם השנים פיתחתי טכניקת טיפול שהגיעה דרכי. הבנתי שככלל, כל מה שהתודעה יוצרת קורה ברמה הגבוהה לטובתנו, גם קושי וחולי. לכן הרבה פעמים משחרר ועוזר לדעת מה הגוף פותר, כך שנוכל להירפא מתוך זה שהבנו מה הגוף מלמד אותנו, וגם לצמוח מזה. אבל… וזה אבל גדול! לפעמים ורק לפעמים, ניתן לצמוח ולהתפתח (וגם להירפא) מהחלטה.

*בתמונות ההסבר מהספר פירמידת הבריאות של הריקול הילינג (המתבסס על הרפואה הגרמנית החדשה), שמסביר את הקונפליקט הרגשי שהביולוגיה פותרת, שהיא יוצרת פיברומיאלגיה. לפי הריקול, ההיזכרות בקונפליקט יכולה להביא ריפוי מתוך המודעות למה הגוף יצר את הבעיה/מחלה/הפרעה. (נחשפתי לשיטה זו כמעט תשע שנים אחרי).

לסיכום

פיברומיאלגיה היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. המגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מפיברומיאלגיה אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

מיגרנה היא מצב נפוץ במיוחד, המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. שלמרות חלק מהמיתוסים יש טיפול במיגרנות ניתן לטפל בהן ואף לרפא אותן לגמרי.

המיגרנה היא לרוב מצב שבו כאבי ראש חזקים וממושכים מתרחשים באופן חוזר ונשנה. הכאבים מתחילים באופן פתאומי, נמשכים ממספר שעות ועד ימים, ומתמקדים ברוב המקרים בחצי אחד של הראש.

בשונה מרק כאב ראש, המיגרנה מתייחסת למצבים שבהם הכאבים מלווים בתסמינים נוספים, כמו הקאה, עייפות, חולשה, תחושת בחילה, רגישות מוגברת לאור או לרעשים,ועוד

במאמר זה אסביר על התופעה על דרכי טיפול קונבנציונליות במיגרנה וגם על דרכי טיפול אלטרנטיביות, אבל רק על כאלה שהוכחו באופן מדעי. בחלק האחרון של המאמר אסביר על היכולת שלנו לרפא א עצמנו ממיגרנה, על מה זה יושב וכיצד עושים זאת וכיצד צומחים ומתפתחים דרך זה.

הגורמים למיגרנה עדיין אינם ברורים לגמרי למדע. כיום סבורים שמיגרנות נובעות משילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים. רוב המומחים הרפואיים מאמינים שהיא מתחילה במוח וכוללת דרכי עצב וחומרים כימיים, ושהשינויים משפיעים על זרימת הדם במוח וברקמות המקיפות.

נמצא שמיגרנות מופיעות יותר בנשים מאשר בגברים. וחלק מהנשים, אך לא כולן, סובלות מפחות מיגרנות כאשר הן בהריון.

מיגרנה היא מחלה מורכבת שמשפיעה על איכות החיים והיא מצריכה טיפול, ולעיתים קרובות גם תמיכה נפשית. 

מה מעורר את הופעת המיגרנה

מיגרנות יכולות להיות להתחיל על ידי מגוון רחב של טריגרים, כולל הסרת קפאין, שינויים ברמות ההורמונים במחזור, שימוש בתרופות למניעת הריון, שינויים בדפוסי שינה, שתייה של אלכוהול, תרגול או מאמץ גופני אחר, רעשים חזקים או אורות בהירים, מדילוג על ארוחות, מריחות חזקים או בשמים, מעישון או חשיפה לעשן, וממתח וחרדה.

מהם סוגי המיגרנות

ישנם שני סוגים עיקריים של מיגרנות: מיגרנה עם אוּרָה (מיגרנה קלאסית) מיגרנה ללא אוּרָה (מיגרנה נפוצה).

אוּרָה היא קבוצה של תסמינים של מערכת העצבים (נוירולוגיים). 

מיגרנה ללא אוּרָה היא הסוג הנפוץ ביותר של מיגרנה, ומהווה כ-70% מכל המקרים.

התקפת מיגרנה מתחילה ללא אזהרה מוקדמת, ומתמקדת בכאב ראש חזק בצד אחד של

הראש. 

מיגרנה עם אוּרָה מתחילה עם תסמינים נוירולוגיים שמתרחשים לפני התקפת המיגרנה. התסמינים מתרחשים בדרך כלל במשך 20 דקות עד שעה לפני התקפת המיגרנה, ויכולים לכלול תחושות משנה, כמו ראיית קשתות אור, תחושת צפצוף בידיים או ברגליים, או אפילו תחושת חוסר שייכות לגוף.

תסמינים אלה נחשבים לסימן אזהרה שמגרנה מתקרבת. הסימנים מופיעים בדרך כלל בהדרגה במשך 5–30 דקות לפני שכאב הראש מתחיל.  בדרך כלל הסימפטומים של האאורה הם חושיים בטבעם.

התקף אופייני במיגרנה נמשך משעתיים ועד שלושה ימים במקרים קיצוניים. התקף מיגרנה עלול להתעורר בשל מגוון גורמים: גירוי חושי חזק כמו ריחות מסוימים, אורות חזקים, רעש קיצוני, גורמים נפשיים כמו מתח, וסת, אי-סדירות בשינה, שתייה ואכילה ואף אכילת מאכלים כגון גבינה צהובה או שוקולד. אצל חלק גדול מהנשים שסובלות ממיגרנה, ההתקף קשור לווסת, בייחוד לאמצע תקופת המחזור.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגדיר את המיגרנה כ”מצב תחלואה כרוני ומגביל מאוד”, זאת כיוון שהמחלה פוגעת באיכות החיים של החולה.

מהו הגיל שבו מתפרצת המיגרנה

מיגרנה מתחילה בדרך כלל בין הגילאים 10 ל-40, אך יכולה להתרחש בכל גיל. המיגרנה נחשבת לשכיחה מאוד ומופיעה ב-20%-22% מהנשים ו- 10%-12% מהגברים.

אבחון מיגרנה

מיגרנה יכולה להיות מאתגרת לאבחון, מכיוון שהתסמינים שלה יכולים להיות דומים לתסמינים של מחלות אחרות.

כדי לאבחן מיגרנה, רופא יכול לבצע בדיקות נוירולוגיות, לבחון את התסמינים של המטופל, ולבחון את היסטורית הרפואה של המטופל ושל משפחתו.

טיפול קונבנציונלי במיגרנה

טיפול קונבנציונלי במיגרנה מתמקד בהקלה על הכאבים ובמניעת התקפים נוספים. זה יכול לכלול תרופות שמניעות התקפים או שמטפלות בהם כאשר הם מתרחשים, ושינויים באורח חיים כמו שינוי דיאטה, שינויים בשינה, ותרגולים להפחתת מתח.

חלק מדרכי הטיפול הקונבנציונליות הן בעיקר הימנעות מטריגרים ידועים, כלומר מגורמים שהמטופל יודע שהם מעוררים אצלו מיגרנה. בנוסף טיפול תרופתי מונע, וטיפול תרופתי להקלה בסימפטומים. הטיפול התרופתי אינו יעיל בכל המקרים ובכל המצבים, ולכן מטופלים רבים מחפשים טיפולים חלופיים.

לפי הרפואה הקונבנציונלית המיגרנה היא מצב שניתן לנהל ולשלוט בו, אך איננה ניתנת לריפוי מלא (*בהמשך אסביר ואפרט איך כן ניתן ליצור ריפוי מלא ממיגרנה – דרך התודעה בטיפול עצמי וללא תרופות) והיא דורשת הבנה וטיפול ממושך.

הטיפול הקונבנציונלי במיגרנה כולל שינויים באורח חיים, כמו שינויים בתזונה ובשעותהשינה, ולעיתים גם תרופות

היות שהמיגרנה היא מצב שמשפיע על איכות החיים של האדם, ניתן להבין את הגורמים

שמעוררים את המיגרנה ולמצוא דרכים לנהל את המצב. חשיפה לקונפליקט המקורי של אדם מסוים היא חלק מהתהליך של חיפוש הגורמים שמעוררים את המיגרנה שלו. זה כולל את הבנת הטריגרים שמגרים את התגובות של הקונפליקט שוב ושוב. המשימה המורכבת היא למצוא דרכים להימנע מהטריגרים הללו או למזער את השפעתם ככל האפשר. זה דורש עבודה עצמית ממוחשבת, שלעיתים קרובות מחייבת שינויים בחיים שלנו ברמה הנפשית, הרגשית ולעיתים אף ברמה הגופנית.

טריגרים למיגרנה

מצבים שמעוררים את המיגרנה נקראים “טריגרים”. הם יכולים להיות מגוונים ולכלול גורמים כמו מתח נפשי, שינויים במזג האוויר, חומרים מסוימים במזון, חוסר שינה, ועוד. הטריגרים מעוררים את התגובה של הקונפליקט, ומובילים להתקף מיגרנה.

המיגרנה, כמו כל מצב של כאב חוזר ונשנה, מצביעה על קונפליקט מקורי שלא נפתר. הקונפליקט המקורי יכול להיות מגוון ולהכיל גורמים פיזיים, רגשיים, ומנטליים. הטריגרים שמעוררים את המיגרנה הם בעצם מצבים שמעוררים את הקונפליקט המקורי.

זו עשויה להיות משימה המורכבת להבין את הטריגרים שמעוררים את המיגרנה. זה דורש עבודה עצמית ממוחשבת, שלעיתים קרובות מחייבת שינויים בחיים שלנו ברמה הנפשית, הרגשית ולעיתים אף ברמה הגופנית.

במחקרים מהשנים האחרונות נמצאו דרכי טיפול חילופיות למיגרנה:

דרכים חלופיות לטיפול במיגרנות

בוטוקס

הפך לטיפול מפיע לאחר שהמנתחים הפלסטיים שביצעו את הטיפולים התחילו להבחין בתופעת לוואי מפתיעה שאנשים שעברו הליכים קוסמטיים בבוטוקס העידו על הקלה לבמיגרנות לאחר הטיפול

בשנים האחרונות שני ארגונים ציבוריים מרכזיים, המנהל האמריקאי למזון ותרופות (FDA) והסוכנות הבריטית לבקרה בתרופות ובריאות הציבור, נתנו אישור רשמי לשימוש בטיפולים בבוטוקס למטופלים עם מיגרנה כרונית.

קפה

הקפאין נמצא כמשככך כאבים. הוא משפיע במגוון דרכים,(חלקן מועילות וחלקן מזיקות) על מערכת העצבים המרכזית שלנו.

לא מומלץ לצרוך יותר מ-400 מ”ג של קפאין ביום, לפי ההמלצות של ארגוני הבריאות.

אך במינונים נמוכים יותר, הקפאין יכול להגביר את הריכוז, לשפר את המצב הרוח ואף לעזור במניעת מצבים של דיכאון.

היכולת של הקפאין לשכך כאבים הוכח מחקרית כבר בשנות ה-90, אך מאז נערכו מחקרים רבים שלא הצליחו לאשר את ההשפעה הזו באופן חד משמעי.

מחקרים חדשים מדווחים בעיקר על היכולת של הקפאין לעבוד בסינרגיה עם משככי כאבים אחרים, כלומר, לחזק את ההשפעה שלהם על כאבי ראש ומיגרנות.

בסקירה שנערכה ב-2014 נמצא שהוספת קפאין למשככי כאבים נפוצים משפרת את היכולת לשכך כאבים בחלק מהנבדקים.

שתיית קפה במהלך הטיפול התרופתי יכולה לשפר את התועלת של הטיפול. אך חשוב לזכור שחלק מהאנשים יכולים להתמכר לקפאין ולהגדיל את הצריכה שלהם כדי להשיג את אותה ההשפעה.

הגברת המינון יכולה להוביל להשלכות שליליות על הגוף, ולכן, אנשים ששותים קפה באופן קבוע, ייתכן שלא ימצאו תועלת בשימוש בקפאין כטיפול למיגרנה, וזה עלול להסכן את בריאותם. בנוסף, אם אתם מעוניינים לנסות את השיטה, כדאי לבדוק את התרופות שאתם משתמשים בהן: ייתכן שהן כבר מכילות קפאין.

גלידה

מחקרים גילו קשר בין מיגרנה לגלידה דרך התופעה שאנחנו מכירים בכינוי Brain Freeze”” – “קיפאון מוחי” . וזאת היות שכשישי קיפאון מוחי חשים בכאב בקדמת הראש בתגובה לקירור כלי הדם שמעל החך.

נמצאו ממצאים מגוונים בנושא, מהם ניתן להסיק על הקשר ביניהם ובחלקם אף על העובדה שקיפאון מוחי עשוי לסייע בנטרול המיגרנה.

שחרור אנדרופינים

שחרור מוגבר של אנדורפינים יוצר הקלה בכאב. אנדרופין מופרש במוחנו ומתפקד כמשכך כאב עוצמתי! אנדורפין משתחרר בכמות מוגברת בפעילות מינית, בחווית אורגזמה, בצחוק, בפעילות גופנית מוגברת, בחיבוק וליטוף

טיפול במיגרנות דרך הרפואה הגרמנית החדשה

ברפואה הגרמנית החדשה, מיגרנה יכולה להיות סימן שהמוח שולח לנו, לכך שאנחנו לא במקום שבו אנחנו צריכים להיות (מקור המילה “migration”, היא נדידת ציפורים). זה יכול להיות מקום פיזי או מצב חיים מסוים. המוח מנסה להזכיר לנו שיש משהו שצריך לשנות, והמיגרנה היא דרך להעביר את המסר הזה.

לעיתים, מיגרנה יכולה להיות סימן שהמוח שולח לנו שאנחנו לא במקום שבו אנחנו צריכים להיות. זה יכול להיות מקום פיזי או מצב חיים מסוים. המוח מנסה להזכיר לנו שיש משהו שצריך לשנות, והמיגרנה היא דרך להעביר את המסר הזה.

המיגרנה מתחילה במהלך הריפוי מקונפליקט שפגע במרכז מסוים במוח. במהלך שלב הריפוי הראשון, נוצרת בצקת מקומית במוח באותו מרכז או ממסר במוח שבו פגע הקונפליקט. אם הבצקת מספיק גדולה, היא יכולה ליצור כאב ראש שיכול להתפתח למיגרנה. שיא המיגרנה מתרחש במהלך משבר הריפוי, שבו יש סיגנל חזק מאוד ממערכת העצבים הסימפתטית, שתפקידה לכווץ את כלי הדם ולדחוף את הבצקת מהמוח החוצה.

מיגרנות מתרחשות בעיקר כאשר הקונפליקט הוא קצר אך חזק. הקונפליקטים העיקריים שיכולים לגרום למיגרנות כוללים חוסר אונים, פחד חזיתי, פחד עם בהלה, פחד בהקשר טריטוריאלי, סירחון, התנגדות חזקה, ואי-יכולת “לנשוך בחזרה”. 

אם לאדם יש מיגרנות חוזרות ונשנות, זה מצביע על כך שישנם טריגרים שמעוררים שוב ושוב השפעות חוזרות של הקונפליקט.

הטריגרים הללו יכולים להיות מגוונים ולכלול דברים כמו מתח, שינויים בתזונה, שינויים במזג האוויר, שינויים בשעות השינה, ועוד.

טיפול במיגרנות וריפוי עצמי עמוק, דרך הבנה

לפי הריקול הילינג המתבססת על דבריו של ד׳ר האמר מייסד הרפואה הגרמנית החדשה, אשר עזר לרבים להחלים לחלוטין מהמיגרנה דרך התבוננות והבנה של הקונפליקטים שיצרו אותה בלבד:

, מיגרנה היא ברוב המיקרים שלב החלמה מקונפליקט של פיחות ערך ברמה האינטלקטואלית. 

כאשר מבינים את הקונפליקטים שיצרו את המיגרנה המיגרנה יכולה להשתחרר. 

דוגמא לקונפליקטים :

השוואה לאחרים – ומחשבה שאיננו טובים כמוהם

הרגשה של חוסר הצלחה בליצר רעיונות יעילים מספיק

במיקרים מסויימים אף קונפליקטים בנוגע לאבהות: 

האם אבי הוא האבא שלי / או האם אני מצטער שאבי הוא האבא שלי

כל מחשבה שאינה מועילה יכולה ליצור מירגנה כחלק מהגנה ביולוגית, היות שמחשבה תיצור תנועה המערכת הביולוגית תפסיק את התנועה המזיקה בכך שתעצור את הדרך להתעסק בה במחשבה על ידי כך שתיצור מיגרנה.

לכל לפי הרפואות הללו התבוננות מלאה על הקונפליקטים שנכתבו כאן או על מהות

המסה השלילית של המחשבות ושינוי לנקודת מבט לא משווה לאחרים או לא שלילית יכולה להביא לריפוי מלא מהמיגרנה.

ריפוי עצמי ממיגרנות קשות במיוחד

ד״ר ז׳ילבר רנו, מסביר שכאשר מופיע כאב חזק במיוחד עד כדי כך שכתוצאה מרמת הכאב החזקה האדם הסובל לא יכול לשאת אור או רעש אז זוהי תוצאה של קונפליקטים פעילים אלה:

1. אנשים שלא רוצים לתעמת עם המציאות/ האמת
2. יש משהו שהאדם לא רוצה או לא מסוגל לסבול לראות או לשמוע, היות ואין לו פתרון או תגובה מתאימה.
3. לאדם קיים חשש שיראו אותו / פחד מלהיראות.

אם מצאת את עצמך מזדהה עם אחד הקונפליקטים שכתבתי כאן והסבל ממיגרנה נוכח בחייך, זה הזמן ליצור התבוננות לא שופטת ולא מבקרת על הקונפליקט. יצירת מבט כנה תוכל לשחרר את הצורך הביולוגי של הגוף להיעזר ביצירת המיגרנה.

לסיכום

אם אתם סובלים ממיגרנות אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

אשמח לעזור.

מקווה שהידע הזה ייתן ערך לכל מי שזקוק לו

באהבה ענבל.